רמאללה, 22 באוגוסט 2026, וואפא – המשרד הלאומי להגנה על האדמות ולהתנגדות להתנחלויות מסר כי רשויות הכיבוש פרסמו בשבוע שעבר את המכרז הראשון לבניית מספר רב של יחידות התנחלות במסגרת פרויקט E1, שמטרתו לחבר את ההתנחלות מעלה אדומים לירושלים, במקביל להמשך ההליכים המשפטיים נגד הפרויקט בבית המשפט המחוזי בירושלים.

בדו"ח השבועי שלו על ההתנחלויות מסר המשרד כי המכרז כולל בניית 1,234 יחידות התנחלות מתוך 3,401 יחידות שאושרו במסגרת תוכנית E1. היחידות מחולקות לשבעה מתחמי בנייה נפרדים באזור הדרומי של התוכנית, על גבעה מצפון לכביש 1 המחבר בין ירושלים ליריחו, בתחום השיפוט של ההתנחלות מעלה אדומים.

המשרד ציין כי ממשלות ישראל נמנעו במשך יותר משלושה עשורים מקידום התוכנית בשל התנגדות בינלאומית רחבה. פרסום המכרז נעשה לפני שממשלת הכיבוש הגישה את תגובתה הרשמית לעתירה שהגישו הארגונים עיר עמים, במקום, שלום עכשיו וארגונים פלסטיניים נוספים בדרישה לעצור את הפרויקט.

עוד נמסר כי הארגונים הישראליים טענו שפרסום המכרז מפר את ההתחייבות שמסרה המדינה ב-19 ביולי האחרון, שלפיה תודיע מראש לעותרים במקרה שתחליט לקדם מכרז הקשור לתוכנית E1.

לפי הדו"ח, אזור E1 משתרע על שטח של כ-12 קמ"ר, כ-12 אלף דונם, ונמצא בין ירושלים להתנחלות מעלה אדומים. הרעיון לתוכנית הוצע לראשונה ב-1994, ובהמשך הורחב תחום השיפוט במטרה ליצור רצף התנחלותי בין מעלה אדומים לירושלים.

הדו"ח ציין כי שר הביטחון הישראלי דאז, בנימין נתניהו, אישר בסוף שנות ה-90 את התוכנית המתארית הראשונית לאזור, שמספרה 420/4, שהקצתה שטחים לבנייה למגורים, מסחר ותיירות. למרות הקפאת הבנייה למגורים, הקימו רשויות הכיבוש את מפקדת משטרת ישראל בגדה המערבית על גבעות E1, וסללו כבישים ותשתיות כהכנה לבנייה עתידית.

המשרד הוסיף כי ארגונים ישראליים המתנגדים לפרויקט מסתמכים בעתירותיהם על המשפט הבינלאומי, האוסר על העברת אוכלוסייה אזרחית של כוח כובש לשטח כבוש. לדבריהם, בית הדין הפלילי הבינלאומי מגדיר העברת אוכלוסייה לשטח כבוש כפשע מלחמה.

במקביל מסר הדו"ח כי רשויות הכיבוש פרסמו ביום שלישי צו צבאי להשתלטות על כ-1,152 דונם מאדמות הכפרים סינג'יל, א-לובן א-שרקייה וקוסרה, במטרה להרחיב את ההתנחלות כרמי צור ולחזק את הרצף הגיאוגרפי בין התנחלויות ומאחזים באזור שבין שכם לרמאללה.

לפי הדו"ח, האדמות נמצאות באזורים שונים בשלושת הכפרים, והצו מהווה המשך להחלטות ממשלה שהתקבלו מאז 2023 במטרה להסדיר ולהכשיר מאחזים באזור, בהם גבעת הראל וגבעת הרוא"ה.

עוד נמסר כי נמשכות תקיפות מתנחלים נגד תושבים בכפרים ובעיירות בגדה המערבית, לצד הטלת מצור וניסיונות לעקירה כפויה של משפחות, בחסות כוחות הכיבוש.

לפי הדו"ח, משפחות פלסטיניות בג'אלוד ובקוסרה שמדרום לשכם, בתורמוסעיא שמצפון לרמאללה ובח'לת אל-חומס במסאפר יטא, נתונות למצור, להטרדות ולתקיפות מתמשכות הכוללות חסימת דרכים, ניתוק שירותים בסיסיים, פריצה לבתים וניסיונות לאלץ את התושבים לעזוב.

בכפר ג'אלוד נאלץ התושב מחמוד א-טובאסי ומשפחתו לפנות את ביתם לאחר מצור שנמשך כחודשיים, שכלל חסימת הדרך אליו וניתוק מים וחשמל. לאחר מכן פרצו מתנחלים חמושים לבית ואיימו להרוג את בני המשפחה או להצית אותו, דבר שאילץ אותם לעזוב.

בעיירה קוסרה נתונות משפחות באזור ראס אל-עין למצור ולתקיפות של מתנחלים וכוחות הכיבוש מאז תחילת השנה, על רקע ניסיונות להקים מאחז באזור. ביתו של לואי אבו ריידה הותקף, הושחת ונגנבו ממנו מצלמות אבטחה. בפברואר האחרון הקימו מתנחלים מאחז חקלאי ורועים באזור והציבו אוהלים.

הדו"ח ציין כי שיא ההסלמה הגיע ב-9 באוגוסט, כאשר מתנחלים הציבו מחדש אוהלים, חסמו דרכים באמצעות אבנים וסוללות, וניתקו קווי חשמל ומים למספר משפחות, בחסות כוחות הכיבוש.

עוד נמסר כי כוחות הכיבוש הכריזו על האזור כשטח צבאי סגור, אילצו משפחות פלסטיניות לפנות את בתיהן, והפכו כ-16 בתים בהר ראס אל-עין וסביבתו למוצבים צבאיים ונקודות תצפית. בנוסף הוטל עוצר, חנויות נסגרו ופעילים פלסטינים ובינלאומיים נמנעו מלהעביר ציוד בסיסי למשפחות הנתונות במצור.

הדו"ח התייחס גם להחלטת שר הביטחון של הכיבוש, ישראל כ"ץ, להעביר את סמכויות "אכיפת החוק האזרחי" מהצבא למשטרה, בעקבות האירועים בקוסרה. לפי הדו"ח, המהלך יעביר למשטרה את האחריות לטיפול בתקיפות מתנחלים ובהקמת מאחזים.

המשרד הדגיש כי הגדה המערבית חווה הסלמה בתקיפות של קבוצות מתנחלים נגד כפרים ועיירות פלסטיניים, הכוללות הצתות, השחתת בתים, כלי רכב ואדמות חקלאיות, לצד מצור והטרדות נגד משפחות במטרה להביא לעקירתן.