2.5 מיליון בוגרים ב-80 שנה, פער תקציבי של 100 מיליון דולר וכ-50 תלמידים לכל מורה: שירותי החינוך של אונר"א מצטמצמים
רמאללה, 3 בספטמבר 2026 (וואפא) – תוכנית החינוך של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים, אונר"א, נתונה ללחצים כלכליים ופוליטיים גוברים. לחצים אלה מאיימים על יכולתה לשמור על רמת שירותי החינוך שהיא מעניקה לכ-540 אלף ילדי פליטים פלסטינים ברצועת עזה, בגדה המערבית, בירדן, בסוריה ובלבנון.
נתוני הסוכנות מצביעים על מורשת חינוכית הנמשכת כשמונה עשורים. בתקופה זו סיימו 2.5 מיליון פלסטינים את לימודיהם בבתי הספר של אונר"א, ובהמשך השתלבו בקהילותיהם בתחומי החינוך, הרפואה, המשפט, היזמות ותחומים נוספים.
מנהלת תוכנית החינוך של אונר"א, ג'וליה דיקום, אמרה בריאיון ל"חדשות האו"ם" כי הסוכנות מפעילה מערכת חינוך מקבילה המבוססת על תוכניות הלימודים הרשמיות במדינות ובאזורים שבהם היא פועלת. ככלל, המערכת מספקת חינוך יסודי עד כיתה ט', בירדן עד כיתה י' ובלבנון עד כיתה י"ב.
בתוכנית החינוך וההכשרה הטכנית והמקצועית של הסוכנות לומדים כ-6,000 תלמידים בני 16 עד 18, לעומת כ-8,000 תלמידים לפני 7 באוקטובר 2023. במקביל, המלחמה פגעה ביכולת ההפעלה של שני מרכזי הכשרה ברצועת עזה.
לדברי דיקום, ייחודה של מערכת החינוך של אונר"א טמון בשילובה במערכות החינוך של המדינות המארחות. שילוב זה מאפשר לתלמידים לעבור באופן רציף ללימודים תיכוניים ואקדמיים או להכשרה מקצועית, במקום ללמוד במסגרת נפרדת מהסביבה החינוכית המקומית.
במהלך כ-80 שנות פעילות יצרה המערכת קהילה רחבה של בוגרים. לפי נתוני אונר"א, 2.5 מיליון פליטים פלסטינים סיימו את לימודיהם בבתי הספר שלה. רבים מהם המשיכו ללימודים גבוהים ולהכשרה מקצועית, ולאחר מכן השתלבו בשוק העבודה כמורים, רופאים, אחיות ואחים, עורכי דין, יזמים, רואי חשבון ובעלי מלאכה.
דיקום אמרה כי עבור ילדים, בית הספר הוא יותר ממקום שבו הם מקבלים שיעורים. לדבריה, זהו המרחב הראשון שבו עולמו של הילד מתרחב מעבר למשפחה, ושבו מתפתחות תקוותיו וחלומותיו לעתיד. היא הדגישה כי המשך הלימודים קשור ישירות ליכולתם של הילדים לבנות חיים יציבים יותר.
ואולם, תפקיד זה נתון ללחצים כלכליים חסרי תקדים. פער המימון של תוכנית החינוך עומד כיום על כ-100 מיליון דולר עד סוף דצמבר 2026. המשבר הכספי אילץ את הסוכנות לצמצם את שבוע הלימודים מחמישה לארבעה ימים. המורים ועובדים נוספים מקבלים כעת שכר עבור 30 שעות עבודה שבועיות במקום 37 שעות.
הצמצום אינו משפיע רק על מספר ימי הלימוד. הוא מפחית גם את הזמן העומד לרשות המורים להכנת שיעורים, למעקב אחר התלמידים, לקשר עם ההורים ולהתמודדות עם הקשיים החינוכיים והחברתיים של הילדים.
ביטוי נוסף למשבר הוא העלייה במספר התלמידים לכל מורה, שהגיע לכ-50. לדברי דיקום, היחס הרצוי הוא כ-30 תלמידים לכל מורה או פחות. גם מספר אנשי המקצוע המספקים תמיכה לבתי הספר הצטמצם, בשעה שהצורך בתמיכה נפשית וחברתית גובר, בייחוד בקרב ילדים שנחשפו למלחמה ולטראומה.
בבתי הספר של אונר"א לומדים בממוצע כ-1,000 תלמידים בכל מוסד. חלק מבתי הספר פועלים בשתי משמרות, עובדה המקשה עוד יותר על מתן מענה נפשי וחברתי הולם. לפי הסוכנות, אחד מכל שלושה בתי ספר נמצא באזור שנפגע קשות מהמלחמה וזקוק לתמיכה נוספת.
השלכות המלחמה חמורות במיוחד ברצועת עזה. מאז אוקטובר 2023 נסגרו רוב מבני בתי הספר של אונר"א או הוסבו למקלטים. אף שכמה בתי ספר נפתחו מחדש וחלקים ממתחמים מסוימים הוקצו ללמידה זמנית, מאז 2024 רוב ילדי הפליטים הפלסטינים ברצועה לומדים מרחוק.
דיקום הודתה כי הלמידה המקוונת אינה מספקת סביבת לימודים מיטבית, אך לדבריה, בתנאים הנוכחיים זו הדרך הזמינה להגיע לרוב ילדי הפליטים הפלסטינים ברצועת עזה.
המגבלות אינן מסתכמות ברצועה. עשרה בתי ספר של אונר"א בצפון הגדה המערבית נותרו סגורים במשך תקופה ממושכת. בדרום לבנון נסגרו בתי ספר לפרקי זמן שונים במהלך השנה האחרונה, לפני שרובם נפתחו מחדש.
במזרח ירושלים נכנסים בתי הספר של אונר"א לשנת הלימודים השנייה שבה התלמידים אינם יכולים להגיע אליהם. מצב זה אילץ את הילדים ובני משפחותיהם לחפש מסגרות חינוכיות חלופיות.
לצד האתגרים, מספר סיפורי הצלחה ממחישים את השפעת החינוך על פיתוח היצירתיות בקרב התלמידים. בין הסיפורים הבולטים נמצא סיפורן של האחיות פרח וטאלה מוסא, בנות 15 ו-17, בוגרות בתי הספר של אונר"א ברצועת עזה.
מוקדם יותר השנה זכו השתיים ב"פרס כדור הארץ העולמי לאזור המזרח התיכון", לאחר שפיתחו שיטה להפיכת הריסות ביתן ללבנים שניתן להשתמש בהן לבנייה.
לדברי דיקום, ניסיונן של שתי האחיות ממחיש את יכולתו של החינוך להפוך ידע, ובייחוד ידע מדעי, לפתרונות מעשיים לבעיות, גם בתנאים של מלחמה והרס.
בכל הנוגע לאיכות החינוך, דיקום ציינה כי אונר"א פועלת לאזן בין השימוש בתוכניות הלימודים הרשמיות של המדינות המארחות לבין המחויבות לערכי האו"ם ולתקני אונסק"ו, במטרה להבטיח את ניטרליות ההוראה.
מאז 2024 מתמקדת הסוכנות ביישום ההמלצות בתחום החינוך שנכללו בדו"ח קולונה. עד אפריל 2026 השלימה אונר"א 62% מההמלצות, בשיתוף אונסק"ו ומשרדי החינוך במדינות המארחות.
דיקום תיארה את האתגר הנוכחי במשפט אחד: להשאיר את בתי הספר פתוחים למרות המחסור במימון, המלחמה והמשברים הפוליטיים. היא קראה להשקעה מתמשכת בחינוך, לצד השגת שלום ויציבות באזור.
לדבריה, מתן חינוך איכותי ובטוח לילדים אינו רק מענה הומניטרי, אלא גם השקעה בעתיד הקהילות שבהן חיים הפליטים הפלסטינים.
בעוד בתי ספר ברחבי העולם מציינים את שובם של הילדים לספסל הלימודים, בתי הספר של אונר"א נאבקים לשמור על זכות בסיסית זו עבור כ-540 אלף ילדים. זאת על רקע פער תקציבי של 100 מיליון דולר, צמצום מספר ימי הלימוד, עלייה במספר התלמידים בכיתות והפחתת שירותי התמיכה.
עתידם של מיליוני הפליטים שלמדו בבתי הספר של הסוכנות מעיד על ההשפעה ארוכת הטווח שיכולה להיות לחינוך על חייהם של בני אדם ועל עתידן של קהילות.
