כותרת ראשית תחקירים וכתבות שטח תאריך הפרסום: 03/08/2026 11:00 AM

הרשות למאבק בגדר: צבא הכיבוש והמתנחלים ביצעו 2,256 תקיפות במהלך יולי

הרשות למאבק בגדר: צבא הכיבוש והמתנחלים ביצעו 2,256 תקיפות במהלך יולי

רמאללה, 3 באוגוסט 2026, וואפא — יו"ר הרשות למאבק בגדר ובהתנחלויות, השר מואייד שעבאן, אמר כי כוחות הכיבוש והמתנחלים ביצעו במהלך חודש יולי האחרון 2,256 תקיפות נגד אזרחים פלסטינים, אדמותיהם ורכושם. לדבריו, הנתון משקף את המשך האלימות ההתנחלותית כמדיניות יומיומית ומאורגנת, המכוונת נגד הנוכחות הפלסטינית ונגד היכולת להיאחז באדמה.

שעבאן הסביר בדוח החודשי של הרשות, שכותרתו "הפרות הכיבוש וצעדי ההתרחבות ההתנחלותית", כי צבא הכיבוש ביצע 1,458 תקיפות, ואילו המתנחלים ביצעו 798 תקיפות.

לדבריו, הנתונים חושפים שילוב ברור בין אמצעי הכוח הצבאיים לבין אלימות המתנחלים. הצבא מספק הגנה, סיוע ותנאים המאפשרים להרחיב את התקיפות ולהפוך את תוצאותיהן לעובדות מתמשכות בשטח.

הוא ציין כי התקיפות לא התחלקו באופן שווה, אלא התרכזו בעיקר במחוזות רמאללה ואל־בירה, שבהם תועדו 260 תקיפות, בשכם עם 247 תקיפות, בג'נין עם 190, בבית לחם עם 185 ובחברון עם 170 תקיפות.

בדוח צוין כי בחמשת המחוזות האלה תועדו לבדם 1,052 תקיפות, כ־47% מהסך החודשי. הדבר מעיד על ריכוז הפגיעה באזורים שבהם נרשמת התרחבות מהירה של ההתנחלויות וניסיונות גוברים לשנות את השליטה באדמות, בדרכים ובמשאבים.

שעבאן הסביר כי חומרת התקיפות אינה נובעת רק מריבוי צורותיהן, אלא גם מהשתלבותן בתוך מערכת אחת, שנועדה לפרק את יכולתם של הפלסטינים להישאר באדמתם. אלימות ישירה, עקירת עצים, שריפת שדות, מניעת גישה לאדמות, השתלטות על רכוש והריסת בתים ומבנים חקלאיים הן אמצעים מצטברים, הפוגעים בביטחון האישי, במקורות הפרנסה, בזכות לדיור וביכולת לעבד את האדמה.

הוא הוסיף כי צעדים אלה מלווים בסגירת שטחים פלסטיניים נרחבים ובהכרזתם אזורים צבאיים או ביטחוניים. בעלי האדמות אינם מורשים להיכנס אליהן, בעוד שלמתנחלים ניתנים ההגנה, הדרכים והמשאבים הנדרשים לצורך התרחבות. כך הופכת הטענה הביטחונית לאמצעי להדרת הפלסטינים ולהעברת זכויות הגישה, השימוש והשליטה לטובת המפעל ההתנחלותי.

שיא מתמשך באלימות המתנחלים

שעבאן אמר כי המתנחלים ביצעו 798 תקיפות, נתון שיא וחסר תקדים במסגרת ההחרפה המסוכנת באלימות המתנחלים. לדבריו, מדובר בהמשך לשיא התקיפות נגד כפרים וקהילות בדואיות פלסטיניות.

הוא הוסיף כי התקיפות התרכזו במחוז שכם, שבו תועדו 228 תקיפות, במחוז חברון עם 212 תקיפות ובמחוזות רמאללה ואל־בירה עם 153 תקיפות. מתחילת שנת 2026 ביצעו המתנחלים 4,286 תקיפות.

שעבאן ציין כי מתנחלים גרמו למותם של שבעה פלסטינים במהלך חודש יולי במחוזות שכם ורמאללה. בין ההרוגים פאדי חמדאללה א־נעאסן, בן 17 מהכפר אל־מוע'ייר, שמת ב־18 ביולי מפצעיו, לאחר שנפגע שלושה ימים קודם לכן.

עודה עבד א־רחים עודה פראחנה, בן 53, ואחמד עאדל רשיד אבו מח'ו, בן 26, נהרגו ב־19 ביולי במהלך תקיפת מתנחלים בעיירה דיר ג'ריר.

ב־24 ביולי נהרגו ארבעה פלסטינים בתקיפה רחבת היקף בפאתי הכפר תל, ממערב לשכם. ההרוגים הם אבראהים חוסיין עלי רמדאן, בן 32, ג'וואד חוסיין עלי רמדאן, בן 27, פארוק עדנאן עלי רמדאן, בן 41, ועימראן עדנאן עלי רמדאן, בן 37.

נתונים אלה, ובייחוד מותם של שישה פלסטינים בשתי תקיפות קבוצתיות בתוך פחות משבוע, חושפים עלייה מסוכנת בשימוש בנשק חם במהלך תקיפות מתנחלים. התקיפות עברו מפגיעה באדמות וברכוש לפעולות מאורגנות המכוונות ישירות נגד חיי התושבים, בחסות הכיבוש ותוך הימנעות מתמשכת מהעמדת התוקפים לדין.

שעבאן ציין כי המתנחלים ביצעו 440 פעולות של השחתת רכוש וחרישת אדמות, וכן 23 פעולות של החרמת רכוש פלסטיני וגניבתו. תקיפותיהם פגעו גם בשטחים נרחבים של אדמות פלסטיניות.

לדבריו, תקיפות המתנחלים, בסיוע צבא הכיבוש, הובילו לעקירה, להשחתה ולהרעלה של 5,027 עצים, מהם 3,241 עצי זית. במחוז חברון נפגעו 1,558 עצים, בג'נין 1,051 עצים, בקלקיליה 862 עצים, בטובאס 600 עצים ובשכם 564 עצים, לצד עצים נוספים במחוזות אחרים.

הוא הדגיש כי הנתונים חושפים מדיניות מאורגנת, שמטרתה ליצור סביבה כפויה שתהפוך את הישארותם של הפלסטינים באדמתם לקשה ואף לבלתי אפשרית.

שעבאן הסביר כי אלימות המתנחלים משתלבת עם הכלים הצבאיים והמינהליים של הכיבוש, באמצעות תקיפות חוזרות, הגבלת הגישה לאדמות ולמקורות מים, הרס מקורות פרנסה והקמת מאחזים. צעדים אלה דוחפים משפחות, ובייחוד בקהילות בדואיות וכפריות, לעזוב את מקום מגוריהן תחת לחץ.

הוא הוסיף כי הסכנה במדיניות זו אינה מסתכמת בעקירת התושבים, אלא כוללת גם חלוקה מחדש של השליטה בשטחים שמהם נאלצים הפלסטינים לעזוב, ופתיחתם בפני התרחבות ההתנחלויות. כך הופכת האלימות לכלי לשינוי הגיאוגרפיה וליישום הדרגתי של סיפוח בפועל.

שעבאן הדגיש כי הגנת רשויות הכיבוש על התוקפים והימנעותן מאכיפת החוק נגדם מוכיחות כי העקירה אינה תוצאה צדדית של אובדן שליטה ביטחוני, אלא תוצאה צפויה של מערכת מוסדית, הפוגעת בעת ובעונה אחת בבני אדם, באדמות ובמשאבים.

ניסיון להקים 29 מאחזים חדשים

שעבאן ציין כי מתחילת יולי ניסו מתנחלים להקים 29 מאחזים חדשים. מרביתם היו מאחזים חקלאיים או מאחזי רועים, המאפשרים להשתלט על שטחים גדולים בהרבה מהשטח הבנוי של המאחז עצמו.

הניסיונות התפרסו על פני תשעה מחוזות. במחוז שכם נעשו ניסיונות להקים שמונה מאחזים, במחוזות רמאללה ואל־בירה חמישה, בחברון ארבעה, בסלפית ובירושלים שלושה בכל אחד מהם, בג'נין ובבית לחם שניים בכל מחוז, ובטובאס ובקלקיליה מאחז אחד בכל מחוז.

לפי הדוח, פיזור נרחב זה מעיד כי התופעה אינה מכוונת נגד אזור מסוים, אלא נועדה לשנות את חלוקת השליטה באדמות הפלסטיניות, למלא את השטחים שבין ההתנחלויות ולקטוע את הרצף בין היישובים הפלסטיניים.

שעבאן הדגיש כי היקף הניסיונות, העיתוי המשותף ומהירות התפשטותם אינם מאפשרים להתייחס אליהם כאל יוזמות פרטיות או אקראיות. לדבריו, מדובר במדיניות רשמית המשתמשת במתנחלים ככוח שטח לצורך יצירת עובדות ראשוניות על האדמה.

התהליך מתחיל בהקמת מבנים, מכלאות ודרכי גישה בליווי כוחות הכיבוש. לאחר מכן מתערבים מוסדות הממשלה ומספקים מימון, דרכים, מים, חשמל והגנה. בשלב הבא מקודמים הכרה במאחז, הסדרת מעמדו התכנוני והפיכתו להתנחלות קבועה.

באופן זה המתנחלים ממלאים את תפקיד הכוח המבצע של ההשתלטות, בעוד שרשויות הכיבוש מעגנות את תוצאותיה מבחינה משפטית ומינהלית. מדובר בתהליך משולב שנועד לפצל את הגיאוגרפיה הפלסטינית ולהרחיב את הסיפוח בפועל.

השתלטות על 831 דונם מאדמות הפלסטינים

רשויות הכיבוש הוציאו במהלך יולי 33 צווים צבאיים. 31 מהם היו צווי תפיסה חדשים, שחלו על 830.917 דונם מאדמות פלסטיניות. שני צווים נוספים שינו את גבולותיהם של צווים קודמים וכללו שטח סופי של 59.290 דונם, שאינו נוסף לשטח הכולל של הצווים החדשים.

מחוז טובאס עמד בראש רשימת המחוזות מבחינת היקף השטח שנפגע, עם 497.862 דונם. אחריו מחוז ג'נין עם 199.824 דונם, מחוזות רמאללה ואל־בירה עם 114.350 דונם, שכם עם 12.652 דונם, ירושלים עם 5.838 דונם ויריחו עם 0.391 דונם.

שעבאן הוסיף כי הצווים חושפים מגמה מוגברת מצד הכיבוש להקמת רשת רחבה של דרכים ביטחוניות וצבאיות. 28 צווים יועדו לסלילת דרכים, להרחבתן או להכשרתן, והם חלו על כ־792 דונם, יותר מ־95% מכלל השטח שנתפס.

המגמה התמקדה באופן בולט במחוז ג'נין, באמצעות שורת צווים שחלו על אדמות עראבה, מרכה, קבאטיה, מסליה וג'רבא, ובמחוז טובאס באמצעות שישה צווים רצופים.

לפי הדוח, רצף זה מצביע על תוכנית החורגת מצרכים צבאיים מקומיים. מטרתה היא לשנות את הגיאוגרפיה הפלסטינית, להרחיב את השליטה הצבאית ולהקים דרכים ורצועות ביטחוניות המשרתות את ההתנחלויות והמאחזים וקוטעות את הרצף בין הכפרים הפלסטיניים.

שעבאן הוסיף כי ב־23 וב־24 ביולי 2026 הוציאו רשויות הכיבוש שלושה צווים צבאיים לנקיטת מה שהן מכנות "אמצעי ביטחון". לפי הסכום הכולל של השטחים המופיעים בצווים, הם חלים על 76.049 דונם מאדמות הכפרים סאלם, בורין ומאדמא במחוז שכם.

הצווים מתירים להסיר צמחיית בר, לעקור עצי זית ולהעבירם למקומות אחרים.

הצו נק/83/26 הוא הרחב ביותר, והוא חל על 61.400 דונם לאורך תוואי שאורכו 5,567 מטרים באדמות בורין ומאדמא. שטח זה מהווה כ־81% מכלל השטחים שנכללו בשלושת הצווים.

הריסת 165 מבנים והוצאת צווי הריסה ל־34 נוספים

שעבאן ציין כי רשויות הכיבוש ביצעו במהלך יולי 80 פעולות הריסה, שבהן נהרסו 165 מבנים. בין המבנים היו 80 בתים מאוכלסים, שמונה בתים לא מאוכלסים, 63 מבנים חקלאיים ו־11 מבנים ששימשו מקורות פרנסה.

ההריסות התרכזו במחוז קלקיליה, שבו נהרסו 34 מבנים, במחוז חברון עם 26 מבנים, במחוזות רמאללה ואל־בירה עם 22 מבנים ובבית לחם עם 16 מבנים, לצד מחוזות נוספים.

שעבאן אמר כי רשויות הכיבוש מסרו גם 34 צווי הריסה למבנים פלסטיניים, כחלק מהמשך ההגבלות על הבנייה הפלסטינית ועל ההתפתחות הטבעית של הכפרים והעיירות. הגבלות אלה מתבטאות בימים אלה בהיקף נרחב של פעולות הריסה.

13 צווים נמסרו במחוז בית לחם, עשרה במחוז חברון וחמישה במחוז ג'נין, לצד צווים נוספים במחוזות אחרים.

דיון ב־26 תוכניות מתאר להרחבת התנחלויות

מוסדות התכנון של מדינת הכיבוש דנו במהלך יולי ב־26 תוכניות מתאר לטובת התנחלויות בגדה המערבית ובתוך גבולות עיריית הכיבוש בירושלים.

14 תוכניות מתאר נועדו להתנחלויות בגדה המערבית, ושמונה תוכניות נועדו להתנחלויות בתוך גבולות עיריית הכיבוש בירושלים.

עיריית הכיבוש בירושלים הפקידה ארבע תוכניות מתאר לצורך אישור עתידי ואישרה ארבע תוכניות נוספות. במקביל, מוסדות התכנון של המינהל האזרחי דנו ב־14 תוכניות מתאר להתנחלויות בגדה המערבית.

שבע תוכניות אושרו ושבע תוכניות נוספות הופקדו לצורך אישור עתידי. התוכניות נועדו לבניית 1,128 יחידות דיור בהתנחלויות על שטח של 1,172 דונם.

שעבאן ציין כי המפות שצורפו לתוכניות הצביעו על אישור תוכנית מספר יו"ש/1/2/104 להרחבת ההתנחלות מבוא דותן. זו התוכנית הגדולה ביותר שאושרה, והיא כוללת בניית 455 יחידות דיור על שטח של 539.299 דונם מאדמות עראבה במחוז ג'נין.

במחוז חברון הפקידו מוסדות התכנון תוכנית להסדרת ההתנחלות עשהאל, הכוללת בניית 342 יחידות דיור על שטח של 330.492 דונם מאדמות א־סמוע.

לצדה הופקדה תוכנית להרחבת ההתנחלות בית חגי, הכוללת בניית 225 יחידות דיור על שטח של 189.476 דונם.

שלוש התוכניות האלה כוללות יחד 1,022 יחידות דיור, כ־91% מכלל יחידות הדיור המתוכננות, וחלות על שטח של 1,059.267 דונם, יותר מ־90% מכלל השטח שנכלל בתוכניות.

נושאים קשורים

קרא עוד