ז׳נבה, 2 באוקטובר 2026, וואפא – הדווחית המיוחדת של האו״ם למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים מאז 1967, פרנצ׳סקה אלבנזה, הזהירה כי המחסומים, השערים והגבלות התנועה שמציבים כוחות הכיבוש הישראליים בגדה המערבית מפצלים את השטח ומעמיקים מערכת של שליטה שרירותית. לדבריה, הפלסטינים משלמים על כך בזמנם, בפרנסתם, בהזדמנויות הלימוד שלהם ואף בחייהם.

״השרירותיות עצמה הופכת לסוג של ייסורים כאשר כל נסיעה, כל פגישה וכל ביקור משפחתי תלויים בשאלה אם השער פתוח או אם החייל יאפשר לעבור״, אמרה.

אלבנזה הוסיפה כי הנתונים לבדם אינם משקפים את היקף הסבל: המערכת גוזלת שעות וימים מחיי התושבים, מפרידה בין בני משפחה, מונעת מתלמידים ללמוד ומעובדים להתפרנס ומקשה על הגישה לטיפול רפואי מציל חיים.

כדוגמה הזכירה את אחמד זייד, תינוק בן ארבעה חודשים שמת ביולי האחרון. לדבריה, חיילי הכיבוש מנעו ממשפחתו במשך יותר משעה להגיע לאמבולנס שהמתין מעבר למחסום.

אלבנזה אמרה כי מותו ממחיש את משמעות המערכת עבור מיליוני פלסטינים: הגעה לעבודה, לבית הספר, לאוניברסיטה, לבית חולים או לבני משפחה עשויה להימשך שעות, לחייב שינוי מסלול ללא התראה או להפוך לבלתי אפשרית.

משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד בדצמבר 2025 בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 925 מחסומים ומכשולי תנועה המשפיעים על כ־3.4 מיליון פלסטינים. זהו המספר הגבוה ביותר שתועד ב־20 שנה, והוא גבוה ב־43% מהממוצע בשני העשורים הקודמים.

לפי מחקרים שאלבנזה בחנה, שהתבססו על דיווחי שטח, סקרים בקרב מאות פלסטינים, תצלומי לוויין ומיליארדי נקודות נתוני GPS, הגבלות התנועה הוחרפו. מאז אוקטובר 2023 התארכו העיכובים סביב שכם יותר מבכל אזור אחר בגדה.

בבית פוריכ שממזרח לשכם, שבה חיים כ־16 אלף תושבים ויש יציאה אחת בלבד, נסיעה הנמשכת בדרך כלל 15 דקות עלולה להימשך יותר מחמש שעות, ובימים הקשים ביותר אף עשר שעות. כמחצית מהמשיבים לסקר מסרו כי המחסומים והשערים פגעו ביכולתם או ביכולת בני זוגם למצוא עבודה.

אלבנזה הצביעה על קשר בין התרחבות מערך המחסומים לבין ההידרדרות ברחבי הגדה, לרבות אלימות מתנחלים, הרחבת התנחלויות, הריסות, עקירה כפויה והרס החקלאות הפלסטינית.

לדבריה, היישובים הפלסטיניים הופכים למובלעות מבודדות בתוך מערכת הדומה לכלא פתוח, שבה רשויות הכיבוש מחליטות מתי לחבר ביניהם ומתי לנתקם. היא הדגישה כי מערך המחסומים אינו חוקי, כפי שהכיבוש שממנו הוא נובע אינו חוקי.

אלבנזה התייחסה לחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק מיולי 2024, שלפיה המדיניות הישראלית פיצלה את הגדה, ניתקה ממנה את ירושלים המזרחית וכלאה קהילות פלסטיניות במובלעות, תוך פגיעה בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית.

היא טענה כי העיכוב הבלתי מוצדק של הקהילה הבינלאומית ביישום קביעת בית הדין, שלפיה על ישראל לסיים את נוכחותה הבלתי חוקית בהקדם האפשרי, מעיד על שותפות באחריות. אלבנזה קראה לשים קץ למערכת הפיצול והשליטה ולאפשר לפלסטינים לנוע בחופשיות בארצם, לחיות יחד כעם אחד ולממש את זכותם להגדרה עצמית.