רמאללה, 1 באוקטובר 2026, וואפא – דוח של הקמפיין האקדמי הבינלאומי נגד הכיבוש והאפרטהייד הישראלי קובע כי המחסומים, השערים, חסימות הדרכים והכבישים בגדה המערבית הפכו למערכת המשפיעה על גישת הפלסטינים לאדמות, לעבודה, לחינוך, לטיפול רפואי ולשירותים, ומעצבת מחדש את המרחב שבו הם חיים.

הדוח, שכותרתו ״עיצוב מחדש של המרחב הפלסטיני תחת מערכת האפרטהייד הישראלית: מחקר על המחסומים והכבישים בגדה המערבית״, מתבסס על נתוני משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, לצד מקורות משפטיים, מחקריים ומקורות של ארגוני זכויות אדם.

לפי הנתונים העדכניים שנכללו בדוח, מדצמבר 2025, תועדו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 925 מכשולי תנועה קבועים או המופעלים לסירוגין. הם משפיעים על תנועתם של כ־3.4 מיליון פלסטינים. מדובר בעלייה של 43% לעומת הממוצע השנתי בשני העשורים הקודמים, שעמד על 647 מכשולים.

המכשולים כוללים 89 מחסומים המאוישים בכל שעות היממה, 218 מחסומים חלקיים, 232 שערים בכבישים, 114 חסימות לאורך דרכים, 167 סוללות עפר ו־105 חסימות כביש. המחסומים והשערים מהווים כ־60% מכלל המכשולים.

פגיעה בעבודה, בבריאות ובכלכלה

לפי הדוח, חשיבות המכשולים נעוצה גם בהפיכתם למרכיבים קבועים במרחב, המשפיעים על הגישה למקומות עבודה, למוסדות חינוך, למתקני בריאות ולאדמות חקלאיות, וכן על תנועת סחורות ושירותים.

הדוח מתאר את המערכת כ״תשתית גמישה לשליטה״. לדבריו, מכשול אינו חייב להיות סגור דרך קבע כדי להגביל תנועה: די בכך שפתיחתו אינה מובטחת, שהמעבר בו מחייב תיאום מראש או שהוא כפוף להוראות משתנות.

הדוח מכנה את השלכות המצב ״כלכלת אי־הוודאות״. הקושי לצפות את משך הנסיעה או לדעת אם המעבר יתאפשר מוביל לצריכת דלק נוספת, לאובדן שעות עבודה, לעלייה בעלויות ההובלה, לדחיית תורים רפואיים ולעיכוב הגעת תוצרת חקלאית ומזון לשווקים.

כבישים ורציפות גיאוגרפית

הדוח בוחן את השילוב בין מחסומים, כבישים, גדר ההפרדה, התנחלויות ומערכת ההיתרים בכמה אזורים, ובהם ירושלים, קלנדיה, רמאללה, חזמא, ג׳בע, E1, בית לחם וחברון.

באזור חזמא–ג׳בע ו־E1, לפי הדוח, השילוב בין תוכניות כבישים, התנחלויות, מחסומים והסדרת שימושי הקרקע משפיע על הרציפות הגיאוגרפית בין חלקי הגדה.

הדוח מתייחס גם לכביש 60, המחבר בין צפון הגדה לדרומה, ומציין כי מכשולי התנועה מאלצים פלסטינים בחלק מהאזורים להשתמש בדרכים ארוכות ויקרות יותר.

לפי נתוני משרד האו״ם, 459 מהמכשולים שתועדו מפריעים לגישה בין כפרים ועיירות פלסטיניים לבין הכבישים הראשיים, ופוגעים בכך בגישה לעבודה ולשירותים.

הגבלות על הגישה לאדמות

לפחות 20% ממכשולי התנועה שתועדו מגבילים את הגישה לאדמות חקלאיות. בחלק מהאדמות שבין גדר ההפרדה לקו הירוק נדרשים היתרים או תיאום מראש למעבר בשערים חקלאיים.

לפי הדוח, ההגבלות מקשות על חקלאים לתכנן את עבודתם בהתאם לצורכי הקרקע ולעונות החקלאיות, ותולות את הגישה לאדמות בשעות פתיחת השערים ובהליכי קבלת ההיתרים.

עוד קושר הדוח בין ההגבלות לבין קשיי גישה למוסדות בריאות וחינוך, פגיעה בתנועת סחורות ובשווקים ושיבוש הקשרים בין כפרים לעיירות.

ההיבט המשפטי והקשר למקום

הדוח מתייחס לחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק מ־19 ביולי 2024 על ההשלכות המשפטיות של מדיניות ישראל ופעולותיה בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות ירושלים המזרחית. לפי הדוח, בית הדין קבע כי ההגבלות על תנועת הפלסטינים כרוכות באפליה אסורה, ודן גם בהשפעת המדיניות הישראלית על זכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית.

הדוח עוסק גם בהפיכת המחסומים, השערים, החומות וסוללות העפר לחלק קבוע מהנוף היומיומי, ובהשפעתם על הקשר של הפלסטינים לכבישים, ליישובים ולאדמות.

מסקנתו היא שהשלכות המחסומים חורגות מהגבלת התנועה ומשפיעות על החקלאות, הכלכלה, השירותים ומבנה הערים והכפרים. הוא מדגיש כי יש לבחון אותם כחלק מרשת הכוללת כבישים, את גדר ההפרדה, התנחלויות, היתרים וחסימות — מרכיבים המשפיעים יחד על המרחב הפלסטיני ועל אפשרויות התנועה בתוכו.