הסלמה מתמשכת במעצרים, ברדיפה ובפגיעה השיטתית בעבודה העיתונאית

רמאללה, 15 בנובמבר 2026, וואפא – רשויות הכיבוש הישראלי ממשיכות לפגוע בעיתונאים ובעיתונאיות פלסטינים באמצעות הגברת המעצרים והרדיפה, שימוש במערכת המשפט הצבאית ובכלי מעצר שרירותיים, ובהם מעצר מינהלי בתואנה לקיומו של מה שהן מכנות ״תיק סודי״, או בטענה ל״הסתה״. כך מסר מועדון האסיר הפלסטיני.

לדברי המועדון, טענת ה״הסתה״ הפכה לאחת הטענות העמומות המרכזיות שעליהן מסתמכות רשויות הכיבוש ברדיפה ובמעצר של מאות פלסטינים, ובהם עיתונאים, בניסיון להפליל את העבודה העיתונאית ולרדוף את העוסקים בה.

על פי נתוני המעקב והתיעוד של מועדון האסיר, מספר העיתונאים והעיתונאיות הכלואים בבתי הכלא בישראל הגיע ל־38, בהם חמש עיתונאיות, לאחר מעצרו לפנות בוקר של העיתונאי מוחמד עתיק מג׳נין, שנעצר גם בעבר. עוד נמסר כי שני עיתונאים מרצועת עזה עדיין נתונים להיעלמות כפויה מאז 7 באוקטובר, ללא מידע ברור על גורלם ועל תנאי החזקתם.

בתוך כך, רשויות הכיבוש ממשיכות להחזיק במעצר את העיתונאי סאמר ח׳ווירה משכם, אף שבסוף השבוע שעבר ניתנה החלטה שיפוטית לשחררו. התביעה ביקשה להאריך את מעצרו ב־144 שעות, בתואנה של בחינת האפשרות להוציא נגדו צו מעצר מינהלי.

כוחות הכיבוש עצרו את ח׳ווירה ב־2 בנובמבר, בפעם השנייה מאז תחילת רצח העם. קודם לכן נעצר באפריל 2025 ושוחרר לאחר כתשעה חודשי מעצר מינהלי. לדברי המועדון, המקרה ממחיש שוב את השימוש במעצר המינהלי ככלי להמשך החזקתם של פלסטינים במעצר, תוך עקיפת הדרישות למשפט הוגן והערובות להליך משפטי תקין.

המועדון ציין כי הפגיעה בעיתונאים אינה מוגבלת לשטחים הפלסטיניים שנכבשו ב־1967, אלא מתרחבת גם לעיתונאים בשטחי 1948. בהקשר זה הזכיר את עניינו של העיתונאי סעיד חסנין, שהתמודד בתקופה האחרונה עם רדיפה והליכים משפטיים, על רקע החרפת ההגבלות והרדיפה נגד עיתונאים פלסטינים בשל עבודתם ועמדותיהם העיתונאיות.

במסגרת הפגיעה המתמשכת בעיתונאיות פלסטיניות, רשויות הכיבוש ממשיכות להחזיק את העיתונאית הכלואה בושרא א־טוויל בבידוד זה יותר מחודשיים, בתנאי כליאה קשים ביותר. לפי המועדון, היא נתונה לפשיטות חוזרות על תאה, לתקיפות ולהתעללות ולשימוש בגז מדמיע, לצד מעקב מתמיד ושלילת זכויותיה הבסיסיות. עוד נמסר כי הרשויות מערימות במקרים רבים מכשולים מכוונים על ביקורי הצוותים המשפטיים אצלה.

המועדון ציין כי המשך החזקתה של א־טוויל בבידוד בתנאים אלה הוא ביטוי נוסף להפרות המתמשכות של זכויות האסירות ולמדיניות ההגבלות והענישה הקולקטיבית המופעלת נגדן בבתי הכלא.

מועדון האסיר הדגיש כי אי אפשר לנתק את הפגיעה בעיתונאים ובעיתונאיות פלסטינים מהמדיניות הרחבה של רשויות הכיבוש כלפי האסירים והאסירות, שהחריפה באופן חסר תקדים מאז תחילת רצח העם. לדבריו, לצד הרדיפה בשל עבודתם העיתונאית, העיתונאים העצורים חשופים לאותה מערכת של הפרות הפוגעת בכלל האסירים, ובהן תקיפות גופניות, עינויים, התעללות, שלילת זכויות בסיסיות ותנאי כליאה קשים. כל אלה, מסר המועדון, מהווים הפרה מתמשכת של ההגנות המעוגנות במשפט ההומניטרי הבינלאומי ובדיני זכויות האדם הבינלאומיים. זאת, נוסף על החיסולים וההרג השיטתי שגבו את חייהם של יותר מ־260 עיתונאים ועיתונאיות ברצועת עזה.

המועדון שב וקרא לארגוני זכויות האדם ולמוסדות הבינלאומיים, ובראשם הגופים העוסקים בחופש העיתונות ובהגנה על עיתונאים, לשאת באחריותם המשפטית וההומניטרית ולפעול בדחיפות להפסקת הפגיעה בעיתונאים פלסטינים. הוא דרש לפעול לשחרור כל העיתונאים העצורים, לחשוף את גורלם של שני העיתונאים שעדיין נתונים להיעלמות כפויה, לסיים את בידודה של בושרא א־טוויל, להבטיח את שלומה ולאפשר לצוותים המשפטיים לבקר אותה ללא הגבלות.