שכם, 20 במרץ 2025, וואפא – בסאם אבו רוב
איסראא עראערווי, בת 9, חלמה על חיים שקטים הרחק מהפצצות ומהרס. היא נמלטה עם משפחתה ממחנה הפליטים ג'נין לבית סבה במחנה עין שבמערב שכם, אך שוב נאלצה לעקור בעקבות תקיפות כוחות הכיבוש על המחנה.
אתמול לפנות בוקר פשטו כוחות הכיבוש על מחנה עין תוך ירי מסיבי, שהביא להרגו של עודי קאטוני ולהחזקת גופתו. הם עצרו תושבים ואילצו למעלה מ-80 משפחות להתפנות מבתיהן.
משפחת עראערווי ברחה מג'נין בינואר 2025 לאחר שמטוסי הכיבוש הפציצו את ביתם, שהפך לבלתי ראוי למגורים, והרגו את אבי המשפחה, אחמד עראערווי. הם מצאו מקלט זמני במחנה עין.
"עברנו ממנוס אחד לאחר", אומרת חנאן עראערווי, אלמנתו של אחמד. "עזבתי את ג'נין לבית משפחתי בשכם אחרי שאיבדתי את ביתי, ולא ציפיתי שניאלץ לברוח שוב".
ב-15 בינואר השנה נהרג בעלה בהפצצה אווירית על ביתם. "הבית לא היה ראוי למגורים, אך הכיבוש הפציץ אותו שוב", היא אומרת בהתבסס על עדויות מניצולים שהצליחו להגיע לשכונת דמג' במחנה ג'נין.
חנאן נמלטה עם ארבעת ילדיה – אסמאא (11), איסראא (9), אלאא (7) ואנס (6) – ועם חמותה לבית משפחתה בעין. אך שעות לאחר תחילת התקיפה על המחנה, אזלו להם המים ומחלת חמותה החריפה, מה שאילץ אותם לברוח פעם נוספת.
"הילדים שואלים כל הזמן מתי נחזור לג'נין. הם חושבים שזה זמני, אבל נראה שזה יימשך זמן רב".
למרות התנאים הקשים, חנאן מנסה להקל על ילדיה. כשאיסראא התעקשה לקחת איתם את סיר עלי הגפן שהכינה ערב קודם, היא לא יכלה לסרב. "תכננתי לבשל להם עלי גפן לארוחת הבוקר, אבל לא הספקנו. איסראא התעקשה לקחת אותם איתנו לבית אחד הדודים".
משפחת עראערווי אינה היחידה שנמלטה לשכם. פליטים רבים ממחנות הפליטים ג'נין, טולכרם ונור א-שמס הגיעו לבלאטה, עסכר ועין בעקבות מתקפה שנמשכת זה חודשיים.
לפי דוח של אותשה, אונר"א וארגונים נוספים, יותר מ-37,400 פלסטינים נעקרו בג'נין ובטולכרם, רובם ממחנות הפליטים שם.
מושל שכם, גסאן דגלס, ביקר את המשפחות במחנה עין לאחר נסיגת כוחות הכיבוש. הוא הדגיש כי יותר מ-80 משפחות נאלצו להתפנות מבתיהן בכפייה, בתנאים קשים במיוחד בחודש הרמדאן.
דגלס ציין כי רבים מהעקורים מצטופפים בארבעת מחנות הפליטים בשכם – בלאטה, עסכר, עין ועسكر החדש – וכן בעיר העתיקה. לדבריו, אם יפרוץ גל נוסף של עקירה, המצב ייעשה בלתי נסבל, במיוחד בשל ריבוי המחסומים והשערים הברזליים שמכתרים את העיר ואת הכפרים הסמוכים, מה שמקשה על התושבים לברוח ולמצוא מחסה.
