ניו יורק, 25 בספטמבר 2026, וואפא – העצרת הכללית של האו"ם ממשיכה היום (שישי), זה היום הרביעי ברציפות, את הדיונים בדרג הבכיר במסגרת המושב ה־81 במטה האו"ם בניו יורק.

בדיונים, הנערכים תחת הכותרת "השבת האמון וניהול השינוי: או"ם בשירות כולם", משתתפים כ־130 ראשי מדינות וממשלות.

הדיון הכללי, המפגשים בדרג הבכיר והאירועים והפגישות הדו־צדדיות הנלווים לעבודת העצרת יימשכו עד 28 בספטמבר. במוקד הדיונים עומדים בין היתר שלום וביטחון, שינויי האקלים, בריאות, ממשל דיגיטלי ובינה מלאכותית, וכן פיתוח וזכויות אדם. בראש המושב ה־81 עומד נשיא העצרת הכללית חליל א־רחמן מבנגלדש.

עיראק: לא תהיה יציבות באזור ללא פתרון הסוגיה הפלסטינית

ראש ממשלת עיראק, עלי פאלח א־זיידי, אמר כי האחריות כלפי העמים, ביטחונם ויציבותם מחייבת לפעול לסיום הסכסוכים באמצעות משא ומתן, כדי למנוע מלחמות נוספות ולהבטיח עתיד בטוח.

לדבריו, הסוגיה הפלסטינית היא חלק בלתי נפרד מכל דיון על יציבות האזור, ולא ניתן יהיה להשיג ביטחון במזרח התיכון ללא פתרון צודק שיבטיח את זכות הפלסטינים לאדמתם, להגדרה עצמית ולהקמת מדינה ריבונית.

א־זיידי הוסיף כי החוק נועד למנוע מהחזק לפגוע בחלש, אך לדבריו במציאות הבינלאומית כיום פעמים רבות "חוק החזקים" גובר על שלטון החוק. הוא הדגיש את הצורך להבטיח הכנסת סיוע הומניטרי ולהגן על אזרחים.

לבנון: יציבות בת־קיימא קשורה למימוש זכות הפלסטינים להגדרה עצמית

ראש ממשלת לבנון, נוואף סלאם, אמר כי לא תיתכן יציבות ארוכת טווח בלבנון ללא יציבות באזור, וכי זו לא תושג כל עוד הפלסטינים אינם יכולים לממש את זכותם להגדרה עצמית.

סלאם ציין כי לאורך השנים התקבלו עשרות החלטות בעצרת הכללית ובמועצת הביטחון העוסקות בנושא, לצד יוזמת השלום הערבית.

בהתייחס לרצועת עזה אמר כי "הטרגדיה בעזה הפצועה העמידה את מצפון העולם ואת חוסר האונים של מוסדותיו במבחן שאי אפשר לחמוק ממנו". לדבריו, צמצום מימון אונר"א או פגיעה במנדט שלה לא יבטלו את זכויות הפליטים הפלסטינים, אלא יעמיקו את סבלם, יפגעו בסיכויי הפתרון ויגדילו את הנטל על המדינות המארחות, ובראשן לבנון.

האיים המלדיביים: יש להפסיק את מה שלטענתנו הוא רצח עם ופשעי מלחמה בעזה

סגן נשיא האיים המלדיביים, חוסיין מוחמד לטיף, מתח ביקורת חריפה על פעולות ישראל ברצועת עזה ובאזור, ואמר כי הפלסטינים נשללים באופן שיטתי מזכותם לעתיד, לריבונות ולחיים בכבוד.

לטיף קרא להפסיק לאלתר את מה שתיאר כ"רצח עם ופשעי מלחמה" שמבצעת ישראל בעזה, ואמר כי הפעילות הצבאית הישראלית חרגה מגבולות הרצועה ופגעה, לדבריו, בריבונותן של מדינות נוספות באזור.

הוא טען כי אי אפשר לבנות ביטחון באמצעות יצירת חוסר ביטחון לאחרים, וכי מדינה אינה יכולה לדרוש שיכבדו את ריבונותה ובה בעת להפר את ריבונותן של מדינות אחרות. עוד מתח ביקורת על יישום בלתי שוויוני של המשפט הבינלאומי.

לטיף קרא לסיום הכיבוש הישראלי, להפסקת ההתנחלויות וליישום החלטות בתי הדין הבינלאומיים והאו"ם. הוא גם דרש לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לפלסטינים במהירות, בבטחה ובהיקף הדרוש.

לדבריו, משמעות הריבונות עבור הפלסטינים היא חירות, כבוד, הגדרה עצמית וחיים בביטחון במדינתם. הוא חזר על תמיכת ארצו בהכרה במדינת פלסטין בגבולות שקדמו ל־1967, שבירתה מזרח ירושלים, וקרא להעניק לה חברות מלאה באו"ם.

מונקו: יש לחזק את הפסקת האש השברירית ברצועת עזה

שר המדינה של מונקו, כריסטוף מירמנד, קרא לחזק את הפסקת האש השברירית ברצועת עזה, לכבד את כל שלביה ולהבטיח הכנסת סיוע הומניטרי בהיקף הנדרש, בבטחה וללא מכשולים.

לדבריו, "דבר אינו יכול להצדיק את המחיר הכבד שמשלמת האוכלוסייה האזרחית בעזה", והוא שב והביע את תמיכת מונקו במאמצי השיקום ברצועה.

מירמנד הביע גם דאגה מהמשך האלימות בגדה המערבית ובשטחים הכבושים, ואמר כי פעולות אלה מפרות את החוק ופוגעות בערכים דמוקרטיים.

הוא הדגיש את תמיכת ארצו בפתרון שתי המדינות – שתי מדינות החיות זו לצד זו בשלום ובביטחון, בגבולות בטוחים ומוכרים – ואמר כי מדיניות הפוגעת באפשרות זו, ובראשה הרחבת ההתנחלויות ומעשי הפחדה, מסכנת את הסיכוי להשגת שלום.