קהיר, 1 באוקטובר 2026, וואפא – המושב ה־37 של מועצת שרי הסביבה הערבים נפתח היום בקהיר, בראשות תימן, שהחליפה את מאוריטניה. במפגש השתתפו שרים ונציגיהם, לצד ארגונים אזוריים ובינלאומיים העוסקים בסביבה.

את פלסטין ייצגו ראש הרשות לאיכות הסביבה, זע׳לול סמחאן, והדיפלומטים תאמר א־טייב ועולא עאמר מנציגות פלסטין בליגה הערבית.

סמחאן קרא להמשך התמיכה הערבית שתאפשר לפלסטינים להישאר על אדמתם ולמוסדותיהם להגן על הסביבה ולהתמודד עם השלכות הכיבוש. הוא הדגיש את הצורך לתרגם את החלטות המועצה לתוכניות עבודה ולפעולות בשטח.

לדבריו, הכיבוש הישראלי מונע צדק אקלימי ופיתוח בר־קיימא באמצעות שליטה במשאבים וניצולם, מצור וסחיטה כספית.

המושב נערך תחת הכותרת ״ניהול בר־קיימא של שטחי מרעה לחיזוק החוסן״. סמחאן אמר כי שינויי האקלים, המדבור, הידרדרות הקרקעות ואובדן המגוון הביולוגי מחייבים פעולה ערבית משותפת להגנה על אדמות ומשאבי טבע. הוא הדגיש גם את חשיבות התיאום לקראת כינוסי האמנות הבינלאומיות העוסקות באקלים, במגוון הביולוגי ובמאבק במדבור.

סמחאן אמר כי כוחות הכיבוש שולטים ביותר מ־64% מאדמות הגדה המערבית, המסווגות כשטחי C ובהן שטחי המרעה הפלסטיניים. לדבריו, שטחי המרעה משתרעים על כ־2,000 קילומטרים רבועים, והשליטה הישראלית מונעת מהפלסטינים לנהל אותם. הוא תיאר פגיעה באדמות בשל הרחבת התנחלויות, הרס משקים, גניבת מקנה, הצתת עצים והרס אדמות חקלאיות ומקורות מים.

בנוגע לעזה, סמחאן הציג הערכה של ארגון המזון והחקלאות של האו״ם ומרכז הלוויינים של האו״ם, המבוססת על נתונים עד סוף יוני 2026. לפיה, 97% מהאדמות החקלאיות ברצועה נהרסו או אינן נגישות, ורק כ־3% נותרו תקינות ונגישות לעיבוד.

לדבריו, נזק נרחב נגרם גם לצמחייה, למשאבי הטבע ולתשתיות. הרשות לאיכות הסביבה פועלת עם תוכנית הסביבה של האו״ם לתיעוד הנזקים ולהערכתם, כדי לשלב את הממצאים בתוכניות ההתאוששות והשיקום הסביבתי ברצועה.

סמחאן ביקש סיוע לטיפול בנזקי המלחמה לסביבה, והציג את פעילות הרשות בתחומים נוספים: הכנת טיוטה שנייה של הצעת חוק הסביבה, בחינת מנגנוני המינהל וחיזוק השקיפות, הכנת תוכנית לניהול פסולת מסוכנת, אסטרטגיה לדיגיטציה ומדיניות לטיפול בפסולת אלקטרונית וחשמלית.

עוד מסר כי מתגבשת שיטה לשילוב שיקולי סביבה ואקלים במדיניות הלאומית. לדבריו, הממשלה אישרה מיפוי מעודכן של אזורי המגוון הביולוגי במסגרת התוכנית המרחבית הלאומית ל־2050. פלסטין השלימה את הדוח הלאומי השביעי למגוון ביולוגי והחלה בהליכי הכרה בשמורות ביוספריות בבתיר ובשובאש ובפארק גיאולוגי באזור יריחו, בתיאום עם אונסק״ו.

בתחום המימון האקלימי, סמחאן מסר כי פלסטין הצטרפה רשמית לקרן ההסתגלות ולקרן האובדן והנזק של אמנת האקלים של האו״ם. הקרן הפלסטינית לפיתוח ולהלוואות לרשויות המקומיות הוכרה כגוף בעל גישה ישירה לקרן האקלים הירוקה, והתקבל אישור ראשוני למימון פרויקט חקלאי בסך 45 מיליון דולר בשיתוף ארגון המזון והחקלאות. הוא ציין גם את השלמת תוכנית ההתחייבויות הלאומית בתחום האקלים, NDC 3.0, שאושרה לאחרונה בממשלה.

בתום המפגש קראה המועצה למדינות ולארגונים ערביים, אזוריים ובינלאומיים להמשיך להעלות את סוגיית ההרס הסביבתי בשטחים הפלסטיניים הכבושים, ובייחוד בעזה, במפגשים בינלאומיים, ולגייס תמיכה לטיפול בה.

המועצה שיבחה את פעילות הרשות הפלסטינית לאיכות הסביבה וקראה להרחבת הסיוע להכשרת אנשי מקצוע, לביצוע מיזמים סביבתיים ולסיוע לפלסטין בהצטרפות לאמנות בינלאומיות.

היא ביקשה מתוכנית הסביבה של האו״ם להמשיך ליישם את המלצות הדוח על המצב הסביבתי בעזה לאחר המתקפה הישראלית בשנים 2008–2009, בהתאם להחלטה SS.XI/6, וכן את המלצות המחקר על הסביבה בשטחים הפלסטיניים הכבושים שפורסם ב־2003. עוד קראה להכין הערכה סביבתית מעודכנת לאחר המלחמה ולחשב את עלות הנזק.

המועצה ביקשה גם לשלוח מומחים לבחינת ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של הזיהום ממפעל ״גשורי״ וממפעלים ישראליים נוספים הסמוכים לקו הירוק באזור טולכרם, בהתאם לתנאים שסוכמו בין פלסטין לתוכנית הסביבה, ולדווח על ההתקדמות בכינוס הבא.

נוסף על כך קראה המועצה להמשך המעקב אחר יישום החלטה 2/15, ״הגנה על הסביבה באזורים שנפגעו מסכסוך מזוין״, ובייחוד סעיף 7 שלה, באמצעות המשרד האזורי של תוכנית הסביבה במערב אסיה.

המועצה ביקשה להקצות משאבים ולגייס מימון לפעילות הסביבתית בפלסטין, ושיבחה את תוכנית הסביבה ואת הוועדה הכלכלית והחברתית של האו״ם למערב אסיה, אסקווא, על פעילותן להכשרת אנשי מקצוע פלסטינים. היא קראה להכנת מחקר מעמיק על עלות ההידרדרות הסביבתית בפלסטין ולעריכת סדנה בנושא בהקדם.