אל־בירה, 15 בספטמבר 2026, וואפא – ראמי סמארה
פעולת מעצר שביצעו כוחות הכיבוש לפנות בוקר היום, שלישי, בעיר אל־בירה הסתיימה בהוצאתו להורג של תושב בביתו. עד כה לא התברר אם זיאד ג'אבר, בן 54, היה בכלל מבוקש למעצר.
משרד הבריאות הודיע כי ג'אבר מת לאחר שנורה במהלך פלישת כוחות הכיבוש לאזור אום א־שראיט. לפי המידע שמסר המשרד, הוא הובא בבוקר למתחם הרפואי פלסטין ברמאללה ללא רוח חיים, לאחר שהכוחות הותירו אותו לדמם ולא אפשרו להעניק לו טיפול רפואי.
בני משפחתו של ג'אבר טוענים כי הכוחות הוציאו אותו להורג בדם קר וניסו לבצע את החיסול בדממה, מבלי לעורר את תשומת לבם של הנוכחים בבית. שניים מבני דודיו מסרו לוואפא כי החיילים ירו בו באמצעות נשק המצויד במשתיק קול.
לדבריהם, סמוך לשעה ארבע לפנות בוקר פוצצו הכוחות את שער הכניסה לבית המשפחה, פלשו למבנה ופנו ישירות לדירתו של ג'אבר. זמן קצר לאחר מכן נשמעה מתוך הדירה צעקה אחת, ואחריה השתררה דממה. בני המשפחה לא שמעו ירי.
ג'אבר נפגע משני קליעים, אחד בבטנו והשני בירכו, כך נמסר בהודעה קצרה של אגודת הסהר האדום הפלסטיני. משפחתו סיפרה כי הכוחות מנעו את פינויו ולא העניקו לו טיפול, אף שדימם מפצעיו. לדבריה, השתלשלות האירועים אינה מותירה ספק כי מדובר בפעולת חיסול.
בני דודיו הדגישו כי ג'אבר לא היה מעורב בפעילות פוליטית או ביטחונית כלשהי. לדבריהם, הוא ניהל שגרת חיים שהתמקדה בעבודתו ובמשפחתו.
המקרה מצטרף להוצאתו להורג של פתחי חאזם בביתו בג'נין ב־21 באוגוסט. כוחות הכיבוש פלשו אז לביתו וטענו כי הפעולה נועדה לעצור אותו.
מועדון האסיר מסר כי המקרים האחרונים מצביעים על התרחבות השימוש בהרג ובהוצאות להורג בשטח במהלך פעולות מעצר בגדה המערבית. לדברי הארגון, שורה של עדויות וממצאים שתועדו בתקופה האחרונה מוכיחה כי כוחות הכיבוש הוציאו עצורים להורג בעת מעצרם או לאחר שנלקחו בשבי. על גופותיהם של כמה מהם נמצאו סימני כבילה ואזיקים.
ממצאים נוספים התגלו בגופות פלסטינים שהוחזרו במסגרת הסכמי הפסקת האש שנחתמו בתקופה האחרונה.
מועדון האסיר קבע כי ההוצאות להורג בשטח אינן עוד מקרים חריגים או מעשים נקודתיים, אלא כלי מרכזי במערך האלימות הקולוניאלית שמפעילה מדינת הכיבוש נגד הפלסטינים. לדברי הארגון, מדיניות זו נשענת על גיבוי פוליטי, משפטי וצבאי, ומתקיימת בחסות הפטור המתמשך מעונש בזירה הבינלאומית.
עוד מסר הארגון כי לאחר אישור שורה של חוקים גזעניים, ובראשם החוק להטלת עונש מוות על אסירים פלסטינים, פנו הרשויות הישראליות להכשרה רשמית של ההרג ולהפיכת ההוצאה להורג למדיניות מוצהרת הזוכה לגיבוי משפטי.
