עזה, 15 באפריל 2025 – מאת מוחמד דהמן | וואפא
יום ראשון, 23 במרץ 2025, לא היה בוקר שגרתי ברפיח שבדרום רצועת עזה. בשעה 03:30 לפנות בוקר התקבלה קריאה דחופה במרכז ההצלה של רפיח: תקיפה אווירית של כוחות הכיבוש בשכונת אל־חששין, בצפון־מערב העיר. שתי ניידות אמבולנס של הסהר האדום הפלסטיני הוזנקו למקום, מבלי לדעת שזוהי משימה שממנה לא כולם ישובו.
מארב מתוזמן: פגיעה מכוונת בצוותי הרפואה
האמבולנס הראשון פינה שלושה הרוגים לבית החולים נאצר שבחאן יונס ושב לבסיסו. הקשר עם האמבולנס השני נותק. ניסיונות ליצור קשר עם הצוות לא צלחו, וניידת שלישית נשלחה לבדוק את המצב – היא נתקלה בזירה של מתקפה ישירה ומכוונת על אנשי הרפואה. כוחות נוספים שנשלחו לחלץ את הנפגעים נפלו אף הם לאותו מארב קטלני. כלל הניידות נשאו סמלים ברורים של הצלב האדום ואורות חירום פעילים – אך זה לא מנע מהכוחות לפתוח באש ישירה.
עדותו האחרונה של רפעת רדואן
רפעת אנור רדואן, בן 23, מתנדב בסהר האדום זה שלוש שנים, היה בין ההרוגים. רגעיו האחרונים תועדו בטלפון הנייד כשאמר לאמו: "סלחי לי, אמא… זה המסלול שבחרתי, רציתי רק לעזור לאנשים". גופתו התגלתה מאוחר יותר בקבר אחים, אזוק ידיים. המראות עוררו זעזוע רחב ודרישה לחקירה בין־לאומית.
הניצול היחיד: "התפללתי למות מהעינויים"
מונזר עאבד, המתנדב היחיד ששרד את המתקפה, תיאר: "ברגע שהגענו, נפתחה אש. השכבתי את עצמי באמבולנס ושמעתי רק את נשימותיהם האחרונות של חבריי. חיילים פרצו לרכב, כבלו אותי והכו אותי ברובי סער. שאלו אותי לשמי, כתובתי, ולגבי ה־7 באוקטובר. ככל שעניתי – כך היכו חזק יותר. רציתי למות". הוא שוחרר לאחר 15 שעות חקירה, כשהוא נושא את זיכרון הזוועה לבדו.
האב השכול: "אמרתי לו לא לנסוע, והוא ענה – 'אבא, תציל אותנו'"
מבין ההרוגים היה גם מוחמד חסן אל־חילה, בן 23, בנו הבכור של פרמדיק ותיק. אביו, חסן, סיפר לוואפא: "אמרתי לו להימנע מהדרך הראשית, אבל הוא התעקש. השיחה האחרונה הייתה: 'אבא, תציל אותנו… הצבא תוקף אותנו!'. ואז הקו נותק". רק לאחר תשעה ימים של תקווה, התברר שמוחמד נפל חלל. "הוא מת כשהוא צם, אחרי תפילת שחרית, עם קוראן בכיסו", סיפר האב. "נפל כשהוא טהור".
תיעוד הקברים: “15 הרוגים, קבר אחרי קבר”
איברהים אבו אל־כאס, קצין רפואי שהיה בין משתתפי פעולת חילוץ הגופות, תיאר: "הגענו בתיאום עם הצלב האדום והאו”ם. השתמשנו בכלים פשוטים. כל גופה שחשפנו חשפה גופה נוספת. בסופו של דבר – 15 אנשי צוות רפואי נרצחו בקור רוח".
ארגונים מזהירים: פשע מלחמה ברור
ראאד א־נמס, דובר הסהר האדום בעזה, הדגיש: "ירי על צוותי הצלה הוא הפרה חמורה של המשפט ההומניטרי הבין־לאומי. יש לקרוא תיגר על ההתקפות ולהבטיח הגנה מלאה על צוותים רפואיים".
עו"ד עלאא א־סקאפי, מנכ"ל ארגון אל־דמיר בעזה, הוסיף: "האמנות הבין־לאומיות קובעות הגנה מפורשת על צוותי רפואה. אמנת ז'נבה הרביעית – סעיף 18, והפרוטוקול הראשון מ־1977, מחייבים הגנה מלאה. כל תקיפה שכזו – נחשבת פשע מלחמה".
אסעד נצאסרה – חי אך עצור
שלושה שבועות לאחר הטבח, נמסר לסהר האדום על ידי הצלב האדום הבין־לאומי כי הפרמדיק אסעד א־נצאסרה, שנותר גורלו עלום, מוחזק בכלאי הכיבוש. הוא נעצר בזמן שספג ירי עם עמיתיו – מהם שמונה נהרגו בזירה.
בהודעה רשמית דרשה העמותה את שחרורו המיידי של נצאסרה, שנחטף בעת מילוי תפקידו. ההרוגים באירוע הם: מוצטפא ח'פאג'ה, עז א־דין שעאת, צאלח מועמר, רפעת רדואן, מוחמד בהלול, אשרף אבו לבדה, מוחמד אל־חילה, וראאד א־שריף. בכך עלה מספר ההרוגים מקרב הסהר האדום בעזה מאז 7 באוקטובר ל־27.
ד"ר חיידר אל־קדרה, מנכ"ל הסהר האדום הפלסטיני בעזה, אמר: "ליווינו את השהידים למנוחתם, אבל נמשיך. לא נוותר על שליחותנו. הסהר האדום יישאר מגן של העם – גם בזמנים הקשים ביותר".
