ירושלים, 24 במאי 2026, וואפא — בלאל גית' כסוואני
לראשונה מאז 1967 החליטה ממשלת הכיבוש לפתוח מחדש את תיקי צווי ההפקעה שניתנו לפני עשרות שנים ברחוב השלשלת שבעיר העתיקה בירושלים הכבושה. הצעד מעורר חשש מפני גל חדש של פינוי כפוי והשתלטות על נכסים פלסטיניים היסטוריים בלב העיר.
שכונת שער השלשלת בעיר העתיקה נחשבת לאחד האזורים הרגישים והמרכזיים בירושלים, בשל כמה גורמים הקשורים זה בזה. ראשית, מיקומה הגיאוגרפי: השכונה צמודה ישירות לחומה המערבית של מסגד אל־אקצא, ומשמשת מעבר היסטורי מרכזי המחבר בין אל־אקצא לבין השווקים המרכזיים בעיר העתיקה. בכך היא מהווה נקודת חיבור ישירה לאזור המסגד ולרחבת הכותל.
חשיבותה של השכונה אינה רק גיאוגרפית. היא גם היסטורית ודתית. במקום מצויים נכסים והקדשים אסלאמיים מהתקופות האיובית, הממלוכית והעות'מאנית, ובהם מדרסת א־טשתמוריה וספריית אל־ח'אלדיה. בשל כך, לפי גורמים פלסטיניים, הפגיעה באזור נתפסת כחלק מניסיון לשנות את אופייה הערבי והאסלאמי של העיר העתיקה.
לצד זאת, לאזור יש חשיבות ביטחונית מבחינת הכיבוש. הוא משמש נקודת מוצא לפעולות של כוחות הכיבוש בעת פלישות למסגד אל־אקצא, ושליטה בו מעניקה לכוחות עומק נוסף סביב המסגד. לפי ההערכות הפלסטיניות, הכיבוש מבקש באמצעות הפגיעה בשכונה לשנות גם את ההרכב הדמוגרפי בעיר העתיקה, ולפגוע ברצף הנוכחות הפלסטינית סביב אל־אקצא.
ממשלת הכיבוש אישרה הקמת ועדה משותפת בראשות מנכ"ל משרד ירושלים ומסורת ישראל. בוועדה משתתפים נציגים של משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד החוץ, משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל, עיריית ירושלים והחברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי. תפקידה של הוועדה הוא לבחון דרכים ליישום ההחלטה, כך לפי מקורות תקשורת פלסטיניים שציטטו כלי תקשורת עבריים.
ההחלטה מתמקדת בעיקר ברחוב שער השלשלת, הנחשב לקו מפריד בין הרובע המוסלמי לרובע היהודי, ולציר מסחרי ותיירותי מרכזי המחבר בין שער יפו, כיכר מגדל דוד ורחבת הכותל.
הוועדה שהקים הכיבוש אמורה לבחון את המצב המשפטי והמעשי של הנכסים שהליכי הפקעתם לא הושלמו מכוח חוק הקרקעות המנדטורי משנת 1943. נוסף על כך עליה להציג בתוך 12 חודשים תוכנית פעולה ופתרונות להתמודדות עם מכשולים תכנוניים, משפטיים והנדסיים. המהלך מבוסס על הצעה שהגיש שר המשפטים בממשלת הכיבוש, יריב לוין. עם זאת, היועצת המשפטית של משרד האוצר בממשלת הכיבוש הזהירה כי האצת ההחלטה ללא התייעצות מעמיקה עלולה ליצור קשיים משפטיים משמעותיים בעת היישום.
ביולי 2025 חתם מי שהיה אז שר ירושלים ומורשת בממשלת הכיבוש, מאיר פרוש, על החלטה להשתלט על נכסים בשכונת שער השלשלת, יום אחד בלבד לפני שהתפטר מתפקידו.
מחוז ירושלים: החמרה מסוכנת שמכוונת נגד הנוכחות הפלסטינית
מנהל מחלקת ההסברה במחוז ירושלים, עומר רג'וב, אמר כי אישור תוכנית ההשתלטות על נכסים פלסטיניים בשכונת שער השלשלת, הצמודה למסגד אל־אקצא, הוא החמרה מסוכנת שנועדה לפנות תושבים ירושלמים ולחזק את השליטה באזור הסובב את המסגד.
רג'וב מסר בהצהרה לתקשורת כי ההחלטה באה ליישם המלצה קודמת של מי שכיהן כשר ירושלים ומורשת בממשלת הכיבוש, שמטרתה להפעיל מחדש החלטת השתלטות משנת 1968, בטענות הקשורות ל"חיזוק השליטה היהודית והביטחון" באזור.
לדבריו, התוכנית מכוונת ל־15 עד 20 נכסים פלסטיניים היסטוריים, ואילו כמה כלי תקשורת בישראל העריכו כי מדובר בכ־50 נכסים. הנכסים ממוקמים לאורך דרך שער השלשלת, שייכים למשפחות ירושלמיות, וכוללים מבנים והקדשים אסלאמיים מהתקופות האיובית, הממלוכית והעות'מאנית.
רג'וב הדגיש כי שכונת שער השלשלת היא אחד המעברים ההיסטוריים החשובים המובילים למסגד אל־אקצא. לדבריו, הפגיעה בה היא חלק ממדיניות שיטתית שמטרתה לרוקן את סביבת המסגד מתושביה הפלסטינים ולקבוע מציאות חדשה בעיר העתיקה.
הוא ציין כי האזור שבו מדובר כולל אתרים היסטוריים ואסלאמיים חשובים, ובהם מדרסת א־טשתמוריה. לדבריו, בשנת 1968 השתלטו רשויות הכיבוש על כ־116 דונם מאדמות העיר העתיקה בטענה של "צורכי ציבור". צעד זה שימש בסיס להרחבת הרובע היהודי מכחמישה דונמים לפני 1948 לכ־133 דונם בהמשך, ברובם באמצעות השתלטות על נכסים פלסטיניים פרטיים.
רג'וב אמר כי החלטות ההפקעה המקוריות התקבלו בשנת 1968, שנה אחת בלבד לאחר כיבוש מזרח ירושלים וסיפוחה. לדבריו, ההחלטות התקבלו על בסיס המלצות משפטיות של היועץ המשפטי לממשלת הכיבוש באותה תקופה, מאיר שמגר. מכוח החלטה זו הועברו שטחים נרחבים בעיר העתיקה לטובת החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, שמנהלת עד היום נכסים באזור המכונה הרובע היהודי.
רג'וב הוסיף כי הרשויות מנסות להשתמש בשער השלשלת, אחד משערי מסגד אל־אקצא, כדי להגדיל את מספר כניסות המתנחלים היומיות למסגד. לדבריו, השער שימש כמה פעמים בתקופה האחרונה לכניסות מסוג זה, נוסף על השימוש בדרך שער השלשלת לצורך הגעה לרובע היהודי.
מדחת דיבה: ממשלות הכיבוש נמנעו במשך שנים מיישום ההחלטה מחשש להשלכות
המומחה לענייני ירושלים, היועץ מדחת דיבה, אמר לוואפא כי ממשלות הכיבוש נמנעו במשך עשרות שנים מיישום החלטת ההפקעה, מחשש להשלכות ערביות, בינלאומיות וציבוריות. לדבריו, כל המחזיקים בנכסים אלה הם פלסטינים, ויישום ההחלטה היה חושף את ישראל לביקורת בינלאומית רחבה.
דיבה הוסיף כי המשך שהותם של התושבים והסוחרים בנכסים לאורך כל התקופה מלמד כי אי־יישום ההחלטה במשך יותר מחמישה עשורים מחליש את ההצדקה המקורית להפקעה, שנועדה להרחיב את הרובע היהודי.
לדבריו, העובדה שההחלטה לא יושמה במשך 58 שנה מעלה שאלות באשר להצדקה ליישומה דווקא כעת, לאחר יותר מחצי מאה. הוא ציין כי הסיכוי להגן עליה משפטית נראה נמוך מאוד, שכן עיכוב של יותר מ־15 שנה עשוי להספיק לביטול ההחלטה.
דיבה אמר עוד כי אי־יישום החלטת ההפקעה מאז 1968 ועד היום עשוי להיחשב כוויתור על מטרתה, בעיקר משום שהסוחרים הפלסטינים המשיכו להחזיק בנכסים ולהשתמש בהם ברציפות לאורך כל השנים.
לדבריו, ממשלת הכיבוש הנוכחית שונה מקודמותיה, על רקע התחזקות הגורמים התומכים בהתנחלות ובפינוי פלסטינים בתוך הקואליציה. גורמים אלה, לדבריו, מבקשים להחיות החלטות שהוקפאו במשך עשורים.
על פי דיבה, ניסיון הכיבוש לקדם את ההשתלטות נשען על כמה שיקולים, בהם העובדה שהנכסים מצויים באזור המכונה הרובע היהודי, לצד חשיבות מיקומם האסטרטגי בסמוך למסגד אל־אקצא.
דיבה ציין כי החברה לפיתוח הרובע היהודי פנתה רשמית לממשלת הכיבוש, כגוף המופקד על נכסים יהודיים בעיר העתיקה בירושלים, בבקשה לקבל אישור לקידום החלטת ההפקעה. לדבריו, הפנייה כללה בקשה לקיים דיון מיוחד בנושא, אך האישור הסופי טרם ניתן.
עיר עמים: ממשלת נתניהו מבקשת לשנות בכפייה את אופייה של העיר העתיקה
עמותת עיר עמים, המתנגדת למדיניות ההתנחלות בירושלים, הזהירה מהשלכות ההחלטה. בעמותה אמרו כי מדובר במהלך שעלול להוביל לפינוי כפוי של תושבים מהעיר העתיקה.
אביב טטרסקי מעיר עמים אמר בהצהרות לתקשורת כי ברחוב השלשלת מתגוררים פלסטינים רבים. הוא האשים את ממשלת נתניהו בניסיון לשנות בכפייה את אופייה של העיר העתיקה, והזהיר כי צעד כזה עלול לעורר ביקורת בינלאומית רחבה.
על רקע האצת המדיניות ההתנחלותית בירושלים הכבושה, חידוש החלטות הפקעה שהוקפאו במשך עשרות שנים נתפס כצעד נוסף לקביעת מציאות חדשה בלב העיר העתיקה ובסביבת מסגד אל־אקצא. בצד הפלסטיני גובר החשש מפני פינוי תושבים והשתלטות על נכסים היסטוריים ברחוב השלשלת. בעוד גורמים במדינת הכיבוש מתארים את ההחלטה כצעד "היסטורי" להשלמת השליטה ברובע היהודי, תושבי ירושלים רואים בה חוליה נוספת במהלך לשינוי אופייה הדמוגרפי וההיסטורי של העיר.
