ירושלים, 1 באוקטובר 2026, וואפא – מחוז ירושלים הפלסטיני תיעד ברבעון השלישי של 2026 שישה הרוגים, פלישות של 27,830 מתנחלים למתחם מסגד אל־אקצא, 139 פעולות הריסה ועבודות דחפור ו־357 מעצרים. בתקופה זו הוצאו גם 73 צווי הרחקה, רובם מהמסגד.
בדוח הרבעוני שפרסם היום המחוז נמסר כי בשלושת החודשים האחרונים חלה הסלמה בהפרות הישראליות בירושלים ובסביבתה. אלה כללו פגיעה באל־אקצא, מעצרים והרחקות, הריסת בתים ומבנים, עבודות דחפור באדמות, השתלטות על רכוש, הגבלות תנועה, פגיעה בקהילות בדואיות והמשך קידום תוכניות התנחלות.
שישה תושבים נהרגו מירי כוחות הכיבוש
לפי הדוח, שישה מתושבי המחוז נהרגו ברבעון השלישי מירי כוחות הכיבוש הישראליים: וליד נידאל אבו סנינה במחנה הפליטים קלנדיה; נסר זעל כעאבנה סמוך לגדר ההפרדה בביר נבאלא; ח׳ליל רשאד חאמד א־רשק במחסום מחנה הפליטים שועפאט; ח׳ליל עבאס ח׳ליל אל־אעוור ואחמד ח׳ליל עבאס אל־אעוור במהלך פלישה לסילוואן; ואבראהים אל־הינדי סמוך לשער שכם.
לפי המחוז, מספר ההרוגים בקרב תושביו מתחילת השנה הגיע ל־17, נכון ל־4 בספטמבר 2026.
27,830 מתנחלים פלשו למתחם אל־אקצא
המחוז תיעד ברבעון השלישי פלישות של 27,830 מתנחלים למתחם המסגד. נוסף עליהם נכנסו למתחם 13,113 בני אדם במסגרת שהדוח מתאר ככניסה במסווה של תיירות.
לדברי המחוז, לצד העלייה במספר הנכנסים התרחבו הטקסים הדתיים הגלויים, ובהם תפילות קבוצתיות, השתחוויות, תקיעה בשופר והכנסת סידורי תפילה, תשמישי קדושה וארבעת המינים. בפעילות השתתפו שרים, חברי כנסת, רבנים ומנהיגי ארגוני המקדש, בליווי משטרת הכיבוש.
הדוח ציין כי ב־23 ביולי, בתשעה באב, פלשו למתחם 4,248 מתנחלים, ובהם השר איתמר בן גביר ובכירים נוספים.
גם במהלך ראש השנה, יום כיפור וסוכות התקיימו תפילות וטקסים גלויים במתחם ובסביבתו. במקביל הוגבלה כניסת מתפללים מוסלמים, נסגרו שערים, תושבי ירושלים הורחקו והוטלו הגבלות על עובדי הווקף.
114 פצועים ו־140 תקיפות מתנחלים
ברבעון השלישי תועדו 114 פצועים מירי חי ומירי כדורי גומי, מהכאות, מגז מדמיע ומריסוס גז פלפל בידי מתנחלים.
הפגיעות תועדו במחנה קלנדיה, בכפר עקב, בא־ראם, בחזמא, באבו דיס, בוואדי אל־ג׳וז, בבית ענאן, בשועפאט, בסילוואן, בא־טור, בבידו ובביר נבאלא, וכן בקהילות בדואיות, בעיקר א־תבנה ואל־עראערה.
המחוז תיעד 140 תקיפות של מתנחלים, מהן 15 שכללו פגיעה גופנית. התקיפות כללו פגיעה בתושבים, יידוי אבנים על כלי רכב, התקפות על בתים ורכוש, השתלטות על בתים, פגיעה באדמות חקלאיות, הקמת מאחזים והרחבתם, השתלטות על מקורות מים, הטרדת קהילות בדואיות ורועי צאן ופגיעה בכנסיות ובאתרים דתיים נוצריים.
לפי הדוח, התקיפות התמקדו בקהילות בדואיות, בשכונות פלסטיניות ובעיר העתיקה, וגברו במהלך החגים היהודיים בספטמבר, לצד קיום טקסים דתיים, חסימת דרכים והנפת דגלי ישראל.
357 מעצרים, ובהם של ילדים ונשים
המחוז תיעד 357 מעצרים, ובהם של עשרה ילדים ושמונה נשים. המעצרים בוצעו בפשיטות על בתים ושכונות ובמחסומים ובדרכים, וכללו שימוש בכוח, הכאות והפחדה.
המעצרים תועדו בין השאר במחנה קלנדיה, בכפר עקב, בא־ראם, בסילוואן, בעיסאוויה, באבו דיס, בענאתא, בג׳בל מוכבר, בבית דקו, בקטנה, בבידו, בחזמא, בביר נבאלא ובעיר העתיקה ובסביבת אל־אקצא. בין העצורים היו מתפללים, אנשי דת, עיתונאים, כותבים, אסירים משוחררים, פעילים ועובדים פלסטינים.
מעצרים מנהליים, מאסרים וצווי הרחקה
ברבעון תועדו 71 פסקי דין והחלטות בעניינם של אסירים מירושלים: 58 החלטות על מעצר מנהלי ו־13 גזרי דין של מאסר בפועל, לתקופות שבין חודש וחצי ל־22 שנים וחצי.
עוד הוצאו עשרה צווי מעצר בית. הדוח ציין כי בתי המשפט הישראליים המשיכו להטיל קנסות, מעצרי בית, הרחקות ואיסורי יציאה מהארץ, וכן להאריך מעצרים מנהליים.
מתוך 73 צווי ההרחקה שתועדו, 63 היו ממתחם אל־אקצא. הם הוטלו על שומרים, עובדים, דרשנים, אסירים משוחררים, עיתונאים, פעילים וצעירים.
ביולי הוצאו 17 צווים, באוגוסט שישה ובספטמבר 50. תקופות ההרחקה נעו בין כמה שבועות לשישה חודשים, ובחלק מהמקרים נאסרה כניסה לאזורים מסוימים במתחם ובסביבתו. נוסף על כך תועדו ארבעה צווי איסור יציאה מהארץ נגד אישים מירושלים, פעילים ואסירים משוחררים.
139 פעולות הריסה ועבודות דחפור
המחוז תיעד 35 מקרים שבהם תושבים נאלצו להרוס בעצמם את בתיהם או מבנים שבבעלותם, 96 הריסות שביצעו כוחות הכיבוש ושמונה פעולות דחפור באדמות, במבנים ובמתקנים פלסטיניים.
הפעולות בוצעו בסילוואן, בג׳בל מוכבר, בבית חנינא, בענאתא, בא־ראם, בראפאת, בחזמא, בג׳בע, באום טובא ובקלנדיה. הן פגעו גם במבנים חקלאיים ומסחריים, בדירי צאן, בחומות, בדרכים, באדמות חקלאיות ובמקורות מים ואנרגיה.
150 התראות וצווים להריסה, לפינוי ולהחרמת רכוש
המחוז תיעד 140 התראות וצווי הריסה, שלושה צווי פינוי ושבעה צווים להחרמת רכוש ואדמות. 27 מהם הוצאו ביולי, 86 באוגוסט ו־37 בספטמבר, ונגעו לבתים ולמבנים בכפר עקב, בענאתא, בסילוואן, בצור באהר ובוואדי אל־חומוס.
הצעדים כללו גם התראות להפסקת בנייה. באוגוסט נמסרו התראות הריסה לעשרות נכסים, ובהם 36 בענאתא. הדוח ציין גם את ההשתלטות על ביתו של האסיר הפצוע קדרי סמארה בבידו ואת מסירת ההתראה להריסתו.
פגיעה במוסדות ובאתרים דתיים
הדוח תיעד הסלמה בפגיעה במוסדות דת, חינוך ובמוסדות לאומיים ובינלאומיים, לצד הגבלות על חופש הפולחן ועל העבודה העיתונאית ופגיעה במוסדות אונר״א.
בין האירועים שצוינו: מעצרו והרחקתו של המופתי של ירושלים ודרשן אל־אקצא, השייח׳ מוחמד חוסיין; פשיטות על בתי ספר פלסטיניים ואיומים לסגור אותם; הפיכת מבנים אזרחיים בקלנדיה ובאבו דיס למרכזי מעצר וחקירה; והפלישה למכון אונר״א בכפר עקב וההשתלטות עליו.
עוד תועדו מעצרים של עובדים, עיתונאים ופעילים, תקיפות של כנסיות ומנזרים וסגירת מסגד אל־עומרי.
צעדים נגד אסירים ואסירים משוחררים
המחוז מסר כי נמשכו מעצרים חוזרים, הרחקות מאל־אקצא, איסורי יציאה מהארץ והגבלות תנועה נגד אסירים משוחררים מירושלים.
במהלך הרבעון הורחקו מהמסגד לשישה חודשים, בין השאר, ערין א־זעאנין, מוראד עליאן, איהם ג׳ומעה וסאלח מאג׳ד אבו אל־חומוס. הרחקתו של נאסר אל־הדמי חודשה, ואחמד שווייאת הורחק לשבוע, עם אפשרות להארכה. איסור היציאה מהארץ שהוטל על מוראד עליאן הוארך בשישה חודשים.
ערין א־זעאנין ועבדאללה עלי דאוד נעצרו מחדש. ג׳ון קאקיש שוחרר לאחר עשרה ימים, בתנאים שכללו מעצר בית, קנס ואיסור ליצור קשר עם כמה אנשים. מוחמד עמרן א־שאויש נכנס לכלא רמלה לריצוי שמונה חודשי מאסר.
לפי עדויות אסירים ואסירות שתועדו בדוח, נמשכו תת־תזונה, הזנחה רפואית, אלימות גופנית ומילולית, מחסור בבגדים ובחומרי היגיינה והגבלות על מקלחות ועל יציאה לחצר. עוד דווח על ענישה קולקטיבית וחיפושים בעירום באסירות, ועל פגיעה מתמשכת גם בקטינים ובאסירים חולים.
55 תוכניות ופעולות לקידום ההתנחלויות
על סמך מעקב אחר פרסומי המינהל האזרחי ועיריית ירושלים, וכן תיעוד של מרכז אוריינט האוס, מנה המחוז 55 תוכניות, מיזמים ופעולות הקשורים להתנחלויות. אלה כללו תוכניות מתאר, הקמת מאחזים, סלילת כבישים וצעדים הנוגעים לאדמות.
במהלך הרבעון הופקדו 15 תוכניות הכוללות 3,465 יחידות דיור בהתנחלויות על שטח כולל של 164.917 דונם. נוסף על כך אושרו 13 תוכניות הכוללות 811 יחידות דיור על שטח כולל של 305.247 דונם.
המחוז הבהיר כי הנתונים כוללים יחידות מגורים בלבד, ללא מבנים לשימושי ציבור, חינוך, בריאות, דת, מסחר ושירותים.
עוד תועדו עשרה מכרזים ופרסומים הקשורים לבנייה בהתנחלויות, ובהם מכרזים ליחידות דיור, לתשתיות, לפיתוח ולסלילת כבישים.
לפי הדוח, לאחר מניעת ספירה כפולה של יחידות בפרויקט E1, מספר יחידות הדיור שנכללו במכרזים הגיע לכ־5,500. מתוכן, 1,234 יחידות נכללו במכרז 186/2026 שפורסם באוגוסט, ו־2,167 בעדכון מכרז 460/2025 שפורסם בספטמבר. יחד הן משלימות את 3,401 יחידות הדיור המתוכננות ב־E1.
