עזה, 29 באוגוסט 2026, וואפא – מוחמד דהמאן
בכיתות מאולתרות, שנבנו משלדי חממות וכוסו ביריעות ברזנט במרכז העקורים א־טאהר שבאזור אל־מוואסי בח'אן יונס, מנסים ילדים להשלים מיומנויות לימודיות שאיבדו במהלך המלחמה וההיעדרות הממושכת ממסגרות החינוך.
בבית הספר א־טאהר לומדים כ־370 תלמידים מגיל הגן ועד כיתה ט'. תוכנית מיוחדת לצמצום פערים מעניקה סיוע ל־125 תלמידים בכיתות א' עד ו', המתקשים בקריאה, בכתיבה ובחשבון.
צוות בית הספר מורכב ממורים ומורות עקורים העובדים בהתנדבות. במשך שנת לימודים שלמה הם לימדו את הילדים בתנאים קשים ובמחסור בציוד, בתקווה שיוכלו בעתיד לשוב למסגרות חינוך יציבות יותר.
מאוהל אחד לבית ספר
בית הספר הוקם בסוף אוגוסט 2025 באוהל יחיד, ובו למדו כ־20 תלמידים בכיתות א' עד ד'. מטרתו היתה לסייע לילדים להשלים את החומר שהחסירו, בעיקר בקריאה ובכתיבה.
ככל שגדל מספר התלמידים, התרחב בית הספר. במהלך המחצית הראשונה נפתחו כיתות א' עד ו' לצד גני ילדים, ובמחצית השנייה נוספו כיתות ז', ח' וט'.
מנהל בית הספר, מוסא עיד א־נחאל, הוא מנהל בית ספר בגמלאות. לדבריו, במוסד לומדים כ־320 תלמידים בכיתות א' עד ט', ועוד 50 ילדים בגילי גן חובה וטרום־חובה.
הוועדה המנהלת את מרכז העקורים מפקחת על בית הספר ומעניקה לו סיוע מוגבל. כל חברי הצוות החינוכי והמנהלי עובדים בהתנדבות ומתגוררים במרכז.
תוכנית לצמצום הפערים
לקראת סיום שנת הלימודים גיבשו א־נחאל והמורים תוכנית לאיתור תלמידים שהישגיהם נמוכים ושזקוקים לסיוע נוסף.
התוכנית כללה יעדים, שיטות הוראה, פעילויות ולוח זמנים. היא נמשכה שישה שבועות בחופשת הקיץ, מ־10 ביולי עד 20 באוגוסט.
בתוכנית השתתפו 125 תלמידים בכיתות א' עד ו'. היא התמקדה בקשיים בקריאה ובכתיבה, בשיפור כתב היד ובהקניית מיומנויות יסוד בחשבון.
איה ג'אבר אבו נג'א, בת 33, מצוות ההוראה, סיפרה כי רמת הידע, המוטיבציה והיקף הפערים משתנים בין תלמיד לתלמיד ובין שכבות הגיל.
לדבריה, התלמידים הצעירים מתרגלים את צורות האותיות, סימני הניקוד ומיומנויות שפה בסיסיות. התכנים מותאמים לגילו ולרמתו של כל תלמיד, וכוללים גם לימודי חשבון.
המורים הבחינו בשיפור בקריאה, בכתיבה ובחשבון אצל כמה מהתלמידים. הם בוחנים את התקדמותם באמצעות מבחני אבחון, שאלות בעל פה ומעקב יומיומי.
המלחמה פגעה גם ביכולת ללמוד
היעדרותם הממושכת של הילדים מבתי הספר לא גרמה רק לפערים לימודיים. המלחמה, העקירה ואובדן היציבות השפיעו גם על מצבם הנפשי.
תסנים אל־אע'א, בת 24, היועצת החינוכית של בית הספר, סיפרה כי היא מבחינה בקרב הילדים בעלייה בתוקפנות ובהתפרצויות, בקשיי ריכוז והבנה, בחרדה ובפחד וכן בהסתגרות ובהתרחקות מחבריהם.
לדבריה, אובדן המסגרת והשגרה עלול לפגוע בביטחון העצמי של הילדים. ילד שמגלה כי שכח מיומנויות שכבר רכש עלול להימנע מהשתתפות ולהסתגר, מחשש שיטעה או יובך בפני חבריו.
אל־אע'א הסבירה כי הלחץ הנפשי שחוו הילדים במהלך המלחמה משפיע על הקשב, הזיכרון ויכולת הלמידה שלהם.
לדבריה, החזרה למסגרת לימודית, גם אם היא פועלת באוהל או בכיתה מאולתרת, מעניקה לילדים תחושת ביטחון. בבית הספר הם יכולים ללמוד, לשחק, לבטא את רגשותיהם וליצור קשר עם ילדים אחרים.
היא הדגישה כי יש לשלב בין השלמת הפערים הלימודיים לבין תמיכה נפשית, כדי לסייע לילדים לרכוש מחדש ביטחון עצמי ולשפר את יכולתם ללמוד ולהשתלב בחברה.
כיתות משלדי חממות
החום הכבד, המבנים המאולתרים והמחסור בציוד בסיסי מקשים על הלימודים. הכיתות נבנו מקשתות מתכת ששימשו חממות חקלאיות וכוסו ביריעות ברזנט.
א־נחאל סיפר כי בתחילת הדרך ישבו התלמידים על הקרקע. בחודש מאי תרמו אנשים ספסלים ושולחנות שהוכנו ממשטחי עץ.
לבית הספר אין גוף מממן, ולכן אין בו די כלי כתיבה ועזרי הוראה. בשל עלות הדפסת המבחנים, הערכת התלמידים מתבססת בחלקה על התבוננות יומיומית של המורים.
גם א־נחאל עצמו נאלץ להפסיק להגיע לבית הספר לאחר שנפצע בתקיפה בדרכו לתפילה במסגד. הוא שב לעבודתו בסוף אפריל 2026.
ארבעה ילדים מאותה משפחה
בין המשפחות שילדיהן לומדים בבית הספר נמצאת משפחתו של מוחמד מחמוד בדר, בן 38. ביתו בשכונת א־שאבורה ברפיח נהרס, וכיום הוא מתגורר עם משפחתו באוהל במרכז העקורים א־טאהר.
ארבעה מילדיו לומדים בבית הספר: שלושה בכיתות ג', ה' ו־ו', ואחד בכיתה א'.
לדברי בדר, המלחמה פגעה במידה ניכרת ברמתם הלימודית, בעיקר בקריאה, בכתיבה ובהבנת חומר הלימוד. מאז שהצטרפו לתוכנית הוא הבחין בשיפור, והילדים החלו ליהנות מהלימודים ולהגיע לבית הספר ברצון.
עם זאת, לדבריו, קשה ללמוד באוהלים בשל החום הכבד והמחסור בשולחנות ובכיסאות. הוא מקווה שילדיו יוכלו להפיק תועלת נוספת מהתוכנית ולהמשיך בלימודיהם.
מערכת חינוך במשבר
בית הספר א־טאהר פועל על רקע המשבר החמור במערכת החינוך ברצועת עזה. לפי נתונים רשמיים, כ־95% מבתי הספר ברצועה ניזוקו בתקיפות. כ־785 אלף תלמידים נותרו ללא מסגרת לימודית, ויותר מ־13,500 תלמידים ו־830 מורים ואנשי חינוך נהרגו במהלך המלחמה.
לאחר חופשת הקיץ מתכוון בית הספר לחדש את הלימודים הסדירים בכיתות א' עד ט'. ואולם, הוא עדיין זקוק לציוד, לעזרי הוראה ולתנאים שיאפשרו לתלמידים ללמוד בסביבה מתאימה יותר.
כל עוד אין מסגרות יציבות, בית הספר ממשיך לפעול בכיתות העשויות משלדי חממות ומיריעות ברזנט. בעבור הילדים שנעקרו מבתיהם, זו הזדמנות להשלים חלק ממה שהחסירו ולהמשיך במסלול הלימודים למרות תנאי החיים הקשים.
