שכם, 19 בספטמבר 2026, וואפא – ככל שמתקרבות הבחירות לכנסת, הצפויות להיערך בסוף אוקטובר, מגבירות רשויות הכיבוש את קצב קידומן של תוכניות ההתנחלות בגדה המערבית. לצד אלפי יחידות דיור חדשות מקודמים גם אזורי תעסוקה, כבישים ותשתיות צבאיות, ובמקביל מוקמות התנחלויות וחוות רועים המרחיבות את השליטה הישראלית בשטחים הפלסטיניים הפתוחים.
כך עולה מהדו"ח השבועי שפרסם היום, שבת, המשרד הלאומי להגנה על האדמה ולמאבק בהתנחלויות. מחברי הדו"ח קובעים כי מפעל ההתנחלויות תופס מקום מרכזי בתעמולת הבחירות בישראל, וכי ההחלטות האחרונות נועדו לקבוע עובדות בשטח ולהעמיק את סיפוח הגדה המערבית.
אחד המהלכים המרכזיים הוא קידום תוכנית E1 בין ירושלים להתנחלות מעלה אדומים. הרשויות בישראל מתכוונות לפתוח ב-25 באוקטובר את שלב הגשת ההצעות במכרז לבניית 2,167 יחידות. לפי עמותת עיר עמים, משרד הבינוי והשיכון עדכן בשבוע שעבר את לוח הזמנים, והמכרז ייסגר ב-21 בדצמבר.
מכרז זה מצטרף למכרז שפרסמו רשויות הכיבוש ב-18 באוגוסט לבניית 1,234 יחידות נוספות. יחד כוללים שני המכרזים את כל 3,401 היחידות שאושרו במסגרת תוכניות E1.
לצד הבנייה למגורים מקודם באזור גם מתחם תעסוקה ומסחר על שטח של כ-1,355 דונם ממזרח לענאתא. המתחם מתוכנן בחלקה המערבי של תוכנית E1, והגישה אליו תהיה מכיוון ירושלים. המכרז להקמתו ייפתח ב-2 בנובמבר וייסגר ב-4 בינואר 2027.
הרחבת הבנייה אינה מוגבלת לתוכנית E1. במעלה אדומים מקדמות רשויות הכיבוש תוכנית נוספת להקמת 750 יחידות על שטח של כ-33 דונם, סמוך לבניין העירייה, למוסדות חינוך ולצירי התחבורה המרכזיים בהתנחלות.
לצורך ביצוע התוכנית ייהרסו 147 יחידות דיור ישנות ו-17 בתי עסק. במקומם יוקמו מגדל בן 31 קומות ובו 170 יחידות ושישה מגדלים בני 26 קומות ובהם כ-580 יחידות. עוד יוקם מתחם מסחרי בשטח של כ-3,000 מ"ר.
העבודות יבוצעו בשני שלבים. תחילה יוקם המגדל הראשון על קרקע פנויה שרכשה החברה המבצעת, ולאחר מכן ייהרסו המבנים הקיימים ויוקמו שאר המגדלים.
השתלטות על אדמות בצפון הגדה ובבקעת הירדן
במקביל לבנייה באזור ירושלים, החלו רשויות הכיבוש ליישם תוכנית המכונה "חוט השני", המשתרעת מאזור עין שיבלי במחוז שכם ועד מחסום תיאסיר שמצפון-מזרח לטובאס. התוואי עובר בשטחים חקלאיים השייכים לתושבים מטמון, טובאס ועאטוף.
יישום התוכנית התאפשר לאחר שהצבא הוציא צווים לתפיסת כ-1,042 דונם, בטענה לצרכים צבאיים וביטחוניים. בשטח מתוכננים דרך צבאית ומערך מכשולים הכולל תעלות, סוללות עפר, גדרות תיל, גדר ביטחון ומערכות מעקב אלקטרוניות.
התוואי נועד לחבר בין חוות משה שרביט למאחז צבי עופרים בצפון בקעת הירדן. בכך הוא יוצר רצף בין מוקדי ההתנחלות ומרחיב את השליטה הישראלית בשטחים הפתוחים שבין טמון לצפון הבקעה.
לפי אתר שיחה מקומית, באזור זה נמצאים כ-50 אלף דונם של שטחים פתוחים, מרחבים ירוקים והרים. חלק מהתוכנית עובר במישור אל-בוקייעה, הנחשב לאחד האזורים החקלאיים החשובים בצפון הגדה המערבית ומשמש מקור פרנסה לחקלאים, לרועי צאן ולמגדלי מקנה מעאטוף ומטמון.
מחברי הדו"ח מזהירים כי השתלטות על האזור תפגע גם באגן המים המזרחי, השני בגודלו בגדה המערבית. שליטה במקורות המים עלולה לפגוע בהשקיית אלפי דונמים של מטעים וגידולים עונתיים ולדחוק את החקלאים מאדמותיהם לאחר שיאבדו את מקורות פרנסתם.
המגמה באה לידי ביטוי גם בהקמת התנחלויות חדשות. במהלך השבוע האחרון חנכו רשויות הכיבוש את ההתנחלות מעלה ערוגות בגוש עציון, בין בית לחם לחברון. בטקס השתתפו שר האוצר הקיצוני בצלאל סמוטריץ', השרים זאב אלקין ועמיחי שיקלי ויו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בועז ביסמוט.
זוהי ההתנחלות השלישית שנחנכה בתוך שבוע, לאחר ההתנחלות מקידה, דוראן, מצפון-מערב לחברון וההתנחלות נועה מדרום-מזרח לג'נין. ראש המועצה האזורית גוש עציון, ירון רוזנטל, אמר כי מעלה ערוגות נועדה לחבר בין חלקו המערבי של הגוש לחלקו המזרחי וליצור ביניהם רצף גיאוגרפי.
נוסף על כך החלה ועדת המשנה להתנחלויות לדון בשלוש תוכניות הכוללות 747 יחידות. התוכניות מיועדות להתנחלויות ייט"ב מערב מצפון-מערב ליריחו, מעוז מדרום-מערב לג'נין ועדי עד מדרום לשכם, על אדמות הכפרים ג'אלוד, קריות ואל-מוע'ייר.
לפי עמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, אחת התוכניות כוללת 281 יחידות בייט"ב מערב. היא משתרעת על כ-200 דונם, במרחק של פחות מ-100 מטרים מההתנחלות ייט"ב ובסמוך למקום שבו שכנה קהילת הרועים ראס עין אל-עוג'ה.
תושבי הקהילה השתמשו באדמות למרעה ולחקלאות, אך נאלצו לעזוב את האזור בסוף ינואר 2026 בעקבות אלימות ולחצים מתמשכים מצד מתנחלים. עד לעזיבתם הייתה ראס עין אל-עוג'ה קהילת הרועים הפלסטינית הגדולה ביותר בגדה המערבית.
חוות הרועים ככלי להשתלטות על השטח
לצד התוכניות הרשמיות, חוות הרועים ההתנחלותיות הפכו לכלי מרכזי להרחבת השליטה הישראלית. לפי הנתונים המובאים בדו"ח, חוות אלה שולטות כיום ביותר מ-1.1 מיליון דונם בגדה המערבית.
החוות אינן משמשות רק לפעילות חקלאית. המתנחלים מנצלים אותן כדי לבסס נוכחות קבועה בשטחים נרחבים באמצעות רעייה, פריצת דרכים וחיבור בין חוות, מאחזים והתנחלויות.
התרחבות זו משתלבת בתנופת בנייה רחבה יותר. לפי הדו"חות האחרונים של בצלם, בתוך שלוש שנים הוקמו 185 מאחזים, קודמו תוכניות לכ-40 אלף יחידות ונסללו יותר מ-223 קילומטרים של כבישים בגדה המערבית.
את פעילות החוות מרכז "איגוד החוות", שהוקם ב-2024 בחסות פוליטית ובמימון ישיר של שרים בממשלת הכיבוש, ובראשם סמוטריץ'. האיגוד מעניק לחוות מעטפת ארגונית, כלכלית וביטחונית, ולפי הערכות בצלם קיימת דרישה לעגן את השליטה הישראלית בכמיליון דונם נוספים.
עלייה באלימות המתנחלים והיעדר אכיפה
הרחבת השליטה בשטח מלווה בעלייה חדה באלימות המתנחלים. דו"ח של המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב הזהיר כי התופעה אינה עוד בעיה מקומית של אכיפת חוק, אלא הפכה ל"איום אסטרטגי מובהק" על ביטחון ישראל, מוסדותיה והמשטר בה.
לפי המכון, השילוב בין העלייה במספר התקיפות, חולשת מערכת האכיפה והיעדר גיבוי פוליטי לצבא, לשב"כ ולמשטרה יצר מצב של הפקרות. מצב זה מאפשר לחבר בין הקמת המאחזים, ההשתלטות על האדמות ותקיפת הפלסטינים במטרה לדחוק אותם ממקום מגוריהם.
במחצית הראשונה של 2026 תיעדו גופי הביטחון של הכיבוש כ-660 אירועים שסווגו כ"פשיעה לאומנית יהודית", כלומר טרור יהודי. מדובר בעלייה של 63% לעומת המחצית השנייה של 2025, שבה תועדו 405 אירועים, ובעלייה של 50% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת.
הדו"ח ציטט את מפקד פיקוד המרכז בצבא הכיבוש, אבי בלוט, שאמר לדרג המדיני כי האלימות "אינה מתרחשת בחלל ריק וניזונה מגיבוי ציבורי". לפי הערכות בצבא, הימנעותם של רבנים, מנהיגי מתנחלים ופוליטיקאים מגינוי ברור מעניקה לגיטימציה לקיצונים.
נתוני האכיפה מחזקים מסקנה זו. בין 2005 ל-2025 נסגרו ללא כתבי אישום כ-94% מתיקי החקירה שנפתחו נגד מתנחלים בגין עבירות ממניע אידיאולוגי. רק כ-3% מכלל התיקים הסתיימו בהרשעה.
על רקע הנתונים קרא המכון להכפיף את גדודי ההגנה המרחבית ואת כיתות הכוננות החמושות לסמכות מלאה של המדינה והצבא. הוא המליץ גם להחרים נשק, כלי רכב, אמצעי תקשורת וציוד שסיפקה המדינה ממי שהשתמשו בהם לתקיפת פלסטינים או חיילים, ולפתוח נגדם בהליכים פליליים או משמעתיים.
התקיפות וההריסות שתועדו במהלך השבוע
בירושלים הקימו מתנחלים מאחז חדש באזור ח'רבת אל-עלאוונה, על אדמות הכפר בית איכסא. זהו המאחז השני שהוקם בכפר בתוך ארבעה חודשים. במוח'מאס חתך מתנחל את הגדר שהקיפה חלקה חקלאית, הכניס אליה את עדרו ושפך על הקרקע מים ששאב מבאר. בקהילה הבדואית ביר אל-מסכוב השליכו מתנחלים חומרים לא מזוהים לבאר המשמשת את התושבים ואת עדריהם.
במקביל יישרו כוחות הכיבוש אדמות באזור טבלאס, מדרום לחיזמא, לצורך סלילת דרכים צבאיות. הכוחות הרסו שמונה מבני פח, השחיתו עצי זית ופגעו במערכות אנרגיה סולארית. בבית חנינא הם הרסו שני בתים של משפחות אבו מיאלה ועלקם, ובאזור קלנדיה חילקו צווי הריסה לבתי עסק ולבנייני מגורים.
במחוז חברון חתכו מתנחלים והציתו כבל שסיפק חשמל לאזור ואדי א-רח'ים, סמוך ליטא. מתנחלים מחוות מעון הציתו מבנה מגורים וחדר חקלאי בכפר א-תוואני וריססו כתובות גזעניות על בתי התושבים.
באזור א-דקיקה החלו מתנחלים לפרוץ דרכים חדשות כדי לחבר בין המאחזים ולהרחיב את שליטתם באדמות ובבארות. באזור חווארה אילצו כוחות הכיבוש את עיסא מוסעף ומשפחתו לעזוב את ביתם, לאחר שמתנחלים ניסו להשתלט עליו.
במחוז בית לחם נפצעו אבו רמזי ח'ליף ורעייתו לאחר שמתנחלים תקפו בית בכפר אבו נג'ים והיכו את יושביו. בכפר א-רשאידה עקרו מתנחלים גדרות שהקיפו אדמות סמוך להתנחלות מעלה עמוס.
במחוז רמאללה ירו מתנחלים לעבר תושבים שניסו להדוף התקפה על לול עופות ממזרח לאל-מוע'ייר. לאחר שהתפתחו עימותים, ירו כוחות הכיבוש גז מדמיע לעבר התושבים ואבטחו את המתנחלים. שני תושבים נוספים נפצעו בתקיפה בכביש אל-מערג'את, המחבר בין רמאללה ליריחו.
כוחות הכיבוש יישרו אדמות ממזרח וממערב לאל-מוע'ייר ופתחו דרכים שהיו חסומות כדי להקל את תנועת המתנחלים. בביתילו נפצע צעיר בתקיפה חמושה והועבר לקבלת טיפול רפואי.
התקיפות נמשכו גם בכפרים אחרים במחוז. באום ספא הרחיבו מתנחלים מאחז בוואדי א-זיתון, ובאל-מזרעה אל-ע'רבייה הם יישרו אדמות חקלאיות. בדיר דיבוואן גנבו מתנחלים כ-300 כבשים וסוס מחוותו של יוסף פוואז עוואוודה.
בעין יברוד הכניסו מתנחלים עדרים לרעות סמוך לבתי התושבים. לאחר שהתושבים הדפו אותם, פרצו כוחות הכיבוש לכפר כדי לאבטח את נסיגתם. בבורקה הציתו מתנחלים כמה מבנים, ובכפר מאלכ המשיכו להרחיב מאחז בגבעת אל-עאסור.
בנעלין פרצו מתנחלים דרך על כ-70 דונם של אדמות הנטועות בעצי זית, לצורך הקמת מאחז סמוך לחומת ההפרדה וההתפשטות הגזענית. סמוך לדיר ע'סאנה הם היכו צעיר באזור אל-ג'יז וגרמו לו חבלות ופציעות.
במחוז שכם תקפו מתנחלים, בליווי חיילי הכיבוש, בתים באזור א-דהרה בעיירה ביתא ובמישור אל-חארה א-תחתא, וגנבו כמה ראשי צאן. בבית פוריכ הם הציתו אדמות וגרמו לשריפת יבולים ולנזקים לחקלאים. בבורין השחיתו מתנחלים עמודי חשמל ופגעו בתשתיות.
במחוז סלפית תקפו מתנחלים בתים באזור א-נצבה שבכפר יאסוף. שני תושבי העיר סלפית נפצעו בתקיפה בעת ששהו באדמתם החקלאית באזור ואדי א-שאער.
במערב דיר בלוט החלו כוחות הכיבוש להרוס קהילת רועים שבה חיים יותר מ-20 פלסטינים זה למעלה משני עשורים. ברשות המשפחות כאלף כבשים, והריסת הקהילה מאיימת על מקור פרנסתן ועל המשך נוכחותן באזור.
במחוז ג'נין הכניסו מתנחלים את עדריהם לאדמות התושבים בפקועה. כאשר התושבים ניסו להרחיקם, ירו לעברם כוחות הכיבוש ופצעו אחד מהם ברגלו.
בדיר אבו דעיף הניפו מתנחלים את דגלי הכיבוש על ביתו של פראס מוחמד לאפי עליאת. הבית, בן שתי קומות ועדיין בבנייה, קיבל צו הריסה ארבעה ימים קודם לכן. הוא ממוקם מול ההתנחלות גנים, שאליה חזרו מתנחלים בחודש שעבר.
בצפון בקעת הירדן השחיתו מתנחלים גידולי זעתר בקהילת ח'רבת ירזה, עקרו גדר וגנבו אותה וחתכו את רשת ההשקיה ששימשה את החקלאי ג'יהאד מסאעיד.
