שכם, 26 ביולי 2026, וואפא — מאת: בסאם אבו רוב
שריפות שפרצו בשבועות האחרונים באזור חוות גלעד, בית פוריכ ותל נוצלו, לפי ראשי רשויות ומומחים פלסטינים, כתירוץ להסלמת תקיפות המתנחלים, להרג תושבים, להרס בארות ולעקירת עצי זית, ולביצוע עבודות עפר וסלילת דרכים שנועדו להרחיב מאחזים קיימים ולהקים מאחזים חדשים.
ב־18 ביולי פרצו שריפות בהתנחלות חוות גלעד, שמדרום־מערב לשכם. ממשלת הכיבוש האשימה את הפלסטינים בהצתתן, אף שהשטח שבו פרצו השריפות נתון להגבלות צבאיות חמורות והכניסה אליו אסורה לפלסטינים.
בעקבות האירוע החריפו המתנחלים את תקיפותיהם. הם פשטו על העיירה תל, שמדרום־מערב לשכם, והציתו את ביתו של סוהייב רדוואן בדרום העיירה, בזמן שצוותי כיבוי ישראליים ניסו להשתלט על השריפות בשטחי ההתנחלות. במקביל החלו באזור עבודות עפר וסלילת דרכים.
תרחיש דומה התרחש ב־23 ביולי בבית פוריכ, שממזרח לשכם. לאחר ששריפות פרצו בשדות חקלאיים, הואשמו שוב הפלסטינים באחריות להן. בעקבות זאת נהרגו שני תושבים ואחרים נפצעו, ולאחר מכן החלו דחפורים ליישר אדמות במישורי בית פוריכ, לקראת הקמת מאחז חדש באזור, בהנחיית מנהיגי הכיבוש.
ראש עיריית בית פוריכ, יוסף חנני, אמר לוואפא כי מצלמות אבטחה תיעדו מתנחל מצית את האש במישור שבין בית פוריכ לבית דג'ן. לדבריו, המתנחלים מנעו מהחקלאים ומהתושבים להגיע לאזור ולכבות את השריפה, ובהמשך נפתחה אש לעברם. כתוצאה מכך נהרגו שני צעירים ואחרים נפצעו.
חנני הוסיף כי מיד לאחר התקרית הביאו רשויות הכיבוש חמישה דחפורים והחלו לסלול דרכים שיחברו בין המאחזים הקיימים, כהכנה להקמת מאחז חדש. העבודות כללו גם הרס בארות מים ועקירת עצים.
לדבריו, האירועים משמשים מדיניות סדורה ותירוץ להשתלטות על אדמות נוספות תחת הכותרת של הגנת המתנחלים, תוך קידום תוכניות ההתנחלות באזור הסמוך לכביש העוקף ולמאחזים המתוכננים.
חנני אמר כי המתנחלים מנסים לכפות מציאות חדשה בכל דרך אפשרית, תוך ניצול התקופה שלפני הבחירות בישראל, הצפויות באוקטובר הקרוב, והגיבוי הפוליטי הניתן להם. לדבריו, מטרתם היא להגביר את הלחץ על הפלסטינים, להשתלט על שטחים נרחבים ככל האפשר ולאלץ את החקלאים לנטוש את אדמותיהם.
הוא ציין כי בית פוריכ נתונה לתקיפות חוזרות של מתנחלים. האחרונה שבהן התרחשה בלילה האחרון, כאשר מתנחלים הציתו בית בשכונת הקצינים שבמערב העיירה.
ארבעה בני משפחת רמדאן נהרגו בתל
ביום שישי האחרון פשטו מתנחלים בהיקף נרחב על האזור הדרומי של הכפר תל. התושבים ניסו להדוף אותם, ובמהלך האירועים נהרגו ארבעה מבני משפחת רמדאן ונפצעו ארבעה נוספים, שלושה מהם באורח קשה.
מיד לאחר מכן החלו דחפורי הכיבוש ליישר אדמות בתל ובכפר הסמוך סרה, ששניהם גובלים בחוות גלעד ונמצאים בקרבת כביש 60.
במקביל תקפו מתנחלים את סרה. במהלך ההתקפה הוצתו שישה בתים, חלקם כליל וחלקם באופן חלקי, וכן שלושה כלי רכב שנשרפו לחלוטין. שלושה תושבים נפצעו.
ראש מועצת הכפר תל, וליד זידאן, אמר כי ממשלת הכיבוש והמתנחלים יוצרים במכוון אירועים ועימותים בכפר כדי לקדם תוכניות השתלטות על אדמות נוספות.
לדבריו, מיד לאחר האירועים שבהם נהרגו ארבעת בני המשפחה, החלו דחפורים ישראליים ליישר יותר מ־200 דונם ולעקור מאות עצי זית.
זידאן מסר כי המתנחלים כבר הקימו מאחז ממזרח לכפר, סמוך למחסום המכונה אל־מרבעה, וסללו דרכים המובילות אליו. לאחר מכן אושרה הקמתו של מאחז חדש מדרום לכפר, במקום שבו התרחשה התקיפה ביום שישי, במרחק של כ־200 מטר בלבד מבתי תושבים הנמצאים בשטחי A ו־B.
לדבריו, התוכניות מוכיחות כי מטרת המתנחלים היא להשתלט על האזור, במיוחד לאחר שנכשלו פעם אחר פעם בניסיונותיהם לתקוף את הכפר בשל התנגדות התושבים.
זידאן דחה את טענת רשויות הכיבוש שלפיה המתנחלים הגיעו למקום לצורך טיול. לדבריו, מטרתם הייתה ליצור במכוון חיכוך עם התושבים בתוך הכפר.
הוא הסביר כי לאחר שהמתנחלים נכשלו בניסיון לתקוף שני בתים במזרח הכפר, הם עברו ישירות לאזור הדרומי. התושבים ניסו להדוף אותם, ובמהלך האירועים נהרגו ארבעה פלסטינים ונפצעו ארבעה נוספים.
מאז נתון הכפר למתקפה נרחבת. עשרות מתושביו נעצרו, וכוחות הכיבוש מדדו בית לקראת הריסתו, סגרו אותו ומנעו מבני המשפחה להיכנס אליו.
קריאות לנקמה ולמחיקת כפרים
לאחר מותו של מתנחל וחייל הופצו ברשתות החברתיות סרטונים של מתנחלים ומנהיגיהם, ובהם קריאות לנקמה, למחיקת כפרים ועיירות פלסטיניים, להשתלטות על אדמות נוספות ולהחרפת התקיפות נגדם.
המומחה לענייני ישראל עצמת מנסור אמר לוואפא כי קריאות מסוג זה אינן חדשות, אך השינוי הוא שהן נאמרות כעת בגלוי, תוך התעלמות מהן ונרמולן בציבור ובתקשורת הישראליים.
מנסור הזכיר את הקריאות "למחוק" את חווארה בפברואר 2023, שעוררו אז גינויים חריפים ותגובות דוחות. לדבריו, ההרס הנרחב של הערים ברצועת עזה, מלחמת ההשמדה שם והמראות החוזרים של הרס בדרום לבנון, הפכו קריאות כאלה למקובלות ונפוצות יותר בשיח הישראלי.
הוא הזהיר כי הקריאות אינן עוד הצהרות בלבד, אלא הפכו לסכנה ממשית ולאחד מכלי ההרתעה והנקמה. לדבריו, הן מתורגמות להריסת כפרים או סביבתם, לעקירת אלפי עצי זית ולהרס תשתיות, כפי שנראה גם בטולכרם ובג'נין, כחלק ממדיניות של ענישה קולקטיבית וגביית מחיר.
מנסור הוסיף כי מחקירות הצבא הישראלי והשב"כ עלה שהשריפות האחרונות לא נגרמו מהצתה וכי הפלסטינים לא היו אחראים להן. למרות זאת, לדבריו, המתנחלים מנצלים את האירועים, מציגים אותם כחלק מפעילות פלסטינית מאורגנת ומתוכננת ומשתמשים בכך להצדקת תקיפות נוספות.
לדבריו, חלק מהאירועים נוצרים מלכתחילה בידי המתנחלים, ולאחר מכן מיוחסים לפלסטינים. הוא ציין כי פעולות הפלסטינים התרחשו בהקשר של תגובה והגנה עצמית.
מנסור הוסיף כי לא נרשמו מעצרים בקרב המתנחלים שביצעו את התקיפות, וטען כי הצבא והמשטרה משתפים עמם פעולה וכי מדובר במדיניות של ממשלת הכיבוש המספקת להם הגנה.
לדבריו, הימין הקיצוני בישראל מבין שהוא עלול להפסיד בבחירות הקרובות, ובכך לאבד חלק מההישגים שצבר בשטח, במיוחד בהרחבת ההתנחלויות ובהקמת חוות ומאחזים ברחבי הגדה. משום כך, הוסיף, יש לו אינטרס להחריף את המצב וליצור מתיחות, כפי שהוא עושה בפועל.
מנסור ציין כי בתקשורת הישראלית ובקרב פרשנים גוברת הביקורת על המתנחלים, במיוחד בשל חדירתם לשטחי A ואופי התקיפות שהם מבצעים, ונשמעות קריאות להגביל את תנועותיהם.
לדבריו, הביקורת אינה מגיעה רק ממתנגדיהם. גם גורמים המזוהים עם המתנחלים סבורים כי מעשיהם עלולים להוביל לאסון בשל ההשלכות המדיניות, הביטחוניות והכלכליות על ישראל.
הוא הוסיף כי שנים של תקיפות מתועדות, לצד תגובות בינלאומיות והתערבות מדינית, הובילו להתגבשות קבוצות בתוך ישראל ולדעת קהל עולמית המותחות ביקורת על התקיפות ומגנות אותן.
לפי הרשות להתנגדות לגדר ולהתנחלויות, במחצית הראשונה של 2026 ביצעו כוחות הכיבוש והמתנחלים 11,074 תקיפות נגד פלסטינים ורכושם.
התקיפות כללו השתלטות על אדמות, הרחבת התנחלויות, עקירה כפויה, הוצאות להורג בשטח, השחתת קרקעות ויישורן, עקירת עצים, החרמת רכוש, סגירת דרכים והצבת מחסומים המבתרים את הרצף הגאוגרפי הפלסטיני.
המספר הגבוה ביותר של תקיפות תועד במחוז חברון, שבו נרשמו 2,224 מקרים. במחוז רמאללה ואל־בירה תועדו 2,175 תקיפות, במחוז שכם 2,095 ובמחוז בית לחם 1,137.
