רמאללה, 11 באוגוסט 2026, וואפא – אסראא ע'וראני
מאז תחילת השנה נרשמה בגדה המערבית עלייה חסרת תקדים בחרישת אדמות, בעקירת עצים ובהרס מקורות מים. פעולות אלה מתבצעות במקביל להרחבת מפעל ההתנחלויות ולסלילת כבישים ופוגעות באדמות החקלאיות ובצמחייה בכמה מחוזות.
הפגיעה אינה מוגבלת לאדמות שבהן פועלים הדחפורים. היא משתרעת על שטחים חקלאיים נוספים בעקבות הרס בארות, ניתוק קווי מים ומניעת גישתם של חקלאים לאדמותיהם. פעולות אלה פוגעות בכושר הייצור של הקרקע ומאיימות על מקורות פרנסתם של החקלאים.
ג'נין: חריש נרחב של אדמות חקלאיות
בחודשים האחרונים מתבצעות במחוז ג'נין שבצפון הגדה המערבית פעולות נרחבות לחרישת אדמות ולעקירת עצי פרי בכמה כפרים. פעולות אלה עדיין נמשכות.
בכפר זבובא שממערב לג'נין איבד החקלאי מוניר אבו בכר כ־50 דונם מאדמותיו, שבהם גידל עצי זית וגידולי ירקות בשלחין ובחקלאות בעל. באר מים ארטזית באדמתו נהרסה גם היא.
אבו בכר הוא אחד מ־50 חקלאים שאדמותיהם ועציהם נפגעו. לדבריו, הקרקע הייתה מקור ההכנסה היחיד שממנו פרנס את משפחתו בת שבע הנפשות.
לדבריו, המתרחש בכפר "דומה לדמיון". מי שמתבונן בו כיום מתקשה להאמין להיקף השינויים שחוללו דחפורי הכיבוש בעצים ובשטחים החקלאיים, ההולכים ונעלמים.
ראש מועצת הכפר זבובא, זכי ג'ראדאת, תיאר את המתרחש כ"טבח באדמות החקלאיות". לדבריו, הפגיעה באדמות החלה לפני כשלוש שנים, כאשר נמנעה מחקלאים הגישה לשטחים נרחבים שהוכרזו שטחים צבאיים סגורים, בייחוד בסמוך לגדר ההפרדה.
ג'ראדאת הוסיף כי חרישת האדמות ועקירת העצים החלו לפני כשנה והתגברו בארבעת החודשים האחרונים. לדבריו, כמעט לא עובר שבוע ללא הרס של אדמות חקלאיות או עקירת עצי זית.
הפגיעה הנרחבת באדמות ובעצים בזבובא אינה חדשה. לדברי ג'ראדאת, הכפר איבד לאורך עשרות שנים שטחים חקלאיים נרחבים. בנכבה של 1948 איבד הכפר אלפי דונמים, ולאחר כיבוש 1967 נגרעו ממנו שטחים נוספים בעקבות "שינוי תוואי הגבול". גם מחנה סאלם של כוחות הכיבוש משתרע על שטחים נרחבים מאדמות הכפר, לצד גדר ההפרדה וההתרחבות הגזענית שנבנתה ב־2002 ומקיפה את הכפר משלושה כיוונים.
בכל אחד מהשלבים הללו איבדה זבובא שטחים נרחבים מאדמותיה, מעציה ומהשטחים החקלאיים שלה לטובת מיזמי התנחלות.
מנתוני מועצת הכפר עולה כי בשנה האחרונה נחרשו כ־500 דונם, מהם כ־300 דונם שבהם ניטעו כ־3,000 עצי זית. חלק מהעצים ניטעו לאחרונה ואחרים בני יותר ממאה שנה. פעולות החריש עדיין מתבצעות מעת לעת.
מנתוני מחוז ג'נין עולה עוד כי מסוף 2025 ועד היום נחרשו בכמה כפרים יותר מ־500 דונם של מטעי זיתים. הנתון גבוה פי שניים כאשר מביאים בחשבון אדמות שבהן מגדלים גידולים אחרים. ביולי בלבד עקרו רשויות הכיבוש 1,051 עצי זית.
המתרחש בכפרי ג'נין בחודשים האחרונים מתרחש גם בעשרות עיירות וכפרים במחוזות הגדה המערבית, מצפונה ועד דרומה.
ממניעת גישתם של החקלאים ועד חרישת האדמות
ראאד מוקדי, חוקר שטח במרכז לחקר הקרקע, סבור כי הגדה המערבית נתונה ל"מתקפת ההתנחלות הגדולה ביותר בתולדותיה מאז 1967", המלווה בהרס נרחב של הצמחייה והשטחים החקלאיים.
לדבריו, הפגיעה מתרחשת ברוב מחוזות הגדה המערבית, אך במחוז ג'נין נרשמו בשלושת החודשים האחרונים התקיפות הנרחבות ביותר.
מוקדי אמר כי הפגיעה אינה מוגבלת לחרישת אדמות ולעקירת עצים, אלא נועדה לשנות את המציאות הצמחית והסביבתית, במקביל להקמת התנחלויות, לחיבור ביניהן, לסלילת כבישים להתנחלויות ולהרחבת כבישים קיימים.
לדבריו, לפני כשלושה חודשים הוקמה ההתנחלות "עמק דותן" על 72 דונם מאדמות התושבים בעיירה עראבה. במקביל מקודמת תוכנית לסלילת כביש להתנחלויות, שיתחיל בהתנחלות "תרסלה" שמדרום לג'נין ויימשך עד אזור דיר שרף שבמחוז שכם. שני המיזמים מאיימים על החקלאות ועל הצמחייה באזור.
לדברי מוקדי, הכביש מאיים על אדמות הכפרים עג'ה, סאנור, סילת אל־חארת'ייה, עטרה, דיר שרף, סבסטיה ובורקה, ותוואיו עובר בשטחים חקלאיים נרחבים.
השפעת הכבישים אינה מוגבלת לשטחים שעליהם הם נסללים. הם גם מפרידים בין חלקי אדמות ומגבילים את גישת החקלאים אליהן.
מוקדי ציין כי בתקופה האחרונה נפגעים גם הכפרים שממערב לג'נין באמצעות צווים צבאיים, שהופכים שטחים נרחבים הסמוכים לגדר ההפרדה לשטחים צבאיים. לאחר מכן נחרשות האדמות החקלאיות ונהרסות בהיקף שאותו הגדיר "מפחיד".
לדבריו, השימוש בצווים צבאיים וחרישת האדמות התרחבו לאחרונה גם במחוז שכם, מצפונו ועד דרומו, לרבות בכפרים בורין, מאדמא, עסירה, א־סאוויה, ביתא, עקרבה וסבסטיה.
מוקדי הסביר כי הפגיעה מתבצעת בכמה שלבים. תחילה מונעים מהחקלאים לשהות באזורים הסמוכים לגדר או לכבישי ההתנחלויות. לאחר מכן הופכים את השטחים למבודדים ולשטחים צבאיים סגורים, ובהמשך חורשים את האדמות, עוקרים עצים ומשמידים יבולים, לקראת הרחבת הכבישים העוקפים וההתנחלויות.
לדבריו, בחודשים האחרונים תועדו במחוז סלפית עבודות להרחבת כבישים ומיזמי התנחלות על אדמות הכפרים איסכאכא, יאסוף וכפל חארס. זאת במקביל להקצאת מיליוני דולרים בידי רשויות הכיבוש להרחבת התשתיות בהתנחלויות בגדה המערבית.
מוקדי סבור כי מדיניות זו פוגעת בכלכלת החקלאים והופכת את אדמותיהם לאזורים מוכי אסון. היא גם הורסת את הצמחייה, החקלאות והסביבה בגדה. צעדים אלה משתלבים בפעולות נוספות, ובהן השתלטות רשויות הכיבוש והמתנחלים על מעיינות ועל מקורות מים, בייחוד בבקעת הירדן, וזיהום הסביבה הפלסטינית בשפכים המוזרמים מההתנחלויות.
"הקו הארגמני": 30 אלף דונם התייבשו במישור אל־בקיעה
מתחילת השנה נתונים השטחים החקלאיים והצמחייה במחוז טובאס ובצפון בקעת הירדן לפגיעה נרחבת, בייחוד בעאטוף ובמישור אל־בקיעה שממזרח לטובאס. באזור החלו רשויות הכיבוש לבצע את מיזם ההתנחלות "הקו הארגמני", הכולל סלילת כביש צבאי והקמת גדר הפרדה באורך 22 קילומטרים, מהכפר עין שיבלי ועד למחסום הצבאי תיאסיר.
פעולות החריש המתמשכות מתחילת השנה הרסו וייבשו אלפי דונמים של אדמות חקלאיות בעאטוף ובמישור אל־בקיעה, הנחשב לאחד המישורים הפוריים ביותר בגדה המערבית ומתואר כאסם המזון של פלסטין.
החקלאי סעד בשאראת, המחזיק ב־120 דונם שבהם גידל ירקות מסוגים שונים, איבד את יבוליו לאחר שקווי ההשקיה נחרשו ואספקת המים נותקה.
"מי היה מעלה בדעתו שמישור אל־בקיעה, הידוע ביבוליו הרבים ובאדמותיו הירוקות לאורך כל השנה, יהפוך לאדמה יבשה וצחיחה?", שאל.
ראש מועצת הכפר עאטוף, עבדאללה בשאראת, מסר כי עבודות החריש הרסו מאות דונמים של עצים וגידולים בעאטוף. הנזק התפשט גם לאדמות שהדחפורים לא הגיעו אליהן ישירות, בשל ניתוק מקורות המים שעליהם הן נשענות.
לדבריו, ניתוק קווי המים הראשיים הוביל להתייבשות הגידולים בכ־30 אלף דונם, שהם שליש משטחו של המישור, המשתרע על 96 אלף דונם.
בשאראת הוסיף כי במהלך החודש האחרון הרסו רשויות הכיבוש שלוש בארות מים ארטזיות שסיפקו מים ל־7,500 דונם של אדמות חקלאיות. בארות נוספות נתונות לאותו איום.
59 צווים צבאיים להסרת עצים מתחילת השנה
בסוף השבוע שעבר פרסמה הרשות למאבק בגדר ההפרדה ובהתנחלויות את הנתונים העדכניים ביותר. לדבריה, רשויות הכיבוש הוציאו שמונה צווים צבאיים שהוגדרו "נקיטת אמצעי ביטחון", והורו להסיר צמחיית בר ולעקור עצי זית בשטח כולל של 316.636 דונם.
שישה מהצווים הוצאו במחוז ג'נין ועסקו בשטח של 310.868 דונם, שהם 98.18% מכלל השטח. צו נוסף נוגע ל־3.716 דונם מאדמות זוואתא שבמחוז שכם. צו 85/26 נוגע ל־2.052 דונם מאדמות ג'בע שמצפון לירושלים.
לפי דוח הרשות, הצווים במחוז ג'נין מתמקדים לאורך כבישים 585 ו־60, באדמות שבין יעבד לעראבה, דרך הכניסות המזרחיות לעראבה ועד לאזור שבין עג'ה לענזה. הצווים צפויים לפגוע בעצי הזית ובאדמות החקלאיות הסמוכות לכבישים.
עוד עולה מהדוח כי צו 85/26 מתייחס לשטח שמדרום־מזרח לכפר ג'בע שמצפון לירושלים, באזור כיכר ג'בע ובסמוך לכביש 60 ולכביש המוביל להתנחלות "גבעת בנימין–אדם". הצו חל על שטח של 2.052 דונם והעניק לבעלי האדמות 24 שעות להסיר את הצמחייה ולעקור את עצי הזית.
הרשות הבהירה כי מתחילת 2026 הוצאו 59 צווים להסרת עצים וצמחייה. לפי חישוב השטחים המפורטים בצווים, הם חלים על 2,480 דונם מאדמות התושבים.
הדוח החצי־שנתי של הרשות על הפרות כוחות הכיבוש והמתנחלים תיעד גם את עקירתם של 45,195 עצים בגדה המערבית או את הפגיעה בהם מתחילת השנה.
בהודעה משותפת שפרסמו ביוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והרשות לאיכות הסביבה נמסר כי בשנת 2025 תועדו בגדה המערבית 685 הפרות סביבתיות, לעומת 535 בשנת 2024. עד סוף אפריל השנה תועדו 310 הפרות נוספות.
ההפרות כללו חרישת אדמות חקלאיות, השחתת עצים, הזרמת שפכים, השלכת פסולת ופגיעה בתשתיות. הן הובילו להידרדרות המערכות האקולוגיות ומאיימות על יכולת השימור של משאבי הטבע.
הרס זה בגדה המערבית מתרחש במקביל להרס נרחב של הסביבה, הצמחייה והחקלאות ברצועת עזה במהלך מלחמת ההשמדה המתמשכת.
לפי דוח עדכני של מרכז הלוויינים של האו"ם, UNOSAT, עד סוף יוני 2025 הרסה התוקפנות הישראלית כ־86% מהאדמות החקלאיות ברצועת עזה באמצעות הפצצות, חרישת קרקע ותנועת כלי רכב צבאיים. בצפון הרצועה הגיע שיעור ההרס ל־94%, והוא מהווה איום ישיר וחמור על ביטחונם התזונתי של יותר משני מיליון תושבים ברצועה.
