שכם, 1 באוגוסט 2026, וואפא
אלימות המתנחלים בגדה המערבית אינה עוד שורה של תקיפות נקודתיות, אלא חלק ממדיניות מאורגנת שנועדה לדחוק פלסטינים מאדמותיהם ולהרחיב את השליטה בהן. כך קובע דוח שפרסם המשרד הלאומי להגנת האדמה ולהתנגדות להתנחלויות.
לפי הדוח, התקיפות מבוצעות בתיאום עם צבא הכיבוש, תחת הגנה צבאית ובגיבוי גלוי של ממשלת ישראל. מחבריו מצביעים על חלוקת תפקידים בין המתנחלים, הצבא, המינהל האזרחי ושרים בממשלה לקידום מפעל ההתנחלויות.
הדוח מזכיר את האירועים הקטלניים בתל ב-24 ביולי, בקריות בחודש מארס, באל-מוע'ייר ובדיר ג'ריר. לטענתו, אירועים אלה ממחישים כיצד אלימות המתנחלים הפכה למנגנון שיטתי, המשתלב בפעילות כוחות הכיבוש בשטח.
האירועים בתל החלו, לפי טענת הרשויות הישראליות, כטיול של קבוצת מתנחלים בשולי הכפר, בשטח המסווג כ-B. הם הסתיימו בהריגתם של כמה פלסטינים, לאחר שהצבא פתח באש בטענה שהוא מגן על המתנחלים.
לפי הדוח, האירוע המחיש את התיאום המבצעי בין המתנחלים לכוחות הכיבוש. לאחריו נשמעו בישראל קריאות למחוק את הכפר, ושר הביטחון ישראל כ"ץ הנחה את הצבא להיערך להרחבת הפעילות ההתקפית בגדה המערבית.
מחברי הדוח טוענים כי ההתבטאויות מעניקות כיסוי פוליטי וצבאי לאלימות ומעודדות את המשך התקיפות. לדבריהם, דפוס דומה מתקיים ברחבי הגדה, מבקעת הירדן ועד מסאפר יטא.
הדוח מייחס את התמיכה במדיניות לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשרים מהימין הקיצוני, ובראשם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר הביטחון ישראל כ"ץ.
לפי הדוח, הצבא מעניק למתנחלים הגנה ישירה ועקיפה בזמן התקיפות, ובמקביל מדכא פלסטינים המנסים להגן על בתיהם ועל אדמותיהם. מאחזים משמשים בסיס להפעלת לחץ על קהילות פלסטיניות, בעיקר קהילות רועים וחקלאים, כדי לאלץ אותן לעזוב.
היעדר האכיפה מתואר בדוח כמרכיב מרכזי במדיניות. לפי הנתונים המובאים בו, יותר מ-93% מתיקי החקירה שנפתחו בעקבות תקיפות של מתנחלים נסגרו ללא הגשת כתבי אישום.
הדוח מציין כי מאז 2017 לפחות לא נעצר אף חייל מיחידות ההגנה המרחבית שהיה מעורב בהריגת פלסטינים בגדה. יחידות אלה מורכבות ברובן ממתנחלים המשרתים במילואים, והיקף פעילותן הורחב מאז אוקטובר 2023.
עוד נכתב כי ממשלת ישראל חילקה אלפי כלי נשק לכיתות הכוננות בהתנחלויות. חלק מהנשק חולק באופן אישי בידי בן גביר, במהלך ביקורים ואירועים בהתנחלויות ובמאחזים.
הדוח מדגיש כי התקיפות אינן מבוצעות רק בידי אנשי נוער הגבעות ופעילי "תג מחיר", אלא גם בידי מתנחלים חמושים המשתייכים למסגרות ביטחוניות מקומיות.
משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד, לפי הדוח, יותר מ-1,330 תקיפות מתנחלים בגדה המערבית מתחילת 2026. התקיפות כללו הצתת בתים ומסגדים, פגיעה במתקנים חקלאיים והשחתת רשתות מים המספקות מים לכפרים ולקהילות שלמות.
גל התקיפות אילץ משפחות וקהילות רועים ובדואים לעזוב את אדמותיהן, בשל התנאים הכפויים שיצרו המתנחלים בגיבוי צבא הכיבוש.
אמנסטי אינטרנשיונל תיעד, לפי הדוח, עקירה כפויה של קהילות פלסטיניות שלמות בגדה המערבית בעקבות אלימות המתנחלים. הארגון תיאר את המתרחש כחלק ממדיניות של טיהור אתני, המתקיימת בתוך משטר אפרטהייד.
הדוח מציין כי שרים בממשלת ישראל, ובהם סמוטריץ', העבירו מימון, ציוד וכלי רכב למתנחלים במאחזים, ובכך סייעו להרחבת פעילותם בשטח.
הפגיעה הקשה ביותר נרשמת בקהילות הרועים והבדואים בדהר אל-ג'בל, באזור שפת בקעת הירדן, במסאפר יטא ובבקעת הירדן הצפונית. לפי הדוח, התקיפות נועדו לערער את הנוכחות הפלסטינית וליצור תנאים שיאלצו את התושבים לעזוב.
ביום האירועים בתל פרסמו ארגוני חברה אזרחית ישראליים קריאה דחופה לקהילה הבינלאומית לפעול להפסקת אלימות המתנחלים והצבא בגדה. הארגונים הזהירו מפני שריפת רכוש פלסטיני, עקירת תושבים ויצירת מציאות המאיימת על המשך נוכחותם באזור.
הדוח מזהיר כי המשך המדיניות, ללא התערבות וללא העמדה לדין של האחראים, עלול להוביל להסלמה נוספת ולתקיפות קטלניות רחבות יותר, בעיקר נגד קהילות כפריות ובדואיות.
