עזה, 18 באוגוסט 2026, וואפא – סאמי אבו סאלם
באישון לילה, הרחק מעיני כלי התקשורת שכוחות הכיבוש מונעים מהם להתקרב לאזורים שבשליטתם, מפוררים כלים כבדים את שרידי אלפי הבתים שנהרסו ברצועת עזה ומעבירים את ההריסות ליעדים לא ידועים. משפטנים ומומחים מזהירים כי מדובר במהלך שיטתי שנועד להעלים ראיות לפשעים שבוצעו נגד הפלסטינים, לגזול את רכושם ולפגוע בכבוד המתים שגופותיהם עדיין קבורות מתחת להריסות.
אחמד נסאר, בן 18, עקב ממרפסת הרוסה באחד המבנים בפרויקט בית לאהיא שבצפון הרצועה אחר המשאיות והמחפרים המפנים את ההריסות מדי יום. "אנחנו רואים אותם בכל יום מעבירים את הריסות הבתים. יש כבר מתחמים שלמים שפונו לחלוטין", סיפר. לדבריו, עדיין אינו יודע אם גם הריסות בית משפחתו נלקחו.
העלמת ראיות
עורך הדין עומר שלוף מעזה איבד את הוריו בהפצצה באזור א־טוואבין בשכונת שג'אעייה. גופותיהם עדיין קבורות מתחת להריסות, מעבר ל"קו הצהוב". לדבריו, פינוי ההריסות בדרך זו מפר את החוק ואת כללי המוסר ועלול למחוק או להשמיד ראיות לפשעי מלחמה.
"אסור לפנות כך את ההריסות. בתוכן ומתחתיהן נמצאות גופות, וייתכן שנותרו שם גם שרידי טילים וכלי נשק. כל אלה עשויים לשמש ראיות בבתי המשפט", אמר לוואפא.
שלוף, אב לחמישה המתגורר כעת כעקור באחד המחנות, חושש שכלי הכיבוש יפנו את ביתו יחד עם גופות הוריו והרכוש הפרטי שנותר בו. לדבריו, כוחות הכיבוש הפציצו בתים רבים ללא התרעה. בני אדם נהרגו בתוכם ובסביבתם, וגופותיהם, כספם ומסמכיהם נותרו תחת ההריסות.
הוא ממתין לכל התפתחות מדינית שתביא לנסיגה מסוימת של כוחות הכיבוש, כדי שיוכל לחלץ את גופות הוריו ולהביאן לקבורה לפני שהכלים הכבדים יפנו גם אותן.
גופות נעלמות עם ההריסות
גופתה של ג'יהאן נזיר סווילם, תושבת פרויקט בית לאהיא ששני ילדיה נהרגו במהלך המתקפה על צפון הרצועה באביב 2024, נעלמה בעקבות עבודות שביצעו כוחות הכיבוש במחנה הפליטים ג'באליה.
בן דודה, ראמי סווילם, סיפר כי היא נהרגה ב־10 באוקטובר 2024 בהפצצת בתי מגורים. בשל עוצמת ההפצצות לא הצליחה המשפחה להגיע לבית עלמין, ולכן קברה אותה באופן זמני לצד הרוגים נוספים.
במהלך הפסקת האש הראשונה שבה המשפחה למקום כדי להעביר את גופתה לקבורה מסודרת, אך לא מצאה אותה. "המקום כולו יושר. הגופה נעלמה, ההריסות נעלמו והכול נהפך", אמר סווילם.
לדבריו, המשפחה אינה יודעת אם כלבים פגעו בגופה, אם היא נקברה במקום אחר, אם כוחות הכיבוש לקחו אותה או אם היא עדיין נמצאת מתחת להריסות.
מקורות רפואיים מעריכים כי יותר מ־8,000 גופות עדיין קבורות תחת ההריסות ברצועת עזה. מאז הפסקת האש באוקטובר 2025 חילצו צוותי ההצלה וההגנה האזרחית יותר מ־800 גופות.
בין האזורים המרכזיים שמהם מפונות הריסות נמצאים תל א־זעתר, אבו ח'אטר ובלוקים 4 ו־5 שממזרח למחנה ג'באליה. הרס הבתים והמתקנים מעבר ל"קו הצהוב" נמשך גם לאחר ההכרזה על הפסקת האש.
מחיקת המרחב והזיכרון
האדריכל חוסיין נעים, החוקר אדריכלות ואלימות מרחבית במלחמות, אמר לוואפא כי המתרחש בעזה מוחק את העדויות להרס העירוני השיטתי ופוגע בזיכרון החומרי של המקום.
לדבריו, ההריסות הן עדות פיזית להיקף ההרס ולשינויים שנכפו על המרקם הבנוי ועל המרחב העירוני. פינויין ללא תיעוד שיטתי עלול למחוק ראיות המאפשרות לבחון את ממדי הפגיעה.
נעים ציין כי כוחות הכיבוש פעלו באופן דומה בכפרים הפלסטיניים שנכבשו ב־1948, כשמחו יישובים והעלימו עדויות היסטוריות לקיומם. לדבריו, מתוך 774 כפרים וערים שעליהם השתלטו במהלך הנכבה, יותר מ־531 כפרים נהרסו לחלוטין.
הוא עמד גם על ערכן הכלכלי של ההריסות ועל האפשרות למחזר את חומריהן. לאחר המתקפה ב־2014 מוחזרו כמעט כל ההריסות ברצועה. חלקן שולבו בתערובות בטון, והברזל שחולץ מהן שימש מחדש. בתום התהליך כמעט שלא נותרו ברצועה הריסות מאותה מתקפה, שבה נהרסו כ־20 אלף בתים ונהרגו יותר מ־2,000 בני אדם.
לפי דו"חות מקומיים ודו"חות האו"ם, כוחות הכיבוש הרסו יותר מ־70% מהבתים ומהמבנים ברצועת עזה מאז תחילת המתקפה ב־7 באוקטובר 2023.
מניעת חקירה ויחס מפלה
מדינת הכיבוש מונעת מאז תחילת המתקפה את כניסתם של משפטנים, חוקרים פליליים ועיתונאים לרצועת עזה.
הפרשן הפוליטי עאהד פרוואנה, המתמחה בענייני ישראל, אמר כי פינוי ההריסות הוא גזל של רכוש פלסטיני ציבורי ופרטי. לדבריו, סביר להניח ששרידי גופות מועברים יחד עם ההריסות. הוא הגדיר זאת הפרה חמורה בעלת משמעות אנושית ומדינית, המשקפת התייחסות לאזורים שמעבר ל"קו הצהוב" כאילו הפכו לרכושה של מדינת הכיבוש והיא רשאית לעשות בהם כרצונה.
פרוואנה ציין כי כוחות הכיבוש אפשרו לצוותי הצלה לחפש ולחלץ גופות של חטופים ישראלים, אך שוללים אפשרות דומה ממשפחות ההרוגים הפלסטינים. לדבריו, זהו ביטוי למדיניות מפלה.
"מאז מלחמת העולם השנייה ועד היום נמשכות באירופה חקירות לאיתור ראיות לפשעים. זכויות אינן מתיישנות, והעלמת ההריסות היא העלמה של ראיות אפשריות", אמר.
בעת ההכרזה על הפסקת האש שלטו כוחות הכיבוש בכ־52% משטח רצועת עזה. מאז התרחבה שליטתם לכ־60% משטח הרצועה, המשתרעת על פני 365 קמ"ר.
רכוש פרטי נעלם ללא תיעוד
מוחמד שלאיל, שהתגורר ממזרח למחנה ג'באליה וכעת חי כעקור במרכז הרצועה, אמר לוואפא כי הסוגיה אינה מסתכמת בגופות הקבורות תחת ההריסות, אף שזהו ההיבט החמור ביותר. לדבריו, גם רכוש פרטי רב עלול להיעלם או להיגנב.
שלאיל נמלט מביתו בנובמבר 2023 תחת הפצצות והותיר בו כסף, תכשיטים ומסמכים רשמיים, ובהם תעודות זהות ודרכונים. כוחות הכיבוש אינם מפרסמים מידע על גורל הרכוש המפונה עם ההריסות, ובמקביל מונעים מעיתונאים ומאזרחים להתקרב לאזור "הקו הצהוב".
לפי הערכות האו"ם, כ־92% מהבתים ברצועת עזה נפגעו או נהרסו, כלומר כ־436 אלף בתים. כמות ההריסות נאמדת בכ־50 מיליון טונות, ופינויין באמצעות המשאבים הקיימים עשוי להימשך עשרות שנים.
