רמאללה, 20 במאי 2026, וואפא – מהא א־שייח'
באל־מוע'ייר ובכפרים שממזרח לרמאללה נמשכת מדיניות שנועדה לדחוק את התושבים מאדמותיהם ולכפות עליהם מציאות של עקירה. התושבים מתארים מערך מתמשך של התרחבות התנחלויות, השתלטות על אדמות, מצור ותקיפות יומיומיות, שלדבריהם נועד ליצור "נכבה שנייה" ולכפות עליהם לעזוב.
אל־מוע'ייר, שמצפון־מזרח לרמאללה, הפך בשנים האחרונות לאחד הכפרים החשופים ביותר לתקיפות מתנחלים וכוחות הכיבוש. מיקומו, על הציר המשתרע לעבר בקעת הירדן, מציב אותו בלב מאבק רחב יותר על השליטה בשטחים הפתוחים שממזרח לרמאללה.
ראש מועצת הכפר, אמין אבו עליא, אמר לוואפא כי אל־מוע'ייר מוגדר כיום "נקודה חמה" בשל העימות המתמשך בין התושבים לבין מתנחלים, שלדבריו פועלים בתמיכת ממשלת הכיבוש כדי להשתלט על שטחי אדמה רחבים ככל האפשר. הוא ציין כי אזור בקעת הירדן מהווה בין 80% ל־85% מאדמות הכפר.
לדברי אבו עליא, הכפר ספג בשנים האחרונות שורת תקיפות קשות, שכללו הצתת מסגדים, בתים וכלי רכב, וכן עקירה וכריתה של יותר מ־25 אלף עצי זית עתיקים. הוא תיאר זאת כפגיעה מכוונת במקורות החיים של התושבים.
אבו עליא הוסיף כי מתוך כ־43 אלף דונם מאדמות הכפר, כוחות הכיבוש השתלטו על יותר מ־42 אלף דונם. לדבריו, נותרו בידי התושבים כ־950 דונם בלבד, שהם למעשה השטח הבנוי של הכפר. השטח הזה מוקף ביותר מתשעה מאחזים התנחלותיים, היוצרים לחץ מתמשך על התושבים ומגבילים את מרחב החיים שלהם.
לדבריו, הכפר נתון במצור כמעט מוחלט. יש לו כניסה אחת בלבד, וגם בה מוצבים מחסומים מעת לעת ומתרחשות תקיפות חוזרות. הוא ציין כי היו תקופות שבהן הסגרים נמשכו ימים, ותושבים נאלצו ללון בכפרים סמוכים משום שלא יכלו לחזור לבתיהם.
אבו עליא אמר כי המטרה הברורה היא ליצור תנאי חיים בלתי נסבלים ולדחוף את התושבים לעזוב. לדבריו, ההסתה נגד תושבי הכפר נשמעת גם מצד שרים וחברי כנסת ישראלים, ובמקרים מסוימים הגיעה עד לקריאות לגרשם או לפגוע בהם.
הוא הוסיף כי במהלך פלישות לכפר השתמשו מתנחלים ברמקולים וקראו לתושבים לעזוב "ללבנון או לסוריה", תוך איומים להרוס את בתיהם.
אחת התקיפות הקשות ביותר, לדבריו, אירעה באפריל בשנה שעברה, כאשר יותר מ־1,500 מתנחלים תקפו את הכפר בליווי של יותר מ־200 חיילים. בתקיפה הוצתו יותר מ־35 בתים וכלי רכב, כמה תושבים נהרגו, אחרים נפצעו, ושטחים חקלאיים נרחבים נהרסו.
הפגיעה בכפר אינה מסתכמת בנזק לרכוש. תושבים מתארים פחד מתמשך בקרב ילדים, נשים וקשישים בשל פלישות ליליות, ירי, רימוני הלם וגז. משפחות רבות חיות בחוסר יציבות יומיומי בשל הסגרים, החסימות והחשש מתקיפות נוספות.
סגן ראש המועצה, מרזוק אבו נעים, אמר כי כוחות הכיבוש ממשיכים במדיניות שנועדה להפוך את החיים בכפר לבלתי אפשריים. לדבריו, הדבר נעשה באמצעות פלישות יומיומיות, הריסת אדמות חקלאיות והגבלות על תנועת התושבים.
אבו נעים ציין כי הפגיעה ניכרת גם במשק החי. לדבריו, מתנחלים גנבו כבשים, רדפו רועים, מנעו מהם להגיע לאזורי מרעה, הרגו בעלי חיים ותקפו את בעליהם. צעדים אלה פגעו במקורות הפרנסה של משפחות רבות והעמיקו את הדחיפה לעזיבה.
הוא הזכיר גם את תקיפת בית הספר לבנים בכפר, שבה נהרג בנו, ג'יהאד אבו נעים, שהיה תלמיד בבית הספר, ונפצעו תלמידים נוספים.
תושבים באל־מוע'ייר אמרו כי הנזקים הכלכליים כבר חורגים מיכולת ההתמודדות של הכפר. הצתת בתים וכלי רכב, הרס אדמות, עקירת עצי זית ומניעת גישה לאזורי מרעה הובילו לירידה חדה בתפוקה החקלאית ובמשק החי, ולעלייה באבטלה ובעוני.
עבדאללה אבו רחמה, מנכ"ל מחלקת הפעילות העממית ברשות למאבק בגדר ובהתנחלויות, אמר כי הכפרים שממזרח לרמאללה נתונים ללחץ שיטתי שמטרתו השתלטות על האדמות המשתרעות עד בקעת הירדן.
לדבריו, אל־מוע'ייר מוקף בכמה התנחלויות ומאחזים, ובתקופות מסוימות הוגבלה תנועת התושבים לשטח של כ־2,000 עד 3,000 דונם בלבד. הוא הוסיף כי השליטה בכניסה היחידה לכפר היא חלק ממדיניות של עקירה כפויה, המבוססת על הגבלות תנועה ועל יצירת תנאים שמאלצים את התושבים לעזוב.
אבו רחמה ציין כי מספר ראשי הצאן בכפר ירד מיותר מ־30 אלף לאלפים בודדים בלבד, בעקבות אובדן שטחי המרעה והלחץ המתמשך על הרועים. לדבריו, אלפי עצי זית נעקרו, והגישה לאדמות שממזרח לכביש אלון נחסמה, מה שהשבית שטחים חקלאיים רחבים.
לדבריו, בשנים האחרונות נעקרו כמה קהילות בדואיות ורועי צאן באזור, ובהן ח'לת א־סדרה, מע'אייר א־דיר, ואדי א־סיק, מזרח א־טייבה, עין סמיה, אל־מערג'את, עין א־רשאש, אל־קבון וג'בעית.
הוא הוסיף כי קהילות נוספות, בהן אל־מערג'את, עין אל־עוג'א ואל־כעאבנה, נעקרו לחלוטין. לדבריו, כ־80 קהילות בדואיות בגדה המערבית נעקרו, ורובן באזור שממזרח לרמאללה.
לכפרים שממזרח לרמאללה יש חשיבות גיאוגרפית ואסטרטגית בשל רצף האדמות שלהם לעבר בקעת הירדן. מיקומם הופך אותם ליעד מרכזי של פרויקטים התנחלותיים, המבקשים לנתק את היישובים הפלסטיניים מהמרחב החקלאי והרועי שלהם ולהעמיק את השליטה בשטחים הפתוחים.
לפי דוח של הרשות למאבק בגדר ובהתנחלויות, מתחילת השנה ועד סוף אפריל נרשמו בגדה המערבית 3,043 הפרות, ובהן עקירה כפויה, תקיפות פיזיות, פלישות, השתלטות על אדמות, הצתת רכוש, פגיעה ברשתות מים ועקירת עצים.
עוד נכתב בדוח כי בחודש שעבר בלבד ביצעו כוחות הכיבוש 1,097 תקיפות, בעוד שמתנחלים ביצעו 540 תקיפות. לפי הדוח, רוב התקיפות התרחשו במחוזות שכם, חברון, רמאללה ואל־בירה ובית לחם.
