עזה, 12 באוגוסט 2026, וואפא – מוחמד דהמאן
מרחקים ברצועת עזה אינם נמדדים עוד בקילומטרים בלבד. נסיעה שנמשכה כחצי שעה לפני המלחמה עשויה להימשך כיום שעתיים או שלוש. לעיתים נאלצים הנוסעים לרדת מכלי הרכב לפני שהגיעו ליעדם ולהמשיך ברגל או באמצעי תחבורה בסיסיים.
הרס חלקים נרחבים מרשת הכבישים והפיכת רבים מהם לדרכים צרות ולא סלולות, המכוסות בהריסות ובבורות, הפכו את התנועה בין אזורי הרצועה ובתוך הערים ההרוסות למסע יומי מפרך. התושבים משלמים על כך בזמן, בכסף ובמאמץ.
לפי הערכת הנזק והצרכים המהירה, RDNA, שפרסמו הבנק העולמי, האו"ם והאיחוד האירופי באפריל 2026, אורכה של רשת הכבישים ברצועת עזה הוא כ־4,500 קילומטרים. כ־74% ממנה הוגדרו הרוסים ו־13% נוספים הוגדרו פגועים חלקית. בסך הכול נהרסו או נפגעו כ־87% מרשת הכבישים.
הנזק לענף התחבורה נאמד בכ־3.21 מיליארד דולר, וההפסדים שנגרמו לו הוערכו בכ־1.18 מיליארד דולר. הנתונים כוללים כבישים, גשרים, כלי רכב ומתקני תחבורה ולא רק את רשת הכבישים.
בהערכה נפרדת שערך מרכז הלוויינים של האו"ם, UNOSAT, על סמך תצלומים מ־8 ביולי 2025, נקבע כי כ־77% מרשת הכבישים נפגעו. כ־1,511 קילומטרים נהרסו, 484 קילומטרים נפגעו קשות ו־1,484 קילומטרים נפגעו במידה בינונית.
הפער בין ההערכות נובע ממועדי הבדיקה ומהשיטות השונות שבהן השתמשו הגופים, אך שתיהן משקפות את היקף הפגיעה ברשת הכבישים ברצועה.
הרשת שחיברה בין צפון הרצועה לדרומה
המהנדס כמאל מטר, שהשתתף בביצוע כמה מיזמי כבישים ברצועת עזה, סיפר כי לפני המלחמה הייתה ברצועה רשת של כבישים ראשיים ומשניים שחיברה בין המחוזות והאזורים השונים. הצירים המרכזיים בה היו רחובות סלאח א־דין וא־רשיד, לצד רשת רחבה של כבישים פנימיים.
לדבריו, הנזק אינו מוגבל לשכבת האספלט. הוא פגע גם בשכבות התשתית של הכבישים, במערכות ניקוז מי הגשמים ובמעבירי המים, וכן בצינורות המים והביוב ובתשתיות השירות שמתחת לכבישים.
מטר הסביר כי כביש הוא מערכת הנדסית שלמה, המתחילה בקרקע ובשכבות הבסיס ומסתיימת בשכבת האספלט העליונה. לכן יש לתקן תחילה את התשתיות במקטעים שנהרסו באופן נרחב ורק לאחר מכן לסלול אותם מחדש.
לדבריו, פינוי ההריסות ובדיקת גוף הכביש והתשתיות שנפגעו יהיו צעדים הכרחיים לפני שיקום הצירים המרכזיים.
מחצי שעה לשלוש שעות
מוחמד אבו ג'אמע, נהג בן 35 ממחוז חאן יונס, מתמודד עם השלכות הרס הכבישים בכל נסיעה.
לדבריו, נסיעה שנמשכה כחצי שעה לפני המלחמה אורכת כיום בין שעתיים לשלוש שעות. מחירה עלה מכשישה שקלים לכ־30 שקלים בממוצע.
אבו ג'אמע הסביר כי הבעיה אינה מסתכמת במשך הנסיעה. תנאי הדרך הקשים, העומס והסעת נוסעים מעבר לקיבולת כלי הרכב גורמים לתקלות תכופות יותר, בשעה שקשה להשיג חלקי חילוף ושמנים.
הצמיגים, מערכות ההנעה, משאבות הדלק, המזרקים, המסננים וחלקים נוספים נשחקים ונפגעים בתדירות גבוהה, ולכן כלי הרכב זקוקים לטיפולים חוזרים ונשנים.
לדבריו, לפני המלחמה עלה ליטר שמן מנוע נקי ואיכותי כעשרה שקלים, ואילו כיום מחירו מגיע לכ־2,500 שקלים.
מחיר ליטר סולר עלה לכ־35 שקלים. צמיג שעלה לפני המלחמה כ־150 שקלים נמכר כיום בכ־6,000 שקלים.
אבו ג'אמע הדגיש כי נתונים אלה ממחישים את העלייה בעלויות התפעול והתחזוקה של כלי הרכב. עלות הטיפול אינה קבועה ומשתנה בהתאם למצבו של כל כלי רכב ולסוג התקלה.
כשכלי הרכב אינם מגיעים ליעד
אבו ג'אמע סיפר כי הרס הכבישים מונע לעיתים מכלי הרכב להגיע ליעדם, והנהגים נאלצים להוריד את הנוסעים בנקודה הקרובה ביותר שאליה אפשר להגיע.
חלק מהנוסעים ממשיכים משם ברגל או באמצעי תחבורה בסיסיים, ובהם עגלות הרתומות לבעלי חיים.
לדבריו, רוב הדרכים שנותרו עמוסות, הרוסות וצרות. הנסיעה בלילה קשה ומסוכנת אף יותר בשל היעדר תאורה. אוהלים שהוקמו בסמוך לכבישים ועליהם מגבירים גם הם את הסיכון לתאונות.
הנסיעות גוזלות את יום העבודה של העיתונאים
משבר הכבישים אינו פוגע רק בנהגים. התנועה בדרכים הפכה לאתגר מקצועי גם לעיתונאים, שעבודתם מחייבת אותם להגיע לזירות האירועים ולמושאי הכתבות.
העיתונאית סמאח שאהין, בת 32, סיפרה כי הנסיעה בין מרכז הרצועה לעיר עזה גוזלת כיום חלק ניכר מיום עבודתה.
לדבריה, נסיעה מא־זוואידה לעיר עזה עשויה להימשך בין שעה וחצי לשעתיים, בהתאם לאמצעי התחבורה ולתנאי הדרך. לפני המלחמה הייתה התנועה בתוך הרצועה קלה ומהירה יותר.
הקושי למצוא תחבורה, לצד מצב הכבישים והמחסור בשמנים ובחלקי חילוף, אילצו אותה לעיתים לבטל סיקורים או לצמצם את נסיעותיה לעיר עזה. במקרים אחרים היא נאלצת ללון בעיר כדי להימנע מהנסיעות המפרכות הלוך ושוב.
שאהין הוסיפה כי בשל מצב התחבורה והכבישים לא הצליחה להגיע לכמה מהסיפורים שרצתה לסקר. כאשר הדבר אפשרי, היא עוברת מרחקים קצרים ברגל.
לדבריה, עיתונאים המשתמשים בכלי הרכב הפרטיים שלהם מתמודדים עם תקלות ועם מחסור בדלק. בשל כך הם נאלצים לעיתים לסקר רק אירועים המתרחשים בקרבתם או להיעזר בעמיתים כדי להגיע לזירות האירועים.
הכבישים המשובשים מעכבים את שירותי החירום
השלכות הרס הכבישים פוגעות גם בשירותי החירום. אמבולנסים, צוותי ההגנה האזרחית וכלי רכב של צוותי החילוץ מתקשים להגיע לאזורים מסוימים בשל ההריסות, הדרכים הצרות והנזק לרשת הכבישים.
המהנדס מטר הסביר כי הפגיעה בכבישים ובתשתיות הסמוכות להם מקשה גם על תנועת כלי רכב כבדים, בייחוד באזורים שבהם נערמו הריסות או נפגעו תשתיות.
כלי הרכב של הרשויות המקומיות ומשאיות הסיוע מתמודדים עם אותה בעיה. הנסיעות נמשכות זמן רב יותר, כלי הרכב נשחקים והוצאות הדלק והתפעול גדלות.
השיקום אינו מסתכם בסלילת אספלט
מטר הדגיש כי שיקום רשת הכבישים דורש יותר מסתימת בורות וסלילת שכבת אספלט חדשה.
במקטעים שנפגעו קשות יש לפנות את ההריסות, לבדוק את שכבות הכביש, לתקן את הנזק למערכות המים, הביוב וניקוז מי הגשמים ולשקם את שכבות הבסיס לפני הסלילה.
לדבריו, סלילת שכבה עליונה על תשתית שנפגעה עלולה לגרום לכביש להיהרס שוב. נזק בשכבות התחתונות או דליפות מים עלולים לפגוע ביציבותו וביכולתו לשאת את תנועת כלי הרכב.
מטר סבור כי תחילה יש לפתוח מחדש את הצירים המרכזיים המחברים בין האזורים המאוכלסים בצפיפות, ובמקביל לשקם את הכבישים הפנימיים שבהם נעשה השימוש הרב ביותר. כך ניתן יהיה להשיב רמה בסיסית של חיבור בין אזורי הרצועה.
הכבישים ההרוסים: משבר החורג מתחום התחבורה
עדויותיהם של המהנדס, הנהג והעיתונאית ממחישות כי הרס הכבישים לא רק האריך את משך הנסיעות. הוא הטיל עלויות נוספות על כל תחומי החיים, ממחירי התחבורה ותחזוקת כלי הרכב ועד ליכולתם של עיתונאים להגיע לעבודתם ולתנועתם של אמבולנסים, צוותי ההגנה האזרחית וכלי רכב המספקים שירותים לתושבים.
נתוני הבנק העולמי, האו"ם, האיחוד האירופי ומרכז הלוויינים של האו"ם ממחישים את היקף הפגיעה ברשת הכבישים ובמערך התחבורה ברצועת עזה.
מאחורי כל קילומטר של כביש שנפגע נמצאת נסיעה שהתארכה. כל דרך חסומה מטילה עלות נוספת, וכל נתיב משובש גוזל מזמנם של התושבים ושל העובדים. כך הפכה הנסיעה היומיומית ברצועת עזה למצוקה שמתחילה בכביש ואינה מסתיימת בהגעה ליעד.
