חברון, 1 ביולי 2026, וואפא- גוויד תמימי
רשויות הכיבוש ממשיכות לקדם שינויים במבנה ההיסטורי של אל־חרם אל־איברהימי בחברון. בימים האחרונים החלו כוחות הכיבוש ומתנחלים להכניס קורות ברזל לחצר הפנימית הפתוחה, כחלק מתוכנית לקירוי השטח. גורמים פלסטיניים מזהירים כי המהלך נועד לשנות את אופיו של האתר, להרחיב את השליטה בו ולפגוע במעמדו הדתי וההיסטורי.
החצר הפתוחה נחשבת למרכיב מרכזי במבנה אל־חרם אל־איברהימי. היא מתוארכת למאה הראשונה לפני הספירה ונבנתה בתקופה הרומית, בימי המלך הורדוס האדומי. תפקידה לאפשר זרימת אוויר לכל חלקי המבנה, לאוורר את הקירות ולמנוע הצטברות לחות העלולה לפגוע באבנים העתיקות.
מנהל אל־חרם אל־איברהימי, מונג'ד אל־ג'עברי, אמר לוואפא כי כוחות הכיבוש ומתנחלים הכניסו לחצר קורות ברזל באמצעות מנופים וכלים כבדים. לדבריו, העבודות אינן צעד טכני, אלא ניסיון לשנות את מאפייני האתר ולקבוע בו מציאות חדשה.
אל־ג'עברי ציין כי העבודות מתבצעות במקביל להחרפת ההגבלות על המתפללים ועל עובדי המקום. לדבריו, כניסת המתפללים מלווה בבדיקות קפדניות ובעיכובים, קריאת המואזין נאסרת פעמים רבות, וכמה מעובדי אל־חרם אל־איברהימי עדיין מנועים מלהיכנס אליו.
לדבריו, קירוי החצר מהווה פגיעה בקדושת המקום, בחופש הפולחן ובמבנה ההיסטורי שלו. הוא הוסיף כי המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר שמפעילים כוחות הכיבוש בעיר העתיקה בחברון, במטרה להקשות על חיי התושבים הפלסטינים ולדחוק מן האזור תושבים ובעלי עסקים.
ראש עיריית חברון, יוסף אל־ג'עברי, אמר לוואפא כי העירייה דוחה את העבודות המתבצעות בתוך אל־חרם אל־איברהימי. הוא מתח ביקורת על החלטת בית המשפט העליון של הכיבוש לדחות את העתירה שהוגשה נגד התוכנית לקירוי החצר הפנימית.
העתירה הוגשה בידי עיריית חברון, משרד ההקדשים וענייני הדת, משרד התיירות והעתיקות והוועדה לשיקום חברון. הגופים הפלסטיניים ביקשו למנוע את העברת סמכויות התכנון, הניהול והפיקוח על האתר מידיהם לוועדת תכנון ורישוי הכפופה לרשויות הכיבוש.
יוסף אל־ג'עברי אמר כי החלטת בית המשפט פוגעת בסמכויות הפלסטיניות ומאפשרת לרשויות הכיבוש לבצע שינויים חד־צדדיים בתוך האתר. לדבריו, מדובר בהסלמה שנועדה לבסס שליטה מלאה באל־חרם אל־איברהימי ולשנות את מעמדו ההיסטורי והמשפטי.
"הפרויקט אינו פרויקט שירותי", אמר. "הוא חלק מתוכנית שנועדה להעמיק את הייהוד, לקבוע עובדות חדשות בתוך האתר ולהכשיר את הקרקע להשתלטות מלאה עליו".
גם הוועדה לשיקום חברון מזהירה מפני ההשלכות המשפטיות וההנדסיות של המהלך. עו"ד תאופיק ג'חשן, היועץ המשפטי של הוועדה, אמר כי החלטת בית המשפט מאפשרת לרשויות הכיבוש להפקיע 288 מטרים רבועים באזור החצר הפנימית, בעוד שהשטח הפתוח המשמש לאוורור משתרע על פני כ־200 מטרים רבועים.
לדבריו, ההחלטה מפרה את המשפט ההומניטרי הבינלאומי ואת אמנות ז'נווה והאג, האוסרות על כוח כובש לבצע שינויים מהותיים באתרים דתיים והיסטוריים בשטח כבוש.
ג'חשן הזהיר כי קירוי החצר עלול לגרום נזק למבנה עצמו. הוא הסביר כי סגירת השטח הפתוח תמנע זרימת אוויר, תגרום להצטברות לחות בתוך הקירות ותאיץ את שחיקת האבנים. לדבריו, התהליך עלול להוביל לסדקים ולסכן חלקים פנימיים באתר, בעיקר באזור הצפון־מערבי ובאזורים הסמוכים לאל־יעקובייה, אל־חדרה אל־איברהימייה, אל־איסחאקייה, אל־ג'אוולייה ואל־יוסופייה.
לדבריו, מדובר בניסיון לשנות את המאפיינים האסלאמיים, ההיסטוריים והתרבותיים של אל־חרם אל־איברהימי בכוח. הוא הדגיש כי האתר הוא הקדש אסלאמי על כל חצרותיו, אולמותיו וקירותיו, וכי לרשויות הכיבוש אין זכות להתערב בענייניו או לשנות את מבנהו.
ג'חשן הוסיף כי המוסדות הפלסטיניים ממשיכים לפעול במישור המשפטי והדיפלומטי מול גופים בינלאומיים. הוועדה לשיקום חברון, העירייה ומשרדי ההקדשים, התיירות והתרבות פועלים לדבריו כדי לעצור את העבודות ולמנוע פגיעה נוספת באל־חרם אל־איברהימי ובעיר העתיקה בחברון.
הוא קרא לקהילה הבינלאומית, לאונסק"ו ולארגוני זכויות אדם להתערב מיד ולעצור את הפרויקט. לדבריו, קירוי החצר מפר את אמנת האג מ־1954 להגנת נכסי תרבות בעת עימות מזוין ואת אמנת אונסק"ו מ־1972 להגנת המורשת התרבותית והטבעית העולמית.
ג'חשן ציין כי בשנת 2010 ניסו רשויות הכיבוש לכלול את אל־חרם אל־איברהימי ברשימת אתרי המורשת היהודיים, אך המהלך סוכל בעקבות פעילותם הבינלאומית של המוסדות הפלסטיניים. בשנת 2017 הוכרו אל־חרם אל־איברהימי והעיר העתיקה בחברון כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
לדבריו, בוועידה ה־43 של אונסק"ו, שנערכה בפריז בשנת 2025, התקבלה החלטה האוסרת לבצע שינויים חד־צדדיים באתר וקובעת כי כל שינוי חייב להיעשות באמצעות ועדה מקצועית מטעם הארגון. בעקבות ההחלטה מונה נציג של אונסק"ו לבקר במקום, אך רשויות הכיבוש לא העניקו לו אשרת כניסה ומנעו את הגעתו.
ג'חשן קרא לשלוח משלחת בינלאומית שתבחן את ההפרות באל־חרם אל־איברהימי ותעביר דוח רשמי לוועדת המורשת העולמית. הוא דרש להפעיל את מנגנון ההגנה המוגברת הקבוע באמנת האג, להציב את האתר תחת הגנה בינלאומית קבועה ולחייב את רשויות הכיבוש להפסיק מיד כל עבודת בנייה או שינוי בו.
לדבריו, ללא לחץ בינלאומי ממשי יימשכו הניסיונות לשנות את אופיו של אל־חרם אל־איברהימי ולהעמיק את שליטת הכיבוש בו.
