וואפא, 7 ביולי 2026, זוהראן מעאלי: בכפר עאבה שמדרום-מזרח לג'נין, החשש כבר אינו מסתכם בדחפורים ובכלים הצבאיים הישראליים הפועלים סביב הכפר. התושבים חוששים ממציאות חדשה, שעלולה לשנות את חייהן של עשרות משפחות המתפרנסות בעיקר מאדמה ומחקלאות.
הכפר החקלאי השקט, שאדמותיו משתרעות לאורך הדרך המחברת בין הכפרים המזרחיים של ג'נין, חי בחודשים האחרונים תחת האצה של צעדי הכיבוש הישראלי. זאת לאחר הקמת מחנה צבאי סמוך לכפר, במקביל לחידוש העבודות בהתנחלויות גנים וכדים, שפונו ב-2005. התושבים חוששים כי מדובר בתחילתו של שלב חדש של לחץ על האדמה ועל התושבים.
ראש מועצת הכפר עאבה, בורהאן עזמוטי, אמר לוואפא כי ממשלת ישראל החלה בפועל לקדם תוכנית להחזרת ההתנחלות לאזור. לדבריו, לצד הקמת מחנה צבאי בין עאבה לכפר חדאד, נמסרו התראות לכעשרה בתים, וכן צווים להשתלטות על כ-180 דונם של אדמות נטועות עצי זית, שבהן נמצאים גם מבני מגורים, מתקנים קיימים ומבנים בשלבי בנייה.
עזמוטי הדגיש כי החשש אינו נוגע רק לשטח שנכלל בהתראות, אלא גם למאות דונמים נוספים סביבו. לדבריו, תושבים רבים חוששים לאבד את יכולתם להגיע לאדמותיהם החקלאיות, בשל התרחבות הנוכחות הצבאית וההתנחלותית באזור.
לדבריו, עאבה נשענת בעיקר על חקלאות, ובייחוד על גידול זיתים, לצד אדמות מושקות ושטחי מרעה המשמשים מקור הכנסה לעשרות משפחות המגדלות כבשים. סגירת אזורים אלה או מניעת הגישה אליהם תגרום להפסדים כלכליים ישירים, ותאלץ את המגדלים לרכוש מספוא במקום להסתמך על המרעה הטבעי.
עזמוטי אינו מסתיר את חששו שהכפר יהפוך לאזור כמעט מבודד, לנוכח המחסומים הצבאיים החוזרים וסגירת הדרכים. לדבריו, התושבים חוששים כי הדרך הקצרה לג'נין תיחסם, והם ייאלצו להשתמש בדרכים עוקפות וארוכות יותר. מצב כזה יכביד על עובדים, סטודנטים וחולים, ויגדיל את עלות הנסיעה היומית.
עוד ציין כי כל אדמות הכפר מסווגות כשטח C לפי הסכמי אוסלו. לדבריו, סיווג זה הפך את הכפר לחשוף באופן קבוע להתראות על הפסקת בנייה בטענה להיעדר רישוי. אף שהוכן לכפר תכנון מתאר, השלמת ההליכים נעצרה לאחר פרוץ המלחמה ברצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023, ועשרות בתים ומבנים נותרו תחת איום של צעדים ישראליים.
בכפר, שבו מתגוררים כ-800 תושבים, יש כ-1,500 דונם אדמות. תושביו אומרים כי הם חשים שהכפר מוקף מכמה כיוונים, על רקע חזרת ההתנחלות לאזור והחשש לעתיד האדמה והחיים החקלאיים.
השפעת הצעדים ניכרת בסיפוריהם של תושבים החוששים לאבד את בתיהם, עוד לפני שהספיקו לבסס בהם את חייהם.
אחד מבעלי הבתים שקיבלו התראות ישראליות בעאבה סיפר כי עבר לביתו רק לפני שלוש שנים, לאחר שנים ארוכות של עבודה קשה, רובן בתחומי 1948, עד שהצליח לבנות בית למשפחתו.
לדבריו, בניית הבית לא היתה קלה. היא היתה תוצאה של שנות עבודה בענף הבנייה בתחומי 1948, וכעת הוא עומד בפני סכנה לאבד אותו בעקבות ההתראות הישראליות. לדבריו, בעלי הבתים נדרשו להתייצב ב-15 בחודש לדיון בגורל בתיהם, אך אינם יודעים אם יוכלו להמשיך לגור בהם.
הוא הוסיף כי האזור שבו נמצא ביתו היה שקט מאז נסיגת הכיבוש מההתנחלויות גנים וכדים בשנת 2005. התושבים סברו אז כי האיום חלף, אך חידוש הפעילות ההתנחלותית והקמת המחנה הצבאי החזירו את הפחד לחייהם.
לדבריו, מה שמכביד כיום על המשפחות אינו רק החשש מהריסת בתים או מהשתלטות על אדמות, אלא גם אי הוודאות היומיומית. תוכניותיהן לעתיד נותרו תלויות באוויר, וההורים חוששים ששנות עבודה ומאמץ יימחקו ברגע אחד.
אחראי תיק ההתנחלות במחוז ג'נין, טארק איגבאריה, אמר כי מאז תחילת 2026 עומד המחוז בפני גל ההתרחבות ההתנחלותית החמור ביותר זה יותר משני עשורים. לדבריו, ג'נין חזרה לעמוד במוקד של תוכניות התנחלות, אחרי שנים שבהן כמעט לא היו בה התנחלויות.
איגבאריה אמר כי המתרחש אינו מסתכם בהקמת מאחזים או מחנות צבאיים, אלא הוא חלק מתוכנית רחבה לעיצוב מחדש של הגיאוגרפיה בצפון הגדה המערבית. לדבריו, התוכנית מתבצעת באמצעות השתלטות על אדמות, סלילת דרכים צבאיות והתנחלותיות, הקמת מחנות, הצבת שערים ומחסומים, וניתוק הכפרים הפלסטיניים זה מזה.
לדבריו, הכיבוש פועל כיום בשבעה מוקדי התנחלות מרכזיים במחוז ג'נין, בהם גנים וכדים, אזור תרצלה, מחנה עראבה, מחנה חדש ליד עאבה, וכן אתרים נוספים ברבא ובמערב אל-יאמון. לפי ההערכות, הונחה יד על כ-17 אלף דונם במחוז, הכוללים אדמות מדינה ואדמות בבעלות פלסטינית פרטית. שטחים אלה הם חלק מכלל האדמות שעליהן שולטות 18 נקודות התנחלות במחוז.
איגבאריה הוסיף כי מאז תחילת השנה תועדו במחוז יותר מ-132 תקיפות שביצעו כוחות הכיבוש והמתנחלים. התקיפות כללו גריפת אדמות, עקירת עצי זית, חסימת דרכים חקלאיות ופגיעה בתושבים וברכושם.
לדבריו, המגזר החקלאי הוא הנפגע העיקרי, במיוחד לאחר שתושבים רבים חזרו לעבוד בחקלאות בעקבות עצירת העבודה בתחומי 1948 מאז אוקטובר 2023. סגירת הדרכים החקלאיות, ההשתלטות על אדמות ומניעת הגישה לשדות פגעו במקורות ההכנסה של אלפי משפחות, ויצרו לדבריו "אסון חקלאי" במחוז.
איגבאריה הזהיר כי הצעדים אינם מכוונים רק נגד האדמה, אלא גם נגד תנאי החיים היומיומיים. לדבריו, בידוד היישובים הפלסטיניים והפיכתם לאזורים מנותקים מכבידים על חיי התושבים ומגבירים את הלחץ הכלכלי והחברתי עליהם.
מול צעדים אלה, אמר איגבאריה כי הגורמים הרלוונטיים ממשיכים לתעד את ההפרות ולהעבירן למוסדות משפטיים ולרשות למאבק בגדר ובהתנחלות. במקביל נערכים תיקים משפטיים ותוכניות המוכיחים את בעלות התושבים על אדמותיהם, לצד מאמצים בזירה הבינלאומית לפעול נגד הפעילות ההתנחלותית, המוגדרת כמנוגדת למשפט הבינלאומי.
