רמאללה, 20 במאי 2026, וואפא – באוניברסיטת ביר זית נפתח היום, יום רביעי, הכנס הפלסטיני הראשון לסייבר ולבינה מלאכותית, שמארגן המכון הפלסטיני לחקר הביטחון הלאומי בחסות הנשיא עבאס ובשיתוף האוניברסיטאות הפלסטיניות.
הכנס יימשך יומיים וישתתפו בו עשרות בכירים, מומחים, אנשי אקדמיה וראשי אוניברסיטאות. הדיונים יתמקדו בטרנספורמציה דיגיטלית, אבטחת מידע, התפתחות הבינה המלאכותית והשפעתה על החיים המעשיים, השירותים הציבוריים והכלכלה.
שר התקשורת והכלכלה הדיגיטלית, עבד א־רזאק א־נתשה, שנאם בשם ראש הממשלה מוחמד מוסטפא, אמר כי הכנס מסמן התחלה חשובה לבניית מערכת פלסטינית לאומית מתקדמת בתחום הסייבר. לדבריו, מערכת כזו חייבת להישען על שותפות בין הממשלה, האוניברסיטאות, המגזר הפרטי, חברות הזנק ומומחים פלסטינים הפועלים בעולם.
א־נתשה אמר כי עתיד דיגיטלי בטוח אינו נבנה מטכנולוגיה בלבד, אלא מחזון, כוח אדם מיומן, שיתוף פעולה והשקעה ארוכת טווח. הוא הדגיש כי התשתית הדיגיטלית הפכה לחלק מהתשתיות הלאומיות החיוניות, בדומה לחשמל, מים, תקשורת והמערכת הבנקאית. לדבריו, פגיעה במערכות דיגיטליות עלולה לשתק פעילות כלכלית, לשבש שירותים ממשלתיים, לערער את אמון הציבור ואף לפגוע ביציבות הלאומית.
הוא ציין כי יותר מ־90% מהשירותים הממשלתיים, הפיננסיים והמסחריים בעולם נשענים כיום על מערכות דיגיטליות, מחשוב ענן, מרכזי נתונים, זהות דיגיטלית, ממשקי API וחילופי מידע בין מערכות. לצד זאת, לדבריו, סיכוני הסייבר גדלו בהיקף חסר תקדים. ההערכות הבינלאומיות מצביעות על כך שעלות פשעי הסייבר תעלה על עשרה טריליון דולר בשנה, בעוד שההשקעה העולמית באבטחת סייבר נאמדת במאות מיליארדי דולרים בשנה. לדבריו, המשמעות ברורה: סייבר אינו תחום טכני צר, אלא מרכיב מרכזי בכלכלה הדיגיטלית העולמית.
בפלסטין, אמר א־נתשה, חשיבות התחום גדולה עוד יותר, משום שהמדינה מתקדמת לעבר ממשל דיגיטלי, שירותים מקוונים, מערכות תשלום דיגיטליות, מרשמים לאומיים, חיבור בין מוסדות ממשלתיים, פרויקטים לאומיים בתחום הנתונים ושימוש בבינה מלאכותית. לדבריו, המעבר הזה מציב שאלה יסודית: כיצד ניתן לבנות טרנספורמציה דיגיטלית ללא תשתית לאומית מלאה להגנת סייבר.
א־נתשה הוסיף כי לפלסטין יש הזדמנות ממשית לבנות כלכלה דיגיטלית המבוססת על ידע ועל שירותים טכנולוגיים בעלי ערך גבוה. לדבריו, תחום הסייבר נשען בעיקר על הון אנושי ולא על משאבים מסורתיים, והצעירים הפלסטינים מסוגלים להתחרות בזירה הבינלאומית בבדיקות אבטחה, פיתוח פתרונות, ניתוח איומים, שירותים מנוהלים ומחקר בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית.
מנכ"ל המכון הפלסטיני לחקר הביטחון הלאומי, חאבס א־שרוף, אמר כי הכנס מתקיים בשעה שבה העולם עובר שינוי עמוק שמובילים המהפכה הדיגיטלית, הבינה המלאכותית וטכנולוגיות הסייבר. לדבריו, העולם אינו רק מאמץ טכנולוגיה, אלא מתעצב מחדש באמצעותה.
א־שרוף אמר כי הבינה המלאכותית כבר אינה כלי טכני בלבד, אלא מנוע מרכזי של הכלכלה העולמית ושל שינויים בתחומי החינוך, הבריאות, הביטחון, התקשורת, האנרגיה והממשל. במקביל, לדבריו, אבטחת הסייבר הפכה לקו ההגנה הראשון של מדינות, מוסדות וחברות מול איומים דיגיטליים הולכים ומתרחבים.
לדבריו, בפלסטין מבינים את הצורך להשתלב בשינויים האלה, למרות האתגרים הפוליטיים והכלכליים. הוא אמר כי החברה הפלסטינית מחזיקה בהון אנושי צעיר ויצירתי, המסוגל להשתלב בכלכלה הדיגיטלית העולמית, אם תעמוד לרשותו סביבה תומכת וייבנו שותפויות מדעיות, מקצועיות והשקעתיות מתאימות.
א־שרוף הביע תקווה שהכנס יהיה פלטפורמה לאומית ומדעית שתפגיש מומחים, אנשי אקדמיה, מוסדות ממשלתיים, את המגזר הפרטי ויזמי טכנולוגיה. לדבריו, מטרת הכנס היא לאפשר חילופי ידע, בניית שותפויות, העלאת המודעות לחשיבות הסייבר ובחינת האפשרויות שהבינה המלאכותית פותחת בתחומי הפיתוח, החינוך, הכלכלה והביטחון הלאומי הפלסטיני.
נשיא אוניברסיטת ביר זית, טלאל שחוואן, אמר כי הטכנולוגיה כבר אינה כלי של נוחות, אלא מרכיב קיומי בביטחון הלאומי ובריבונות הלאומית, במיוחד לנוכח האתגרים שמציבה המציאות הקולוניאלית. לדבריו, חזון אוניברסיטת ביר זית משתלב עם מטרות הכנס, המבקש לחבר בין ניסיון מעשי לידע מדעי כדי להתמודד עם האתגרים וההזדמנויות שמציבה הטכנולוגיה.
שחוואן אמר כי הוא מקווה שהכנס יקדם חיזוק של הסייבר הלאומי, פיתוח תשתיות דיגיטליות, בחינת יישומי בינה מלאכותית בבניית מוסדות ובהאצת המעבר הדיגיטלי, וכן גיבוש מסגרות משפטיות ואתיות לממשל דיגיטלי בטוח ובר־קיימא. לדבריו, צעדים אלה נועדו לחזק את הריבונות הדיגיטלית של פלסטין על רקע האתגרים הגיאופוליטיים המורכבים.
הוא הוסיף כי עצם קיומו של הכנס שולח מסר ברור לעולם: למרות המכשולים, פלסטין מחזיקה בהון אנושי ובמוחות יצירתיים המסוגלים לרתום טכנולוגיות מתקדמות ולבנות מערכות הגנה דיגיטליות בכוחות מקומיים. לדבריו, הדיונים בכנס אמורים להוביל להמלצות מדיניות מעשיות ולמפת דרכים לפיתוח דיגיטלי כולל, שיחזק את מקומה של פלסטין במפת הטכנולוגיה העולמית.
מנהל אזור פלסטין בבנק הערבי, נותן החסות האסטרטגי לכנס, ג'מאל חוראני, אמר כי הבינה המלאכותית הפכה לכלי מרכזי בשיפור השירותים הבנקאיים. לדבריו, היא מאפשרת ניתוח נתונים בזמן אמת, איתור פעולות חריגות, צמצום ניסיונות הונאה ומתן שירותים מהירים ומותאמים יותר לצורכי הלקוחות.
חוראני הדגיש את הצורך בשיתוף פעולה בין המגזר הבנקאי, גופי הרגולציה, הממשלה, חברות הטכנולוגיה והמוסדות האקדמיים. לדבריו, שיתוף פעולה כזה חיוני לבניית מערכת דיגיטלית בטוחה ויציבה יותר, שתעודד חדשנות ותחזק את אמון הציבור בשירותים דיגיטליים.
הוא אמר כי המערכת הבנקאית עוברת במהירות לשירותים חכמים ולפתרונות דיגיטליים מתקדמים, ולכן סייבר הפך לצורך אסטרטגי להגנה על נתוני הלקוחות, התשתיות הדיגיטליות והמידע הבנקאי. לדבריו, חשיבות זו גוברת ככל שאיומי הסייבר ושיטות ההונאה הפיננסית נעשים מתוחכמים יותר.
חוראני ציין כי תמיכת הבנק הערבי בכנס נובעת מהכרה בחשיבותם של סייבר ובינה מלאכותית לבניית מוסדות ערוכים, יעילים ומסוגלים להתמודד עם השינויים המהירים בעולם, וכן ממחויבות הבנק לתמיכה ביוזמות המפתחות את הסביבה הדיגיטלית ומקדמות חדשנות וידע.
יו"ר הוועדה המכינה של הכנס, איסחאק סידר, אמר כי הדיון בסייבר ובבינה מלאכותית בפלסטין אינו מותרות אקדמית ואינו נושא שניתן לדחות. לדבריו, מדובר בצורך הכרחי שמכתיב המעבר הדיגיטלי, שכבר מתרחב במהירות במגזר הממשלתי, באקדמיה ובמגזר הפרטי.
סידר, שכיהן כשר התקשורת והכלכלה הדיגיטלית בממשלה הקודמת, אמר כי בשנים האחרונות הונחו יסודות חשובים לחיזוק התשתית הדיגיטלית, לגיבוש אסטרטגיות לאומיות לסייבר ולהשקת מערך השירותים המקוונים. לדבריו, אלה היו הישגים לאומיים שנבנו בידי אנשי מקצוע פלסטינים, וכעת הממשלה בראשות מוחמד מוסטפא ממשיכה לפתח אותם בהתאם לצורכי הכלכלה הדיגיטלית המודרנית.
סידר הוסיף כי הוועדה המכינה גיבשה לכנס תוכנית מקצועית ומדעית שמפגישה אנשי אקדמיה, מומחים ומקבלי החלטות מפלסטין ומחוצה לה.
במהלך שני ימי הכנס יתקיימו תשעה מושבים, ובהם ישתתפו 64 דוברים, בהם בכירים אזרחיים וביטחוניים, מומחים, אנשי אקדמיה וחוקרים. המושבים יכללו הרצאות, ניירות עבודה ומחקרים מדעיים.
