שכם, 16 במאי 2026, וואפא – דוח של המשרד הלאומי להגנה על האדמה ולהתנגדות להתנחלויות קובע כי צווים צבאיים שמוציא צבא הכיבוש משמשים בשנים האחרונות להאצת הכשרתם של מאחזים ולהרחבת התנחלויות בגדה המערבית. לפי הדוח, הדבר נעשה במקביל להמשך עקירת פלסטינים מאזורים שישראל מגדירה "שטחי אש", בטענה לשימושים צבאיים.

בדוח ההתנחלויות השבועי שפרסם היום, שבת, נכתב כי אותם אזורים משמשים גם מרחב לפעילות התנחלותית. הדוח הסתמך על פרסום בעיתון "הארץ", שלפיו צבא הכיבוש צמצם חלקים משטחי אימונים צבאיים סגורים כדי להכשיר מאחזים שהוקמו בתוכם בניגוד לחוק, ובמקביל לאפשר את הרחבתן של התנחלויות קיימות.

מנגד, נכתב בדוח, הצבא ממשיך לדרוש מבית המשפט העליון לפנות קהילות פלסטיניות מאותם אזורים, בטענה שנוכחותן מפריעה לאימונים צבאיים.

לפי הדוח, מתנחלים הצליחו בשנים האחרונות, בתמיכת צבא הכיבוש וגופים ישראליים רשמיים, לשנות את המפה הטופוגרפית של הגדה המערבית. הדבר נעשה באמצעות שימוש בתשתיות צבאיות, בצווי תפיסה צבאיים, בסלילת דרכים חדשות ובחיבור מאחזים להתנחלויות גדולות. המדיניות כוללת שינוי גבולות של שטחי אש לצורכי התנחלות, הוצאת צווים צבאיים לסלילת דרכים המשרתות מאחזים, והפיכת בסיסים צבאיים נטושים להתנחלויות אזרחיות חדשות.

עוד נכתב כי צבא הכיבוש הרס בשנים האחרונות קהילות פלסטיניות שלמות בבקעה ובמסאפר יטא שבדרום הגדה המערבית, ואילץ את תושביהן לעזוב. במקביל הוקמו באותם אזורים מאחזים חדשים, חלקם בתיאום ישיר עם הדרג המדיני הישראלי.

לפי הדוח, מפקד פיקוד המרכז בצבא הכיבוש חתם בחודשים האחרונים על שמונה צווים לשינוי גבולות של שטחי אש בגדה המערבית, במטרה להכשיר מאחזים קיימים ולאפשר הרחבה של התנחלויות נוספות. עוד נכתב כי צווי תפיסה צבאיים, שאמורים לשמש לצרכים ביטחוניים זמניים, הפכו לכלי מרכזי בשירות מפעל ההתנחלויות, בעיקר באמצעות סלילת כבישים עוקפים וכבישי ביטחון המשרתים התנחלויות ומאחזים, ומגבילים את גישת הפלסטינים לאדמותיהם החקלאיות.

על פי נתוני המשרד הלאומי להגנה על האדמה, בין 2023 ל־2025 הוצאו 140 צווי תפיסה צבאיים תחת הסעיף של "צרכים ביטחוניים". 81% מהם יועדו לשירות התנחלויות ומאחזים, בין היתר באמצעות סלילת כבישי ביטחון וחיבור מאחזים מבודדים להתנחלויות קיימות. עוד נכתב כי ממשלת הכיבוש, באמצעות מינהלת ההתנחלויות הכפופה לשר בצלאל סמוטריץ', העבירה סמכויות רחבות לגופים אזרחיים הקשורים למפעל ההתנחלויות, ובהן סמכויות תכנון, בנייה, תשתיות וחיבור מאחזים לחשמל ולכבישים. לפי הדוח, הצבא והממשלה חזרו גם למדיניות של הפיכת בסיסים צבאיים נטושים להתנחלויות אזרחיות.

בהקשר זה החליט צבא הכיבוש לתפוס אדמות בפאתי ג'נין בטענה שישמשו ל"צרכים צבאיים". מפקד צבא הכיבוש בגדה המערבית, אבי בלוט, הוציא צו צבאי לתפיסת שבעה דונמים בשכונת אל־ג'אבריאת, המשקיפה על מחנה הפליטים ג'נין. מדובר באדמות המסווגות כשטח A, והצו נועד לאפשר הקמת בסיס צבאי שיספק הגנה להתנחלויות גנים וכדים.

דרור אטקס, פעיל ישראלי ומייסד ארגון כרם נבות, העוקב אחר פעילות ההתנחלויות, אמר כי "מפקד האפרטהייד, המתנחל אבי בלוט", חתם על הצו כדי להקים בסיס צבאי חדש במרחק של כ־200 מטר מגבול מחנה הפליטים ג'נין. לפי הדוח, ההחלטה מחזירה את המציאות 30 שנה לאחור, לתקופה שבה צבא הכיבוש היה מוצב בתוך הערים הפלסטיניות בגדה המערבית, ומשקפת ניסיון לחדש שליטה מלאה בצפון הגדה באמצעות אלימות רחבה. אטקס ציין כי הבסיס נועד להגן על שתי התנחלויות שפונו ב־2005 במסגרת תוכנית ההתנתקות, ושממשלת הכיבוש החליטה לאחרונה לבנותן מחדש.

לצד זאת, פרויקט "מרקם החיים" חזר למרכז פעילות ההתנחלות. בשבוע שעבר החלו כוחות הכיבוש להרוס עשרות מבני תעשייה ומסחר באזור אל־משתל בעיירה אלעיזריה. ההריסה פגעה בכ־20 מבנים תעשייתיים ומסחריים.

ההריסה בוצעה אף שהיה צו מניעה שאסר להרוס את המבנים עד אמצע מאי. לפי הדוח, ההריסה משתלבת בתוכנית לקדם את פרויקט ההתנחלות באזור E1, כחלק מיישום מעשי של תוכנית הסיפוח הישראלית. מטרת הפרויקט היא ליצור רצף גיאוגרפי בין ההתנחלות מעלה אדומים לירושלים הכבושה, באופן שיביא לבליעת כ־3% משטח הגדה המערבית ולסיפוחם הרשמי במסגרת תוכנית "ירושלים רבתי". התוכנית נועדה גם למנוע מפלסטינים להשתמש בכביש מספר 1, ולדחוק אותם למנהרה תת־קרקעית סמוך למחסום א־זעים, בעוד הכביש העילי יוקצה למתנחלים בלבד. נוסף על כך, היא צפויה לבודד את הקהילות ג'בל אל־באבא, ואדי אל־ג'מל ואלעיזריה.

בדוח נכתב כי רשויות הכיבוש החלו בצעדים מעשיים חדשים לקידום פרויקט E1 באמצעות הודעות הריסה. לפי הדוח, מדובר בצעד שנועד לנתק את צפון הגדה המערבית מדרומה ולהעמיק את בידוד ירושלים, במסגרת אחת מתוכניות ההתנחלות המסוכנות ביותר בגדה המערבית.

צווי ההריסה כוללים מרכולים, חנויות בגדים ונעליים, מסעדות, מספרות וחנויות לממכר טבק ונרגילות. המבנים משמשים מקור פרנסה לכ־150 משפחות.

ארגון סנט איב – המרכז הקתולי לזכויות אדם – הגיש עתירה דחופה לבית המשפט העליון הישראלי והשיג החלטה זמנית להקפיא את ההריסות. בעתירה הועלו שאלות משפטיות מהותיות בנוגע לסמכות הרשויות לבצע את ההריסות, במיוחד מאחר שטענה בדבר היעדר רישוי מחייבת הוצאת הודעות רשמיות ומתן אפשרות לבעלי העסקים להגיש בקשות רישוי והתנגדויות, בהתאם לחוק הירדני החל באזור. העתירה נועדה גם לאפשר לבעלי העסקים זמן להתמודד עם התוכנית הקשורה ל"כביש מרקם החיים", שלפי ההערכות צווי ההריסה קשורים לעבודות סלילתו והרחבתו.

במקביל לחידוש העבודות לקידום פרויקט E1, דווח בערוץ 14 כי הוסדרו זכויות הבעלות על אדמות המועצה של ההתנחלות בית אל, סמוך לרמאללה. בעקבות הצעד, שנעשה עשרות שנים לאחר הקמת ההתנחלות, הוחלט לקדם תוכנית מפורטת לבניית 1,200 יחידות דיור חדשות בשלב הראשון. התוכנית כוללת גם פיתוח תשתיות והרחבת הכבישים המובילים לבית אל, כדי לאפשר גידול ניכר במספר התושבים. לפי הדיווח, היעד האסטרטגי הוא להפוך את בית אל מהתנחלות לעיר.

בצעד נוסף הנושא מאפיינים מובהקים של סיפוח, אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק להקמת רשות עתיקות ישראלית שתעסוק בעתיקות ובאתרים ארכיאולוגיים בגדה המערבית הכבושה. ארגון ישראלי העוסק בתחום העתיקות טען כי הצעת החוק אינה מגינה על העתיקות, אלא הופכת אותן לכלי פוליטי נגד הפלסטינים ולקידום סיפוח הגדה המערבית.

לפי הצעת החוק, רשות העתיקות הישראלית תהיה הגוף הבלעדי האחראי לכל ענייני המורשת והעתיקות באזור. סמכויותיה יכללו חפירות ארכיאולוגיות, ניהולן ואכיפת החוק בהן. אליה יועברו סמכויות קצין המטה לענייני ארכיאולוגיה במינהל האזרחי של צבא הכיבוש, וסמכויותיה יחולו על שטחי B ו־C.

ארגון עמק שווה, הפועל למען זכויות תרבות ומורשת ונגד שימוש פוליטי באתרי מורשת ועתיקות, מסר כי הצעת החוק אינה מגינה על העתיקות, אלא הופכת את המורשת והארכיאולוגיה לכלי פוליטי הפועל נגד האוכלוסייה המקומית ומשרת את קידום סיפוח הגדה המערבית.

במישור אחר, החליטו שרי החוץ של האיחוד האירופי ביום שלישי האחרון להטיל סנקציות על ארבעה גופי התנחלות ששמם נקשר לאלימות, לטרור ולעקירת פלסטינים בגדה המערבית. הגופים שעליהם הוטלו הסנקציות הם אמנה, השומר יו"ש, רגבים ונחלה.

לצדם החליט האיחוד האירופי להטיל סנקציות גם על שלושה מתנחלים העומדים בראש הגופים הללו: מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים; אביחי סוויסה, העומד בראש ארגון השומר יו"ש; ודניאלה וייס, העומדת בראש תנועת נחלה.

בדוח נכתב כי אמנה נחשבת לאחד מגופי ההתנחלות החזקים ביותר מבחינה כלכלית ופוליטית, עם נכסים המוערכים בכ־600 מיליון שקל ותקציב שנתי של עשרות מיליוני שקלים. לפי הדוח, אמנה היא מנוע מרכזי בהקמת מאחזים בלתי חוקיים, ובשנים האחרונות גם חוות בלתי חוקיות. ארגון השומר יו"ש מגייס מאות מתנדבים, רובם בני נוער, כדי לחיות במאחזים חקלאיים בלתי חוקיים, ופועל לעקירה שיטתית של פלסטינים מהאזורים הסובבים אותם.

הגוף השלישי הוא רגבים, הפועל לקידום הרחבת ההתנחלויות ולעקירת פלסטינים. לפי אתר התנועה בעברית, רגבים מפעילה לחץ על מערכות החוק, הממשל והמשפט באמצעות מגוון כלים, תוך מעקב מתמשך אחר פעילותן. התנועה גם מגבשת הצעות ותוכניות פעולה ומקדמת אותן. לפי הדוח, רגבים הגישה מאות עתירות לבתי המשפט בדרישה שהמדינה תהרוס מבנים פלסטיניים בגדה המערבית.

הדוח טוען כי לחץ משפטי זה הוביל לעלייה כללית במספר ההריסות. עוד נכתב כי רגבים פועלת להקמת מאחזים חדשים ומתגאה בפומבי במעורבותה בהקמת כמה מאחזים בלתי חוקיים, בהם אביתר, שבמהלך המחאה נגדו נהרגו או נפצעו עשרות מתושבי הכפר ביתא הסמוך, וגבעת איתם, שממנו יצאו כמה תקיפות אלימות נגד תושבים פלסטינים סמוכים.

להלן פירוט ההפרות השבועיות של כוחות הכיבוש והמתנחלים:

ירושלים: מתנחלים מנעו מחקלאים לחרוש את אדמותיהם בעיירה בית איכסא, מצפון־מערב לירושלים הכבושה. עיריית הכיבוש אילצה את תושב ירושלים ג'לאל א־טוויל להרוס חדר מגורים בשכונת אל־בוסתאן, בטענה לבנייה ללא היתר. כמו כן אילצה העירייה את משפחת אל־פקיה להרוס בית בבנייה, לאחר שקיבלה הודעת הריסה במחנה הפליטים שועפאט שבצפון ירושלים הכבושה.

חברון: מתנחלים חמושים פלשו לאתר הארכיאולוגי תל מעין, ממזרח ליטא, תקפו חקלאים, רדפו אחרי רועי צאן והכו קשות את החקלאי מוחמד עבד אל־חמיד אל־חמאמדה בעת שקצר את יבולו. הוא נפצע וסבל מחבלות.

בח'לת אל־פרא, ממערב ליטא, פלשו מתנחלים לאזור, השתלטו על כלי רכב ועל מכל מים השייכים לאחד התושבים, ועיכבו את אשתו לפני ששחררו אותה. בכפר שווייכה, מדרום לחברון, נפצעו תושב ובנו בתקיפת מתנחלים.

מתנחלים חמושים באבנים תקפו כלי רכב שבו נסעו כמה תושבים סמוך לח'רבת אל־פח'ית במסאפר יטא. הם ניפצו את שמשותיו, אילצו אותו לעצור וריססו גז פלפל ישירות על פני הנוסעים. כמה מהם סבלו מחנק קשה ומגירוי בעור ופונו לבית החולים. מתנחלים, בחסות צבא הכיבוש, רדפו אחרי רועים וחקלאים באום אל־קבור, ואדי אל־ג'וואיא ורג'ום אעלי, ואילצו אותם לעזוב את אדמותיהם.

ברג'ום אעלי שברו ועקרו מתנחלים יותר מ־20 שתילי זית של איסמעיל אל־עדרא, והשחיתו שתילים נוספים לאחר שהכניסו למקום עדרים. באזור בית עינון, ממזרח לחברון, תקפו מתנחלים חמושים את התושבים והכו קשות את ע'סאן זלום ואת בנו סלאח. השניים סבלו מחבלות.

באזור קנאן ניאס, השייך לאדמות העיירות סעיר וא־שיוח שמדרום לחברון, סללו מתנחלים דרך המחברת בין ההתנחלויות קריית ארבע, מיצד, קיסן ותקוע, עד אזור ים המלח. לפי הדוח, מדובר בחלק מפרויקטים להרחבת ההתנחלויות באזור, המאיימים על אלפי דונמים של אדמות חקלאיות.

רמאללה: מתנחלים סללו דרך התנחלותית בין הכפרים אל־מוע'ייר וח'רבת אבו פלאח, באזור ג'בל סיע שבין שני הכפרים, כחלק מהשתלטות על אדמות נוספות של תושבים וחיבור מאחזים באזור זה לזה.

בכפר אבו פלאח הציתו מתנחלים כלי רכב וריססו כתובות גזעניות על קירות בתים. בעיירה עבוין ביצעו מתנחלים פלישה פרובוקטיבית סמוך לבתי תושבים, ואחרים גנבו כ־80 ראשי צאן בכפר כפר מאלכ.

מתנחלים החלו להקים מאחז חדש באזור ג'סר אל־ח'לה, השייך לעיירה רמון. הם הציבו במקום מבנים ניידים, בניסיון לעקור את התושבים בכפייה.

הנער יוסף עלי יוסף כעאבנה, בן 16, מת, וארבעה נוספים נפצעו מכדורי מתכת מצופי גומי, במהלך התקפה של מתנחלים חמושים, בחסות צבא הכיבוש, על אדמות ורכוש של תושבים בכפרים סינג'יל, ג'לג'ליא ועבוין, מצפון לרמאללה.

נבלוס: מתנחלים הציתו את ביתו של מוחמד אל־ח'ליל בכפר א־לבן א־שרקיה. בכפר ג'וריש ובעיירה עקרבה תקפה קבוצת מתנחלים בתי תושבים באבנים באזור ואדי אל־חאג' עיסא.

אישה הרה בת 35 ואישה נוספת בת 65 נפצעו בהתקפת מתנחלים על ג'וריש. בעיירה בורקה הציבו מתנחלים אוהל באדמות אזור אל־מסעודיה ושחררו את עדריהם באדמות חקלאיות, וגרמו נזק ליבולים.

בכפר בית אמרין הרחיבו מתנחלים מאחז באזור ג'בל באיזיד, השייך לכפר. יותר מ־5,000 מתנחלים, בהם השר הקיצוני בצלאל סמוטריץ' וחברי כנסת, פלשו לקבר יוסף במזרח נבלוס כדי לקיים טקסים ותפילות תלמודיות, בחסות כוחות הכיבוש.

סלפית: מתנחלים הקימו מאחז חדש על אדמות העיירה דיר איסתיא. הם הציבו שני קרוואנים על אדמות השייכות לווקף האיסלאמי באזור אל־מעסלה שממערב לעיירה, במקביל לגריפת שטח במקום. הם גם הניחו צינור מים מההתנחלות רבבה אל המאחז החדש, דרך אדמות תושבים הנטועות עצי זית.

בעיירה ברוקין החלו מתנחלים בעבודות להקמת מאחז מדרום לכביש העוקף, במרחק של כ־100 מטר בלבד מבית הספר היסודי לבנות ברוקין ומבית הספר היסודי לבנים ברוקין, וכ־50 מטר מבתי התושבים. הכביש מחבר בין ההתנחלויות ברוכין ובדואל, שהוקמו על אדמות העיירה.

מתנחלים הרסו גם את קו החשמל המזין את אזור א־נסבה בעיירה יאסוף, והניחו מסמרי ברזל לאורך הכביש באזור, באופן המסכן תושבים וכלי רכב.

ג'נין: מתנחלים תקפו אדמות חקלאיות בשולי הכפר רבא ושברו ציוד המשמש לטיפול בעצי זית. צבא הכיבוש ממשיך בעבודות גריפה בפסגת ג'בל אל־מסלמה, בסביבת הכפר, במטרה לסלול דרך התנחלותית.

רשויות הכיבוש החליטו לתפוס שטח של 61.652 דונם מאדמות הכפר זבדה, בטענה לשימוש בו ל"צרכים צבאיים". לפי ההחלטה, תוקפה החל במועד החתימה עליה, 12 במאי 2026, ויימשך עד סוף 2028.

קלקיליה: מתנחלים הרסו יותר מ־50 מבני מגורים וחקלאות במקבץ ערב אל־ח'ולי, ממזרח לעיירה כפר ת'ולת, יותר מחודשיים לאחר שתושביו נעקרו בכפייה תחת איומי נשק. בין המבנים שנהרסו היו בתי מגורים, מכלאות צאן ובקר, ריהוט, ציוד, יחידות אנרגיה סולארית וקו מים, בשטח המוערך בכ־30 דונם.

הבקעה: מתנחלים שחררו את עדריהם בשטחים נרחבים של אדמות שנזרעו בגידולי בעל באזור אל־חמה שבצפון הבקעה.

מצפון ליריחו תקפו מתנחלים את מקבץ ערב אל־כעאבנה ובזזו אותו. מתנחלים חמושים אחרים תקפו תושבים בח'רבת סמרה והכו כמה מהם. שלושה נפצעו וסבלו מחבלות. מתנחל נוסף מנע משלושה תושבים לתקן קווי מים שניזוקו בעבודות שביצעו כוחות הכיבוש לפני כמה ימים בבקעה המרכזית. מתנחלים אחרים תקפו רועי צאן בח'רבת סמרה שבצפון הבקעה, היכו אותם וגנבו עדר צאן במהלך התקיפה.

מתנחלים אילצו את משפחתו של איברהים סולימאן כעאבנה, המונה שבע נפשות, לעזוב את אזורה שממערב לכפר אל־עוג'ה ולעבור צפונה בבקעה.