ירושלים, 2 באוקטובר 2026, וואפא – מחוז ירושלים הפלסטיני מסר כי 11,409 מתנחלים פלשו למתחם מסגד אל־אקצא במהלך החגים היהודיים, מראש השנה ועד אתמול. לדבריו, בתקופה זו גברו הפלישות, התרחבו הטקסים הדתיים והוחמרו ההגבלות במתחם ובסביבתו.

בראש השנה תועדה כניסתם של 593 מתנחלים ב־13 בספטמבר. יום קודם לכן, בשבת, המתחם היה סגור לכניסתם. לפי המחוז, ארגוני המקדש דרשו לאפשר כניסה גם בשבתות.

ב־20 וב־21 בספטמבר, בתקופה שהדוח מייחס ליום כיפור, פלשו למתחם 1,678 מתנחלים: 992 ביום הראשון ו־686 ביום השני.

בחמשת ימי הכניסה במהלך סוכות שנכללו במעקב, מ־27 בספטמבר עד 1 באוקטובר, תועדו 9,138 מתנחלים: 1,500 ב־27 בספטמבר, 1,792 ב־28 בספטמבר, 1,462 ב־29 בספטמבר, 2,474 ב־30 בספטמבר ו־1,910 אתמול.

המחוז ציין כי סוכות נמשך גם היום, ומחר, 3 באוקטובר, יצוין שמחת תורה.

לפי הדוח, הפלישות לוו בטקסים דתיים גלויים ונרחבים יותר, בהשתתפות שרים, רבנים ואישים פוליטיים, ובהם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, יו״ר מפלגת זהות משה פייגלין והרב יהודה גליק. ראש ממשלת הכיבוש, בנימין נתניהו, השתתף בטקסים בכותל המערבי.

במתחם תועדו תפילות קבוצתיות, השתחוויות, שירה, ריקודים, מחיאות כפיים ותקיעה בשופר. המשתתפים נשאו סידורים ודפי תפילה, לבשו בגדים דתיים וחולצות עם תמונות וסמלים הקשורים למקדש.

לדברי המחוז, הטקסים התרחבו מעבר לחלקו המזרחי של המתחם והתקיימו לאורך מסלול הכניסה, על במות האבן ובאזורים מיוערים, עד סביבת אולם התפילה בשער הרחמים. קבוצות נשארו במקום וערכו תפילות וטקסים גלויים.

החלק המזרחי המשיך לשמש מוקד מרכזי. לפי הדוח, קבוצות הגיעו אליו בזו אחר זו, שהו בו זמן ממושך והתפללו בקול. המחוז טען כי הפעילות הופכת אותו בפועל ל״בית כנסת בלתי מוצהר״.

עוד תועדו הכנסת ארבעת המינים — אתרוג, לולב, הדס וערבה — וכן סידורים, דפי תפילה ותפילין. לפי המחוז, במהלך הכניסות ב־13 בספטמבר נתקע שופר 30 פעמים.

במקביל הגבילו רשויות הכיבוש את כניסת המתפללים המוסלמים. לחלקם נאמר לאחר תפילת השחר שלא לשוב לפני 15:30. מתפללים ועובדי הווקף נמנעו מלהימצא ברחבות בזמן פלישות המתנחלים, ועשרות פלסטינים הורחקו מהמתחם.

כוחות הכיבוש נפרסו בשערי אל־אקצא ובכניסות לעיר העתיקה, הציבו מחסומים וגדרות ברזל והגבילו את התנועה בדרכים המובילות למתחם ולכותל. כבישים מרכזיים נחסמו כדי לאפשר את הגעת המתנחלים. לעיתים נמנעה כניסה לעיר העתיקה ממי שאינם מתגוררים בה, ובעלי חנויות נאלצו לסגור אותן כדי לאפשר את קיום הטקסים.

תפילות קבוצתיות התקיימו גם ליד שער השלשלת, שער הכותנה, שער חוטה ושער הרחמים ובסביבת הכותל. בברכת הכוהנים ברחבת הכותל השתתפו, לפי הדוח, יותר מ־50 אלף מתפללים.

מחוז ירושלים מסר כי מתחילת 2026 תיעד כ־900 צווי הרחקה מאל־אקצא, וכי מספרם עלה לקראת החגים ובמהלכם.

עוד נטען כי רשויות הכיבוש מנעו מעיתונאים ומפעילים להיכנס למתחם ולתעד את המתרחש, לצד הרחקת עובדי ווקף. לדברי המחוז, הדבר הגביל את יכולתם של גורמים פלסטיניים רשמיים וכלי תקשורת לתעד את האירועים, והותיר חלק ניכר מהסיקור תלוי בתצלומים ובסרטונים שפרסמו כוחות הכיבוש והנכנסים עצמם.

המחוז הגדיר את המתרחש כהסלמה מסוכנת הפוגעת בזהותו האסלאמית של המתחם ובמעמדו ההיסטורי והמשפטי. הוא טען כי מדובר בהפרה של הדין הבינלאומי והחלטות בינלאומיות, לרבות קביעות בית הדין הבינלאומי לצדק בנוגע לירושלים המזרחית כחלק מהשטח הפלסטיני הכבוש.

המחוז הטיל את האחריות על רשויות הכיבוש וקרא לקהילה הבינלאומית לפעול להפסקת ההפרות, להגנה על אל־אקצא ולמניעת שינוי בזהותו ובמעמדו.