רבאט, 23 ביוני 2026, וואפא – כינוס תקשורתי ערבי בכיר שנערך ברבאט הסתיים בקריאה לגבש אמנה ערבית אחידה להסברה על ירושלים ופלסטין, שתסדיר את המסרים, המונחים ודרכי הפנייה לקהלים בינלאומיים. המשתתפים קראו להעביר את ההסברה הערבית משלב של תגובה והתגוננות לשלב של יוזמה מאורגנת, רב־לשונית ודיגיטלית, המותאמת לזירה הבינלאומית.
הכינוס, שנערך ביוזמת סוכנות בית מאל אל־קודס א־שריף תחת הכותרת "ירושלים: נרטיב עולמי לשלום", התקיים במסגרת אירועי "רבאט בירת התקשורת הערבית 2026". הוא נערך ב־22 וב־23 ביוני, בשיתוף אקדמיית ממלכת מרוקו ומשרד הנוער, התרבות והתקשורת במרוקו, בעקבות החלטת מועצת שרי התקשורת הערבים להקדיש בשנת 2026 פעילויות מיוחדות לנושא ירושלים.
בהודעת הסיכום של הכינוס נקבע כי ההסברה הערבית על זכות הפלסטינים למדינה בגבולות 4 ביוני 1967, שבירתה מזרח ירושלים, צריכה להיות מנוסחת בשפה שמובנת גם לציבור המערבי ולמוסדות הבינלאומיים. המשתתפים קראו לבנות נרטיב ערבי יוזם, הנשען על ערכי חירות, צדק ושלום, ולא להסתפק בתגובה למסרים שמציגים גורמים אחרים.
בכינוס השתתפו שרי תקשורת ממרוקו ומפלסטין, נציגים בכירים של הליגה הערבית ושל ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי, ראשי סוכנויות ידיעות ערביות, אסלאמיות ואפריקאיות, נציגי איגודי עיתונאים, אנשי תקשורת, חוקרים ואנשי אקדמיה.
המשתתפים שיבחו את תפקידה של מרוקו, בהנהגת המלך מוחמד השישי, יו"ר ועדת ירושלים, בהגנה על מעמדה של העיר ועל המקומות הקדושים שבה. הם ציינו גם את תפקידה של ירדן, בהנהגת המלך עבדאללה השני, המחזיקה באפוטרופסות ההאשמית על המקומות הקדושים בירושלים, ואת עמידתם של הפלסטינים והנהגתם בראשות הנשיא עבאס.
הודעת הסיכום קראה להציב את ירושלים במרכז העבודה התקשורתית הערבית בזירה הבינלאומית, לא רק כסוגיה פוליטית אלא גם כעיר בעלת מעמד דתי, היסטורי ותרבותי. לפי ההודעה, השיח הערבי צריך להתבסס על ידע משותף על ירושלים ועל מקומה בסוגיה הפלסטינית, ולפנות לקהלים שונים דרך מסרים ברורים, מקצועיים ומותאמים תרבותית.
עוד קראו המשתתפים להקצות משאבים להפקת תכנים עיתונאיים ויצירתיים על ירושלים ופלסטין, בכתב, בווידאו ובאודיו, גם לילדים ולבני נוער. לדבריהם, התכנים צריכים להציג את החיים הפלסטיניים בירושלים ובפלסטין, את דבקות הפלסטינים בבנייה ובקיום יומיומי, ואת עמידתם מול האתגרים.
המשתתפים הדגישו כי מוסדות התקשורת הערביים צריכים לשפר את איכות התוכן המופנה לקהלים בחו"ל, במיוחד בנושאים הקשורים לפלסטין ולירושלים. הם קראו להתאים את התכנים לסטנדרטים המקצועיים והטכניים של הפלטפורמות הדיגיטליות הבינלאומיות, ובהן גוגל, פייסבוק, אמזון ונטפליקס, כדי להתמודד עם מסרים מנוגדים המופצים בהן.
הודעת הסיכום תמכה גם בהקמת פלטפורמה תקשורתית ערבית מאוחדת, שתאסוף נתונים, מחקרים ומדדים על נוכחות התקשורת הערבית והשפעתה בקרב קהלים מערביים. נוסף על כך נקראה הרחבת שיתופי הפעולה בין מוסדות תקשורת ערביים ופלסטיניים באמצעות הכשרות, סדנאות ותוכניות מקצועיות לעיתונאים וליוצרי תוכן.
מוחמד סאלם א־שרקאווי, המנהל הממונה על סוכנות בית מאל אל־קודס א־שריף, הודיע בנעילת הכינוס כי המשתתפים פועלים להקמת ועדה משותפת שתנסח מסמך יסוד לתמיכה בנרטיב הפלסטיני. לדבריו, המסמך נועד לרכז תפיסות ומסרים שיופנו לדעת הקהל הבינלאומית בנוגע לזכות הפלסטינים למדינה עצמאית שבירתה מזרח ירושלים.
א־שרקאווי אמר כי העבודה על המסמך תתבסס גם על ניסיון קודם של סוכנות וואפא ושל איגוד סוכנויות הידיעות האסלאמיות. הוא הדגיש כי ההתמודדות עם המהפכה הדיגיטלית אינה עוד עניין משני, אלא תנאי מרכזי לעבודה תקשורתית אפקטיבית. לדבריו, התקשורת הערבית נדרשת למקצועיות גבוהה יותר, להבנת כללי הפעולה של הפלטפורמות החדשות וליכולת להתאים את המסר לקצב השינויים הטכנולוגיים.
הממונה הכללי על התקשורת הרשמית הפלסטינית, השר אחמד עסאף, אמר כי היוזמה המרוקאית לגיבוש "אמנת הנרטיב של ירושלים ופלסטין" תקודם למסגרת ערבית רשמית. לדבריו, היא תוצג במועצת שרי התקשורת הערבים הקרובה בלוב, לקראת אימוצה בפסגה הערבית הבאה כמסמך ערבי מאוחד.
עסאף אמר כי ישראל ניצלה את המלחמות באזור כדי להעמיק את פעילותה בירושלים, לצמצם את הנוכחות הפלסטינית, הערבית, האסלאמית והנוצרית בעיר ולשנות את זהותה. לדבריו, המערכה על הנרטיב הפכה לאחת הזירות המרכזיות בזירה הבינלאומית, משום שהיא מעצבת את דעת הקהל ומשפיעה על עמדות פוליטיות.
הוא הוסיף כי בשבועות הראשונים שלאחר 7 באוקטובר 2023 הצליחה ישראל לקבע את גרסתה בזירה הבינלאומית, אך התקשורת הפלסטינית, יחד עם פלטפורמות ערביות וגורמים בתקשורת הזרה, הצליחה להחזיר את היוזמה ולהציג לעולם את תמונת המלחמה והפגיעה באזרחים.
עסאף אמר כי עיתונאים פלסטינים שילמו מחיר כבד על עבודתם. לדבריו, יותר מ־260 עיתונאים פלסטינים נהרגו, ומאות אחרים נפצעו או נעצרו בעזה ובגדה המערבית. הוא הזכיר גם את הרס משרדי הטלוויזיה הפלסטינית בעזה וברמאללה, את סגירת משרדיה בירושלים זה שנים, ואת מותם של יותר מ־25 עובדים בתקשורת הרשמית.
סגן מזכ"ל ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי, דוואס דוואס, אמר כי ירושלים עמדה במרכז הדיונים במשך יומיים כעיר בעלת מעמד היסטורי, תרבותי ורוחני. לדבריו, למרות המציאות הקשה בעיר, מתקיימת בה פעילות פוליטית, משפטית ומעשית רחבה, בין היתר באמצעות ועדת ירושלים וסוכנות בית מאל אל־קודס א־שריף, לצד תפקידה של האפוטרופסות ההאשמית בניהול המקומות הקדושים ובשימורם.
דוואס אמר כי הפעילות הערבית והאסלאמית בירושלים נועדה להעביר מסר ברור לתושביה הפלסטינים: הם אינם עומדים לבדם, והמוסדות הפלסטיניים, הערביים והאסלאמיים ממשיכים לפעול למענם למרות המגבלות בשטח.
סגן מזכ"ל הליגה הערבית וראש תחום ההסברה והתקשורת, אחמד רשיד אל־ח'טאבי, אמר כי קיום הכינוס במרוקו נושא משמעות מיוחדת בשל הקשרים ההיסטוריים בין מרוקו לירושלים. הוא הזכיר את שכונת המוגרבים בירושלים, את המשפחות הירושלמיות שמוצאן ממרוקו, ואת תפקידה של מרוקו במסגרת ועדת ירושלים מאז ימי המלך חסן השני ועד המלך מוחמד השישי.
אל־ח'טאבי אמר כי המאבק על הנרטיב מחייב פנייה לעולם בשפה חדשה, שקולה ויוזמת. לדבריו, יש להציג את ירושלים כעיר של שלוש הדתות, ולהבליט את הפגיעה בחופש הפולחן, את ההגבלות על הגישה למקומות הקדושים ואת הניסיונות לשנות את אופיים באמצעות חלוקה בזמן ובמרחב.
הוא הוסיף כי הליגה הערבית מוכנה לבחון את טיוטת המסמך שתתגבש ולהעביר אותה למסלול הארגוני המתאים, מהוועדה הקבועה לתקשורת הערבית ועד מועצת שרי התקשורת הערבים.
שגרירת ירדן במרוקו, ג'ומאנה ע'נימאת, קראה לכלול במסמך גם חלק מעשי שיקבע כיצד להגיע לקהלים בעולם. לדבריה, ניסוח הנרטיב עצמו אינו האתגר המרכזי, שכן קיימת הסכמה ערבית ואסלאמית רחבה סביב מעמדה של ירושלים. האתגר הוא להעביר את המסר בצורה יעילה.
ע'נימאת אמרה כי יש לפעול ברשתות החברתיות ובפלטפורמות הדיגיטליות בשפות רבות, בעיקר בשפות האו"ם. לדבריה, מאז 7 באוקטובר 2023 הוכח כי הרשתות החברתיות הן כלי מרכזי בהפצת מסרים ובהגעה לקהלים בינלאומיים.
היא קראה לפנות גם למכוני מחקר וחשיבה בעולם, כדי להעביר באמצעותם את הנרטיב הפלסטיני על ירושלים. לדבריה, חל שינוי ממשי בדעת הקהל העולמית ובקרב אליטות בינלאומיות, וכיום קיימת נכונות גדולה יותר להקשיב לנרטיב הפלסטיני.
ע'נימאת הדגישה את חשיבות התיאום בין ירדן, בהנהגת המלך עבדאללה השני, לבין מרוקו, בהנהגת המלך מוחמד השישי, בהגנה על ירושלים ועל זכותם של הפלסטינים לראות בה את בירתם.
