עזה, 29 באוקטובר 2026, וואפא – טארק אל־אסטל
מוחמד עבד א־סלאם עובר בין עמותות וארגוני סיוע באזור המוואסי של ח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, ומבקש אוהל חדש למשפחתו. אם לא אוהל, הוא מקווה לקבל לפחות יריעות לכיסוי האוהל הבלוי שבו הם חיים, לפני שיגיעו הגשמים.
עד כה פניותיו לא נענו. האוהל נשחק מחשיפה למזג האוויר, ולדבריו אינו ראוי עוד למגורים.
עבד א־סלאם אינו לבדו. אלפי משפחות שנעקרו מבתיהן ברצועה מתגוררות באוהלים שאינם מגינים עליהן מהגשם, מהרוח ומהקור. הסיוע מוגבל, וקשה להשיג אוהלים חדשים או חומרים לתיקון הישנים.
עבד א־סלאם, בן 39, אחראי לפרנסת משפחה בת שבע נפשות. הוא אינו עובד, אין לו הכנסה, ומשפחתו תלויה בסיוע של אגודות צדקה.
"אם החורף יגיע כשאנחנו במצב הזה, זה יהיה אסון לי ולמשפחתי", הוא אומר. "האוהל שלי כבר לא מסוגל להגן עלינו מהקור ומהגשם".
במהלך המלחמה הוא נפצע באזור קנה הנשימה מרסיסי פצצה שהטיל רחפן. לדבריו, הפציעה פגעה בחוט השדרה, והוא עדיין סובל מחולשה בידו השמאלית וברגלו השמאלית. הוא ממשיך לקבל טיפול וזקוק למעקב רפואי, אך מצבו אינו מאפשר לו לעבוד ולספק את צורכי משפחתו.
גם אבו אחמד אבו מוסא, בן 42, ממתין לאוהל חדש. בשיחה עם וואפא סיפר כי הנהלת מחנה העקורים הבטיחה לספק לו אוהל לאחר שבדקה את תנאי מגוריו. האוהל שבו חיה משפחתו כעת, הוא אומר, מורכב מבד ומשמיכות ואינו מספק הגנה בסיסית.
משפחתו מונה חמש נפשות. אם לא יקבל אוהל לפני החורף, הוא חושש שמי הגשמים שוב יציפו את מקום מגוריהם, כפי שקרה בשלוש השנים האחרונות.
"אני לא עובד. אין לי כסף, אין לי כלום", הוא אומר. "כל מה שאני מבקש הוא אוהל שיגן עליי ועל הילדים שלי מהקור ומהגשם".
לדבריו, אוהל שאפשר לחיות בו הפך למשאלה משותפת לעקורים במוואסי, המביטים בחשש אל החורף המתקרב.
אמין אל־עקאד, בן 55, כבר ויתר פעם על ההמתנה לסיוע. לפני כשנה, לאחר שאיבד תקווה לקבל אוהל מהגורמים האחראים, קנה אוהל ב־700 שקל. כעת גם הוא בלוי וזקוק להחלפה.
"אילו היה לי כסף, הייתי קונה אוהל חדש", אומר אל־עקאד, שמשפחתו מונה חמש נפשות. "אבל אין עבודה ואין כסף. אני לא יודע מאיפה אביא את הסכום הזה".
התחזיות לגשמים עזים בימים הקרובים מגבירות את חששו. אם המים יחדרו לאוהל, הם עלולים להרוס את השמיכות ואת מעט הציוד והחפצים שנותרו למשפחתו, שאין ביכולתה לקנות להם תחליף.
עיסאם אל־אסטל, בן 45, מספר כי בשלוש השנים האחרונות חדרו מי גשמים לאוהלי העקורים חורף אחר חורף. הוא מקווה שהשנה לא ייאלצו לעבור זאת שוב.
לדבריו, הסיוע הבסיסי ביותר שאפשר להציע למשפחות הוא אוהלים חדשים, או לפחות יריעות שימנעו מהגשם לחדור לאוהלים הקיימים. הוא קורא לגורמים האחראים לספק את האוהלים, היריעות והציוד הדרוש לפני תחילת החורף.
למרות הסכם הפסקת האש שנכנס לתוקף ב־11 באוקטובר, המצב ההומניטרי ברצועת עזה לא השתפר, על רקע ההגבלות המחמירות שמטילים כוחות הכיבוש הישראליים על כניסת משאיות סיוע.
במהלך כשלוש שנות המתקפה ניזוקו עשרות אלפי אוהלים מהפצצות שפגעו בהם או בסביבתם. אוהלים אחרים נשחקו בשמש הקיץ וברוחות החורף. כעת משפחות נדרשות לעבור חורף נוסף באוהלים שכבר אינם מספקים להן מחסה.
