עזה, 18 במאי 2026, וואפא – ספאא אל־ברים
עם העלייה בטמפרטורות ברצועת עזה, מחריף סבלם של מאות אלפי עקורים שבתיהם נהרסו בהפצצות הישראליות, ואשר נאלצו לעזוב את עריהם וכפריהם ולחיות באוהלים רעועים. זאת, על רקע הידרדרות מתמשכת בתנאים ההומניטריים והמשך המלחמה הישראלית ברצועה מאז אוקטובר 2023.
באזור אל־מוואסי, ממערב לחאן יונס שבדרום הרצועה, פרושים אלפי אוהלים בצפיפות לאורך רצועת חוף צרה. שם יושב אבו ראפת ג׳אמע, בן 67, לצד אשתו החולה באסתמה, מתחת ליריעת בד קטנה שתלה מחוץ לאוהלם כדי ליצור מעט צל.
״לקראת הצהריים אי אפשר להישאר בתוך האוהל. החום בפנים מחניק, כאילו מדובר באש בוערת״, אמר.
לדבריו, אשתו התעלפה כמה פעמים בשל החום הכבד, ולכן השניים נאלצים להעביר את רוב שעות היום מחוץ לאוהל, למרות התנאים הקשים. היעדר חשמל, מאווררים ואמצעי קירור מחריף את מצוקת העקורים, בעיקר קשישים, חולים ומי שזקוקים לטיפול רפואי סדיר.
באוהל סמוך מנסה עביר דראז, בת 30, לצנן את בנה התינוק, ר׳ית, באמצעות חתיכת קרטון. האוויר החם ממלא את החלל הצר שבו חיה משפחתה זה יותר משנתיים וחצי.
דראז, שנעקרה מביתה בעיירה עבסאן שממזרח לחאן יונס, מחזיקה את בנה בן ששת החודשים ואומרת: ״האוהל לא מגן לא מקור החורף ולא מחום הקיץ. הוא הפך לתנור לוהט שאי אפשר לסבול״.
לדבריה, ״מאז שנעקרנו בתחילת המלחמה, ב־7 באוקטובר 2023, אנחנו חיים באוהל הזה. כבר העברנו אותו כמה פעמים ממקום למקום. אחרי קיץ וחורף הוא נקרע והתבלה. גם אם נקבל אוהל חדש, הוא לא יגן עלינו מהחום. המצב נעשה קשה יותר מיום ליום בגלל העלייה בטמפרטורות, אף שהקיץ עדיין לא התחיל״.
היא מוסיפה כי החום הכבד בתוך האוהל חושף את בני המשפחה לעקיצות יתושים וחרקים, וגם לזוחלים ולמכרסמים.
חזאים מזהירים מפני עלייה ניכרת והדרגתית בטמפרטורות. באזורים החופיים של רצועת עזה, ובהם חאן יונס, נמדדות טמפרטורות של יותר מ־35 מעלות, אך בתוך אוהלי העקורים עומס החום המורגש עלול לעבור את 45 המעלות, באוויר מחניק ולח.
הטמפרטורות גבוהות מהממוצע העונתי, ובמקביל נרשמת עלייה בשיעורי הלחות לאורך רצועת החוף. השילוב בין חום ללחות מגביר עוד יותר את תחושת המחנק.
מאז אוקטובר 2023 סובלת רצועת עזה מהפסקת חשמל כמעט מוחלטת. תחנת הכוח הפסיקה לפעול, ורשת החשמל והתשתיות נפגעו קשות בהתקפות הישראליות. כתוצאה מכך שובשו מערכות חיוניות: משאבות אינן מצליחות להזרים מים נקיים באופן סדיר, מזון ותרופות אינם נשמרים בקירור, ובתי החולים תלויים בגנרטורים הפועלים בדלק נדיר.
המשבר ההומניטרי החריף עם הפיכתה של עזה למרחב כמעט נטול חשמל. תושבים איבדו את תנאי החיים הבסיסיים ביותר, והחום, התחלואה והמחסור במים מעמיקים את מצוקת האוכלוסייה הנצורה.
עולא קדיח, בת 35 ואם לשלושה ילדים, מספרת כי נשים במחנות העקורים נאלצות לקרר את גופם של ילדיהן במים כמה פעמים ביום מחשש למכת שמש או לתשישות חום.
״עם כניסת הקיץ אנחנו זקוקים לכמויות גדולות יותר של מים — לרחצה, לכביסה ולקירור הילדים. אבל גם המים עצמם נדירים״, אמרה.
לדבריה, החום מאלץ משפחות לצאת מהאוהלים כבר בשעות הבוקר המוקדמות ולחזור אליהם רק אחרי שקיעת השמש. ״בחורף כמעט טבענו במי הגשמים בתוך האוהלים, והיום אנחנו נשרפים מהחום. החיים שלנו הפכו לסבל מתמשך לאורך כל השנה״.
רופאים ואנשי מערכת הבריאות מזהירים מפני עלייה בסיכונים הבריאותיים הקשורים לחום בתוך מחנות העקורים, בעיקר בקרב ילדים, קשישים וחולים כרוניים. תנאי המחיה במחנות נעשים קשים יותר ככל שמספר העקורים גדל, ובמקביל נמשך המחסור בשירותים בסיסיים, ובהם מים נקיים, תשתיות ביוב וטיפול רפואי.
מקורות רפואיים מדגישים כי העלייה בטמפרטורות מחמירה את המשבר ההומניטרי שבו חיים העקורים ברצועה. לדבריהם, רוב האוהלים אינם ראויים למגורי אדם ואינם מספקים הגנה בריאותית או סביבתית מינימלית, ולכן התושבים חשופים לסכנות כבדות ככל שהחום מתגבר.
אותם מקורות הוסיפו כי החום הכבד תורם להתפשטות מחלות עור, להתייבשות ולתשישות חום, במיוחד לנוכח המחסור במים, הידרדרות מערכת הבריאות והמחסור בתרופות שישראל מונעת את הכנסתן לרצועה.
אבו איאד אל־מדני, בן 45 ואב לחמישה ילדים, יושב מול אוהלו הבלוי תחת השמש הקופחת ואומר: ״אנחנו חיים באוהלים שהפכו לתנורים אמיתיים. חום בלתי נסבל מכה בנו, כאילו אנחנו יושבים מעל כירות אש. הסביבה מלאה חרקים וזבובים שמתרבים בצורה מפחידה ומפיצים מחלות עור ומחלות זיהומיות בקרב ילדים ומבוגרים, בזמן שאין לנו יכולת להתמודד ואין אמצעי הגנה או טיפול מינימליים״.
הערכות בשטח מצביעות על כך שמאות אלפי עקורים חשופים לתנאי אקלים קשים במיוחד. יותר מ־288 אלף משפחות חיות באוהלים בלויים הפזורים ברחבי רצועת עזה, ובהם שוהים יותר ממיליון עקורים שאיבדו את בתיהם, שנהרסו במהלך המלחמה הנמשכת זה כשנתיים וחצי.
המחסור בחומרי מחסה ובמבנים זמניים מחריף עוד יותר את המשבר ההומניטרי, בשעה שאלפי תושבים ממשיכים לחיות במשך חודשים ארוכים באוהלים רעועים.
המלחמה הישראלית הנמשכת ברצועת עזה מאז 7 באוקטובר 2023 גרמה להרס נרחב של תשתיות ובתים, והביאה לעקירת מספרים גדולים של תושבים אל מרכזי מחסה ואל אוהלים הפזורים ברחבי הרצועה.
על רקע המשך המשבר ההומניטרי והיעדר פתרונות מהירים לשיקום או למגורים חלופיים, עקורי עזה ניצבים בפני קיץ נוסף בתוך אוהלים שאינם מגינים מפני החום. החשש מהידרדרות נוספת במצב הבריאותי וההומניטרי גובר לקראת החודשים הקרובים, עם המשך העלייה בטמפרטורות.
