רמאללה, 23 ביוני 2026, וואפא – הממשלה הפלסטינית הודיעה היום, יום שלישי, על שורת צעדים כלכליים ומינהליים שנועדו לחזק את ניהול כספי הציבור, לצמצם הוצאות ולשפר את גביית ההכנסות, על רקע משבר פיננסי מתמשך שנגרם בין היתר מהמשך החזקת כספי המסים הפלסטיניים בידי ישראל זה קרוב ל־15 חודשים.

בישיבתה השבועית שמעה הממשלה סקירה משר האוצר על מצבה הפיננסי של הרשות ועל המאמצים שנעשו במהלך החודש האחרון להשגת מקורות מימון. לפי הודעת הממשלה, הקפאת כספי המסים מקשה על המשך תפקודם של המוסדות הציבוריים ועל אספקת שירותים חיוניים, בזמן שהצרכים התקציביים גוברים בשל המלחמה ברצועת עזה, הפגיעה בתשתיות והמשך ההידרדרות הכלכלית.

הממשלה הדגישה כי תמשיך לקדם את תוכנית הרפורמות, בעיקר בתחומי הממשל התקין, ניהול הכנסות המדינה וניהול כספי הציבור. במסגרת זו ציינה את אישור הנשיא עבאס לתיקוני החקיקה שהמליצה הממשלה להכניס לצו החוק מספר 26 לשנת 2024 בעניין מס ערך מוסף. התיקונים אמורים לאפשר תוכנית לבניית יכולות מוסדיות במשרד האוצר, הקמת מועצה עליונה להכנסות ציבוריות, וארגון מחדש של מנהלי המחוזות.

לפי הממשלה, צעדים אלה נועדו לשפר את יכולת הגבייה, להיאבק בהעלמות מס ובהברחות, לחזק את התיאום בין אגפי משרד האוצר ולהתאים את עבודת המשרד לסטנדרטים בינלאומיים. הממשלה מסרה כי הרפורמות נועדו גם להבטיח את המשך מתן השירותים החיוניים בתקופה שבה הרשות פועלת תחת תקציב חירום לשנת 2026.

לצד הרפורמות באוצר, הממשלה אישרה את המדיניות הכללית של מגזר התקשורת וטכנולוגיית המידע לשנים 2026–2028. התוכנית נועדה להסדיר את שוק התקשורת, לחזק את התחרותיות, להאיץ את המעבר לשירותים דיגיטליים ממשלתיים, לשפר את איכות השירותים לציבור ולפתח מיומנויות דיגיטליות במוסדות המדינה. הממשלה ציינה כי יעד מרכזי בתוכנית הוא חיזוק אמון הציבור במערכות הדיגיטליות ובניהול מאגרי הנתונים.

במסגרת מהלך רחב יותר לדיגיטציה של השירותים הציבוריים, אישרה הממשלה גם את החלפת כרטיס ביטוח הבריאות המודפס בכרטיס חכם. לפי ההודעה, המהלך צפוי לקצר את זמני הטיפול בבקשות של מבוטחים, לשפר את אבטחת המידע והפרטיות, לצמצם טעויות בנתונים ולהפחית את עלויות ההדפסה והשימוש בנייר. הממשלה מסרה כי הכרטיס החכם יוכל לשמש בעתיד בסיס לפיתוח שירותים רפואיים נוספים.

הממשלה אישרה גם את המלצות הוועדה המינהלית־מיניסטריאלית הקבועה בנוגע לאימוץ מבנים ארגוניים חדשים בכמה גופים ממשלתיים. לפי ההודעה, המהלך הוא חלק מתוכנית הרפורמה הממשלתית לצמצום סרבול מוסדי, שיפור תפקוד היחידות הממשלתיות ושיפור השירות הניתן לאזרחים.

בתחום הרכש הציבורי אישרה הממשלה את הרכבן מחדש של ועדות בחינת המחלוקות במועצה העליונה למדיניות הרכש הציבורי. צעד זה נועד לחזק את מנגנוני הפיקוח והבקרה על השגות שמגישים ספקים, קבלנים ונותני שירותים, בהתאם לחוק הרכש הציבורי.

במקביל דנה הממשלה גם בסוגיות תשתית ושירותים. היא החליטה להקים צוות עבודה בין־משרדי שיעקוב אחר בעיות אתרי הטמנת הפסולת במחוזות השונים, ויגבש פתרונות מקצועיים ומינהליים לטיפול בנושא. ההחלטה משקפת ניסיון להעביר את ניהול המשברים המקומיים למסגרת מוסדית מסודרת יותר, במקום טיפול נקודתי בכל מוקד בנפרד.

בתחום החקלאות הציג שר החקלאות סקירה על מבצע סימון וחיסון הצאן והבקר במחוזות השונים. המבצע החל באזורים הרגישים יותר, במטרה להגן על בעלי החיים מפני מחלות שהתפשטו בכמה מדינות שכנות, ובהן זן מתפתח של מחלת הפה והטלפיים. הממשלה אישרה תקציב ייעודי למבצע למרות המשבר הפיננסי, ומשרד החקלאות דיווח כי ביומיים הראשונים סומנו וחוסנו כ־10,000 ראשי צאן ובקר.

הממשלה אישרה גם מזכר הבנות בין משרד השילוב הכלכלי במרוקו לבין משרד העבודה הפלסטיני. המזכר נועד לפתח תוכניות לתעסוקה עצמית ולמיזמים קטנים, לקדם חילופי ידע וניסיון, ולהסתייע בניסיון המרוקאי בתחומי בטיחות ובריאות תעסוקתית וסביבת עבודה. בנוסף אושר מזכר הבנות בין מכללה אוניברסיטאית במלזיה לבין משרד החינוך וההשכלה הגבוהה הפלסטיני.

לצד הדיון הכלכלי והמינהלי, הממשלה חזרה וקראה לקהילה הבינלאומית ולמוסדות בינלאומיים להגביר את הלחץ על ישראל כדי לאפשר טיפול רפואי ליותר מ־20 אלף פצועים מרצועת עזה. לפי הממשלה, מערכת הבריאות ברצועה מתמודדת עם מחסור חמור בתרופות ובציוד רפואי, לאחר שרוב המרכזים הרפואיים נהרסו או נפגעו, ובשל ההגבלות על הכנסת ציוד רפואי ועל יציאת חולים לטיפול מחוץ לרצועה.

הממשלה הזהירה כי המצב ההומניטרי בעזה עלול להידרדר עוד יותר בשל המשך התקיפות, הפגיעה באזרחים ומניעת הכנסת משאיות סיוע. היא דנה גם בדו"חות על עלייה בתקיפות מתנחלים, שלפי הנתונים שהוצגו בישיבה הגיעו בשבוע האחרון ל־31 תקיפות נגד 11 כפרים פלסטיניים. התקיפות כללו השחתת כלי רכב ורכוש והקמת מאחזים חדשים, לצד הריסת 26 מבנים פלסטיניים ומסירת 46 צווי הריסה נוספים.

הממשלה גינתה גם את הריגתם של צעיר וילד בבית אומר ואת החזקת גופותיהם, וכן את הצתת שני המסגדים בג'לג'ליה ובמזארע א־נובאני. עם זאת, מוקד הישיבה היה כלכלי ומינהלי: ניסיון להמשיך לתפקד תחת משבר הכנסות חריף, תוך קידום רפורמות באוצר, בשירותים הציבוריים, בדיגיטציה, ברכש הממשלתי ובניהול התשתיות.