עזה, 15 במרץ 2025, וואפא – מוחמד דהמאן
נור האני סלים דיב (בת 31) איבדה ברגע אחד את משפחתה ואת חייה כפי שהכירה. מאם מוקפת בילדיה, היא הפכה לניצולה שנושאת עמה זיכרונות של חורבן בלתי נתפס.
נור חיה במגדלי אל-מקאוסי בעזה, עד שקיבלה שיחת טלפון מצבא הכיבוש הישראלי ב-15 באוקטובר 2023, שהורה לה ולמשפחתה לפנות את הבית לפני שייפצץ.
הם ברחו לבית קרוביהם בשייח' רדואן, אך גם שם לא מצאו ביטחון. במשך ימים נלכדו תחת ההפגזות, ללא מים או מזון.
ב-11 בדצמבר 2023 פגע טיל בבית. כשהתעוררה בין ההריסות, גילתה שבעלה, חוסאם (38), וארבעת ילדיה – מעאד (7), לאנה (5), בראא (3) והתינוק יחיא – נעלמו. רק בתה הבכורה, דאנה, נשמעה מבין ההריסות זועקת: "אמא, תוציאי אותי!"
נור ניסתה לחלץ אותה, בזמן שבעלה שכב פצוע קשה.
"לא היה זמן להתאבל," סיפרה נור לכתב וואפא. "הרמתי את דאנה, שנפצעה קשה, תמכתי בבעלי, וברחנו לבית ספר ששימש נקודת רפואה מאולתרת."
בבית החולים אל-מעמדני הודיעו לה הרופאים שאין ברירה אלא לקטוע את ידה הימנית של דאנה כדי להציל את חייה.
"דאנה יצאה מהניתוח, והאח מסר לי שקית עם ידה," סיפרה נור. "כשהתעוררה, היא שאלה אותי: 'אמא, איפה היד שלי?' עניתי לה: 'היא הקדימה אותך לגן עדן עם האחים שלך.'"
בריחה תחת אש
כאשר הופגז בית החולים אל-מעמדני, נור ברחה עם דאנה הפצועה על עגלה רתומה לחמור, תחת אש, לבית החולים א-שיפא. היא נשארה שם 27 ימים נוספים, מטפלת בדאנה ובבעלה לבדה.
גם חוסאם נפצע קשה – איבד את ראייתו בעינו השמאלית, ספג רסיסים בכל גופו, ושבר את צלעותיו.
96 הרוגים, 40 עדיין תחת ההריסות
המשפחה של נור לא הייתה היחידה שנפגעה. בטבח נהרגו 96 בני אדם, בהם 40 שעדיין קבורים בהריסות.
כיום, נור מתגוררת בשכונת א-נצאר בבית ההרוס של משפחת בעלה. הדבר היחיד שנותר לה הוא דאנה – ילדה שאיבדה יד ורגלה מלאה בפלטינות.
"כל מה שאני רוצה הוא לצאת עם דאנה לטיפול בחו"ל," היא אומרת. "החיים כאן בלתי אפשריים אחרי כל מה שעברנו."
