רמאללה, 27 ביולי 2026, וואפא — מדיניות ישראל בשטחי C בגדה המערבית מאיצה את הסיפוח בפועל של האדמות הפלסטיניות, באמצעות הגבלת הבנייה הפלסטינית, הרחבת ההריסות, הקמת התנחלויות וחוות רועים ושינוי מבנה המינהל האזרחי. כך עולה מדוח שפרסם המרכז הפלסטיני למחקרים ישראליים ״מדאר״.
לפי הדוח, שחיבר החוקר עבד אל־קאדר בדווי, הריסת מבנים אינה עוד צעד נקודתי, אלא חלק ממדיניות כוללת. הרשויות מונעות מהיישובים הפלסטיניים לקדם תוכניות מתאר התואמות את צורכיהם, ולאחר מכן מגדירות את הבנייה בהם כבלתי חוקית ומוציאות נגדה צווי הריסה. במקביל, הממשלה מקדמת מסלולי תכנון, מימון והכשרה מהירים להתנחלויות ולמאחזים.
שטחי C משתרעים על כ־60% משטח הגדה וכוללים את רוב השטחים הפתוחים, משאבי הטבע ועתודות הבנייה והחקלאות הפלסטיניות. לפי הדוח, השליטה בהם נועדה ליצור רצף בין ההתנחלויות, להרחיב את השליטה בבקעת הירדן ובמרחב ירושלים ולנתק בין צפון הגדה, מרכזה ודרומה.
הכפר אל־ולג׳ה, מדרום־מערב לירושלים, מובא בדוח כדוגמה. כ־3,800 תושביו חיים ללא תוכנית מתאר מאושרת המאפשרת בנייה, אף שבמשך שנים ניסו לקדם תוכניות כאלה. מנגד, ההתנחלויות הסמוכות ממשיכות להתרחב ומקבלות אישור לאלפי יחידות דיור חדשות, בעוד תושבי הכפר מתמודדים עם צווי הריסה ועם לחץ מצד ארגוני מתנחלים, ובהם ״רגבים״.
בין 2009 ל־2020 העניקו הרשויות לפלסטינים בשטחי C היתרים לבניית 66 יחידות דיור בלבד, לעומת יותר מ־22 אלף יחידות שאושרו בהתנחלויות באותה תקופה. בשנת 2020 לא ניתן לפלסטינים אף היתר.
הדוח מצביע גם על עלייה חדה בהיקף ההריסות. הממוצע השנתי עלה מ־537 מבנים פלסטיניים בשנים 2010–2022 ל־966 מבנים בשנים 2023–2025. בשנים 2024 ו־2025 בלבד נהרסו 2,461 מבנים פלסטיניים.
במקביל הורחבו התקציבים וכוח האדם של יחידות הפיקוח במינהל האזרחי, וכן פעילותם של צוותי קרקעות מטעם מועצות ההתנחלויות, העוסקים באיתור בנייה פלסטינית. לפי הדוח, הוקמו גם יחידות המשתמשות בטכנולוגיות מתקדמות, ובהן מערכות בינה מלאכותית למעקב אחר השימוש בקרקע.
הדוח קושר את המהלכים לשינויים שהוביל שר האוצר והשר הנוסף במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ׳. סמכויות בתחומי הקרקעות, התכנון וההתנחלויות הועברו מגופים צבאיים למנגנונים אזרחיים בתוך משרד הביטחון. סמוטריץ׳ תיאר את המהלך כשינוי ב״די־אן־איי״ של מנגנון השליטה בשטחים.
כלי נוסף להשתלטות על הקרקע הוא הקמת חוות רועים. לפי הדוח, בשנים 2023–2025 הוקמו כ־185 מאחזים חדשים, בהם כ־130 חוות רועים, השולטות יחד ביותר ממיליון דונם, כ־18% משטח הגדה. השליטה נעשית באמצעות רעייה, סלילת דרכים, חסימת הגישה הפלסטינית למרעה ולמעיינות ותקיפת תושבים.
מאז הקמת הממשלה הנוכחית נסללו לפחות 223 קילומטרים של דרכים חדשות המחברות בין המאחזים והחוות. לפי הדוח, המדינה מספקת להם מימון ותשתיות גם לפני השלמת הליכי הכשרתם.
הדוח קובע כי אלימות המתנחלים משמשת אמצעי לדחיקת קהילות פלסטיניות מאדמותיהן. בין 2023 ל־2025 נעקרו 118 קהילות וקבוצות רועים. לפי נתוני האו״ם, מתחילת 2023 ועד אמצע יולי 2026 נעקרו באופן מלא או חלקי 122 קהילות, ויותר מ־6,200 פלסטינים נאלצו לעזוב את בתיהם, בהם יותר מ־2,300 מתחילת השנה.
מאז תחילת 2026, 71% מהמבנים שנהרסו בשטחי C היו מבנים חקלאיים, כלכליים או תשתיות מים וביוב. נוסף על כך, 84 בתי ספר בשטחי C ובמזרח ירושלים, שבהם לומדים כ־13 אלף תלמידים, עומדים בפני צווי הריסה או הפסקת פעילות.
מחברי הדוח מסכמים כי המהלכים אינם אוסף של פעולות נפרדות, אלא מדיניות משולבת הכוללת תכנון, הריסות, הרחבת התנחלויות, הקמת חוות רועים, אלימות מתנחלים ושינוי מנגנוני השליטה. לדבריהם, מטרתה לצמצם את הנוכחות הפלסטינית ולקבע סיפוח בפועל של חלקים נרחבים מהגדה המערבית.
