עזה, 13 במרץ 2025 – וואפא, מוחמד דהמאן
בכל עיר יש עדויות שמשמרות את זיכרונה – חומות שמספרות סיפורים, עיטורים החורטים את תולדות הדורות. בעזה, ההיסטוריה הפכה לערימות הריסות, כאילו לא התקיימה מעולם.
המלחמה אינה מכוונת רק נגד חיי אדם. היא מכוונת גם אל האבנים, אל ההיסטוריה, אל העדויות שמספרות על עם השורש באדמתו.
מנהל היישוב העתיק בעזה, חמודה אל-דהדאר, חשף ל"וואפא" כי 316 מבנים היסטוריים נפגעו מהתקיפות האחרונות, מתוכם 70% בעיר עזה לבדה. "כל האתרים הארכיאולוגיים המרכזיים נפגעו – חלקם נהרסו כליל, חלקם נפגעו קשות. ביניהם המסגד הגדול העומרי, חמאם א-סמרה, ארמון אל-באשא, מסגד אל-קזמרי, מסגד אבן עות'מאן וארמון א-סקא, לצד עשרות מסגדים, שווקים ובתים היסטוריים."
המסגד העומרי הגדול: עדות היסטורית פצועה
המסגד העומרי הגדול, שסיפורו שזור בהיסטוריה הפלסטינית, עומד כעת מצולק מהתקיפות. במקורו היה מקדש פגאני, שהוסב לכנסייה, ואז למסגד לאחר הכיבוש האסלאמי במאה ה-7. המסגד עבר הרחבות ושיפוצים, בעיקר בתקופות האיובית והממלוכית, והפך לפלא אדריכלי שבו קשתות גבוהות משולבות בעיטורים אסלאמיים מרהיבים. אלא שההפגזות האחרונות לא הותירו לו מרחב לעמוד איתן – הוא ספג נזקים כבדים הדורשים שיקום מקיף.
מסגד אל-קזמרי ומסגד אבן עות'מאן – חורבות של מורשת אסלאמית
מסגד אל-קזמרי, מהמאה הממלוכית, נחשב לאחד המבנים הארכיטקטוניים החשובים בעזה. כיפתו הייחודית ועמודיו העתיקים נפגעו קשות מההפגזות, וכוחות הכיבוש אף נחשדו בגניבת פריטים היסטוריים מתוכו.
מסגד אבן עות'מאן, שהיה סמל לאדריכלות העות'מאנית בעזה, נמחק לחלוטין. מה שנותר ממנו הן אבנים מפוזרות בין ההריסות – זיכרון לתקופה מפוארת שכעת נמצאת בסכנת מחיקה.
ארמון אל-באשא וארמון א-סקא: חורבותיה של היסטוריה שלטונית
ארמון אל-באשא, ששימש משכן לשליטים מאז המאה ה-13 בתקופה הממלוכית, נפגע באופן חמור. מבנה האבן העתיק, ששרד שליטים ותקופות היסטוריות שונות, קרס בחלקו כתוצאה מההפגזות.
גם ארמון א-סקא, שהיה אחד מהאתרים ההיסטוריים החשובים בעזה, נחרב כמעט לחלוטין, מה שמסמל אובדן נוסף של אבן דרך במורשת הממלוכית באזור.
חמאם א-סמרה: זיכרון עות'מאני שקורס לאבק
חמאם א-סמרה, מרחץ טורקי מהמאה ה-14, היה אחד המקומות האחרונים מסוגו שנותרו פעילים בפלסטין. אך היום, תחת ההפצצות, קשתותיו העתיקות וגגיו המעוטרים נפגעו באופן חמור, והתשתיות שנשמרו במשך מאות שנים נמצאות בסכנת אובדן מוחלט.
כנסיית סנט פורפיריוס: מטרה נוספת של החורבן
כנסיית סנט פורפיריוס, מהכנסיות העתיקות בעולם שנבנתה במאה ה-5 לספירה, לא נותרה חסינה מההרס. המבנה המנהלי שלה נחרב, ואייקונות דתיות נדירות, לצד כתבי יד היסטוריים, הושמדו חלקית.
הכיבוש גונב את ההיסטוריה: חורבן לצד ביזה
הפגיעה במורשת אינה מוגבלת להריסת מבנים – כוחות הכיבוש נחשדו בגניבת חפצים היסטוריים. עדויות מצביעות על גניבת פריטים ארכיאולוגיים מארמון אל-באשא ומהכנסייה הביזנטית בג'באליא. המהלך מתפרש כניסיון לטשטש את הזהות הפלסטינית ולשכתב את ההיסטוריה.
מאמצים מקומיים ובינלאומיים להצלת המורשת
בצל החורבן, צוותים מקומיים ובינלאומיים מנסים להציל את מה שנותר. מרכז שימור המורשת ומכון "רוואק" פועלים על תיעוד ושיקום אתרים כמו המסגד העומרי, המסגד המרוקאי, ארמון אל-באשא ושוק אל-קייסריה.
חמודה אל-דהדאר מסביר: "העבודה מתחלקת לשני צוותים – הראשון עוסק באיסוף ושימור אבנים היסטוריות, והשני מתעד חפצים ארכיאולוגיים כדי למנוע את אובדנם. זו מרוץ נגד הזמן."
לדבריו, "מה שקורה בעזה הוא לא רק הרס אקראי, אלא מדיניות שיטתית של מחיקת ההיסטוריה הפלסטינית. כשאתה הורס מבנה היסטורי, אתה לא רק מוחק אבנים – אתה מוחק זהות, מורשת, וזיכרון של עם."
בין ההריסות, נותרו שברי קירות עם חריטות ישנות, קשתות שמספרות סיפור עתיק, ושרידי חלונות שנשקפו מהם פעם סמטאות העיר. האם ההיסטוריה תוכל לקום מחדש מהאפר?
