וואפא – ירושלים – 2.8.2026

מחוז ירושלים תיעד את ההפרות השיטתיות שביצע הכיבוש הישראלי ברחבי המחוז במהלך חודש יולי. כוחות הכיבוש המשיכו במדיניות ההרג בשטח, שהביאה למותם של שלושה תושבים.

הפגיעות המתמשכות במסגד אל-אקצא עמדו במרכז ההפרות, בעקבות הפלישות הנרחבות שביצעו מתנחלים בליווי כוחות הכיבוש, במסגרת הניסיונות המתגברים לכפות מציאות חדשה הפוגעת בסטטוס קוו ההיסטורי והמשפטי במסגד.

הכיבוש המשיך גם לנקוט צעדים שנועדו להטיל מגבלות נוספות על העיר ועל תושביה, באמצעות הריסות ועבודות חישוף בשכונות שונות, חלוקת עשרות צווי הריסה, הגברת המעצרים השרירותיים והטלת עונשי מאסר ומעצר בית. כמו כן, הוצאו צווים המרחיקים תושבים ממסגד אל-אקצא ומירושלים.

רשויות הכיבוש אישרו תוכניות ומיזמי התנחלות חדשים, במסגרת מדיניות שנועדה לבסס את ההתנחלויות ואת ייהוד העיר ולחולל שינויים דמוגרפיים וגאוגרפיים שיחזקו את השליטה הישראלית בירושלים הכבושה.

שלושה הרוגים ו-15 פצועים

התקפות הכיבוש באזור ירושלים הכבושה הביאו למותם של שלושה תושבים ולפציעתם של 15 נוספים. בין הפגיעות היו פציעות מירי חי ומכדורי גומי, תקיפות קשות, שאיפת גז מדמיע ופגיעות כתוצאה מריסוס גז פלפל בידי מתנחלים.

רוב הפצועים נפגעו במחנה הפליטים קלנדיה, א-ראם, חיזמא, אבו דיס, ואדי אל-ג'וז, בית ענאן ובקהילות הבדואיות א-תבנה ואל-עראערה.

כוחות הכיבוש המשיכו להשתמש בירי חי ובגז מדמיע רעיל ולהכות תושבים במהלך פשיטות ומרדפים, במקביל להתגברות התקפות המתנחלים. לדברי המחוז, הדבר משקף את המשך השימוש בכוח מופרז ואת העלייה בהתקפות המתנחלים נגד הפלסטינים, ללא מתן דין וחשבון.

ההפרות במסגד אל-אקצא

בחודש יולי נרשמה עלייה שיטתית וניכרת בהפרות הישראליות נגד מסגד אל-אקצא. המחוז תיעד את פלישתם של 9,848 מתנחלים למסגד, לצד כניסתם של 4,615 בני אדם בכסות של "תיירות". מדובר בעלייה ניכרת במספר הפולשים לעומת החודשים הקודמים, תחת אבטחה כבדה של כוחות הכיבוש.

ההסלמה הגיעה לשיאה ב-23 ביולי, כאשר 4,248 מתנחלים פלשו למסגד אל-אקצא. זו הייתה הפלישה הגדולה ביותר שתועדה במהלך מה שמכונה "יום חורבן הבית".

בפלישה השתתפו שרים, חברי כנסת ואישים מארגוני "המקדש", תחת אמצעי אבטחה כבדים שהטילו כוחות הכיבוש. זאת בניסיון להפגין ריבונות ישראלית בתוך המסגד ולבסס את חלוקתו בזמן ובמרחב.

43 התקפות של מתנחלים

המחוז תיעד 43 התקפות שביצעו מתנחלים ברחבי ירושלים, חמש מהן כללו פגיעה גופנית.

ההתקפות כוונו נגד מסגד אל-אקצא, הקהילות הבדואיות והשכונות הפלסטיניות בירושלים. המתנחלים פגעו גם ברכוש פרטי ובאדמות חקלאיות, והקימו מאחזים חדשים לצד הרחבת מאחזים קיימים.

115 תושבים נעצרו

מחוז ירושלים תיעד עלייה ניכרת במדיניות הדיכוי והמעצרים שנוקטות רשויות הכיבוש נגד תושבי ירושלים. במהלך יולי נעצרו 115 תושבים, בהם חמש נשים וילד אחד.

למעצרים נלוו פשיטות נרחבות על בתים ושכונות, וכן מעצרים במחסומים ובכבישים, תוך שימוש בכוח מופרז, הכאה, הפחדה והשפלה.

המעצרים בוצעו בין היתר במחנה קלנדיה, א-ראם, סילוואן, עיסאוויה, אל-עזרייה, כפר עקב, בית ענאן, בידו, בית סוריכ, אל-ג'יב, א-טור, ואדי אל-ג'וז, ענאתא, היישובים שמצפון-מערב לירושלים, העיר העתיקה וסביבת מסגד אל-אקצא.

בין העצורים היו מתפללים, אנשי דת, עיתונאים, אסירים משוחררים, פעילים ותושבי קהילות בדואיות. לדברי המחוז, מדובר במדיניות שיטתית המכוונת נגד מגזרים שונים בחברה הירושלמית.

החלטות בתי המשפט של הכיבוש

בתי המשפט של הכיבוש המשיכו להוציא החלטות שרירותיות נגד תושבי ירושלים, ובהן הגבלות חמורות על חופש התנועה, קנסות כספיים כבדים, מעצרי בית, צווי הרחקה ואיסורי יציאה מהארץ.

בתי המשפט המשיכו גם להאריך מעצרים מנהליים ללא הגשת כתבי אישום, ובכמה מקרים לתקופות ממושכות. במחוז מסרו כי צעדים אלה מהווים הפרה חמורה של זכויות האדם ושל עקרונות היסוד של ההליך המשפטי.

מאסרים בפועל

במהלך יולי תיעד המחוז 22 גזרי דין והחלטות נגד אסירים ירושלמים, מהם 16 צווי מעצר מנהלי.

לדברי המחוז, השימוש במעצר המנהלי הורחב נגד פעילי אל-אקצא, עובדי ציבור, קטינים ועיתונאים, באמצעות הארכות חוזרות והעברה למאסר בפועל ללא אישומים ברורים.

כמו כן, נגזרו עונשי מאסר בפועל והוטלו קנסות כספיים, במסגרת מה שהמחוז הגדיר כמדיניות של דיכוי וטרור משפטי נגד תושבי ירושלים.

מעצרי בית

בחודש יולי המשיכו רשויות הכיבוש להשתמש במעצר בית כאמצעי ענישה והגבלה נגד תושבי ירושלים, ובייחוד נגד צעירים, ילדים ופעילים.

המחוז תיעד שלושה צווי מעצר בית שנמשכו בין ארבעה לעשרה ימים. בחלק מהמקרים נלוו אליהם צווי הרחקה ממסגד אל-אקצא או ערבויות כספיות.

צווי הרחקה

מחוז ירושלים תיעד 17 צווי הרחקה במהלך החודש, מהם 11 ממסגד אל-אקצא.

לפי המחוז, המספר בפועל עשוי להיות גבוה יותר, בשל הגבלות ואיומים על המורחקים כי הצווים יחודשו אם יתראיינו לכלי התקשורת. לחלקם נמסרו ההחלטות בהודעות באמצעות אפליקציית וואטסאפ.

29 פעולות הריסה וחישוף

במהלך יולי תועדו 29 פעולות הריסה וחישוף. ב-13 מקרים אולצו תושבים ירושלמים להרוס את בתיהם במו ידיהם. 14 הריסות בוצעו בידי כלי הכיבוש ועירייתו, ובשני מקרים בוצעו עבודות חישוף שפגעו באדמות וברכוש פלסטיני.

ההריסות ועבודות החישוף התרכזו בסילוואן, ובהן שכונות א-סוויח, אל-עין, א-שיאח ואל-בוסתאן, וכן ברפאת, צור באהר, בית חנינא, א-ראם, ג'בל אל-מוכבר, עיסאוויה, אום טובא וחיזמא.

המבצעים כוונו גם נגד מבנים חקלאיים ומסחריים, גדרות וכבישים, במסגרת מדיניות שנועדה לצמצם את הנוכחות הפלסטינית ולכפות מציאות חדשה בשטח.

27 צווי הריסה, פינוי והפקעת אדמות

בחודש יולי המשיכו רשויות הכיבוש לחלק צווי הריסה, פינוי והפסקת בנייה נגד הפלסטינים במחוז ירושלים.

המחוז תיעד 27 צווים והחלטות, מהם 26 צווי הריסה והחלטה אחת להפקעת קרקע ולתפיסתה לצרכים צבאיים.

לדברי המחוז, השימוש בכלים משפטיים ומינהליים נועד לכפות עובדות בשטח ולדחוק את תושבי ירושלים לעבר עקירה כפויה.

פגיעה במוסדות ובאתרים ירושלמיים

במהלך יולי תועדה הסלמה ישראלית נרחבת נגד מוסדות דת, חינוך, תרבות ותקשורת, לצד פגיעה בצוותי עיתונות, גורמים דיפלומטיים ומתקנים ציבוריים.

ההפרות כללו שיתוף פעולה בין כוחות הכיבוש, העירייה וארגוני המתנחלים, באמצעות הגבלת חופש הפולחן, התנועה והעבודה העיתונאית, ושיבוש חיי החינוך והדת.

לפי המחוז, ההפרות שיקפו מגמה להחליש את התשתית המוסדית הפלסטינית בירושלים הכבושה, באמצעות שימוש בכלים ביטחוניים, מינהליים ופוליטיים לצמצום יכולתם של המוסדות הלאומיים, החינוכיים והדתיים לספק שירותים.

הצעדים לא הסתכמו בפשיטות ובמעצרים. מבנים אזרחיים הוסבו למוקדי חקירה ומעצר בשטח, מוסדות חינוך נפרצו וסמלים לאומיים הושחתו, במסגרת מדיניות שנועדה לצמצם את נוכחות המוסדות הפלסטיניים במרחב הציבורי ולהחליש את תפקידם החברתי.

במקביל התגברו הצעדים שנועדו לבסס את השליטה הישראלית במרחב הפיזי והסמלי של ירושלים, באמצעות קידום מיזמי ייהוד באתרים היסטוריים, חיזוק שליטת ארגוני המתנחלים בשכונות פלסטיניות וניסיונות לשנות את הנוף העירוני ואת זהותה התרבותית של העיר בהתאם לנרטיב הישראלי.

עוד נרשמו פגיעות ישירות בגורמי דת מוסלמיים, ובהן מעצר והרחקה של אנשי דת ואישים לאומיים ממסגד אל-אקצא. זאת במקביל לקריאות רשמיות לשנות את הסטטוס קוו ההיסטורי והמשפטי במסגד ולקדם חקיקה שתגביל את קיום הפולחן המוסלמי, ובראשה מה שמכונה "חוק המואזין".

לדברי המחוז, השילוב בין צעדים ביטחוניים, חקיקה ומדיניות התנחלותית משקף מערך כולל שנועד לשנות את המציאות הפוליטית, הדמוגרפית והתרבותית בירושלים הכבושה ולפגוע בנוכחות ובמוסדות הפלסטיניים בעיר.

22 תוכניות התנחלות

מחוז ירושלים תיעד את המשך המדיניות הישראלית שנועדה לחזק את השליטה במחוז באמצעות תוכניות התנחלות נרחבות, שכללו בנייה, הפקעת קרקעות והרחבת התנחלויות.

על פי מעקב אחר הפרסומים הרשמיים של עיריית הכיבוש בירושלים ונתוני מרכז אוריינט האוס, במהלך החודש קודמו 22 תוכניות התנחלות.

ארבע תוכניות הופקדו וכללו הקמת 884 יחידות דיור בהתנחלויות על שטח כולל של 26,037 דונם. ארבע תוכניות נוספות אושרו וכללו שמונה יחידות דיור על שטח כולל של 29,658 דונם.

הנתונים מתייחסים ליחידות דיור בהתנחלויות בלבד ואינם כוללים מבנים ומתקנים המיועדים לשימושים ציבוריים, חינוכיים, רפואיים, דתיים, מסחריים ושירותיים.

נוסף על כך, רשויות הכיבוש פרסמו שלושה מכרזים להקמת 1,472 יחידות דיור בהתנחלויות, וכן את מכרז מספר 2026/11 לביצוע עבודות תשתית, בנייה וסלילה בכביש "מרקם החיים".