ירושלים, 16 במאי 2026, וואפא – מחוז ירושלים הזהיר הערב מפני אישור צפוי של רשויות הכיבוש הישראליות, מחר, יום ראשון, לתוכנית המחייבת תושבים ירושלמים לפנות בתים ובתי עסק בשכונת באב א־סילסילה, הצמודה למסגד אל־אקצא. לפי ההודעה, התוכנית כוללת השתלטות על נכסים באזור, בהמשך להמלצה של השר לשעבר לענייני ירושלים ומורשת בממשלת הכיבוש, שנועדה להפעיל החלטת ממשלה מלפני 58 שנה, בטענות של "חיזוק השליטה היהודית והביטחון".

בהודעת המחוז נמסר כי מדובר בצעד חמור של הרחבה התנחלותית בלב העיר העתיקה בירושלים הכבושה. לדבריו, המהלך עלול לפתוח שלב חדש של עקירה כפויה ושל הידוק השליטה בנכסים פלסטיניים היסטוריים.

המחוז הדגיש כי באב א־סילסילה הוא אחד המעברים ההיסטוריים המרכזיים המובילים למסגד אל־אקצא. משום כך, הפגיעה באזור אינה רק סוגיה נדל"נית, אלא מהלך בעל משמעות פוליטית ודתית רחבה. לפי ההודעה, התוכנית משתלבת בניסיונות הכיבוש לקבוע מציאות יהודית חדשה בתוך העיר העתיקה, לרוקן את המעברים הסמוכים לאל־אקצא מתושביהם המקוריים, ולהפוך את האזור בהדרגה למרחב סגור שמשרת את פלישות המתנחלים ומצמצם את הנוכחות הפלסטינית והאסלאמית במקום.

עוד נמסר כי רדיו צבא הכיבוש חשף שהממשלה הישראלית מתכוונת לאשר ביצוע הליך של "הפקעה ורכישה" של נכסים פלסטיניים לאורך דרך באב א־סילסילה. ההליך מבוסס על המלצה קודמת של השר לשעבר לענייני ירושלים ומורשת, מאיר פרוש, מאמצע יולי 2025, להשתלטות על נכסים פלסטיניים באותו אזור. המחוז ציין כי הרשויות לא מסרו באופן רשמי את מספר הנכסים או את שמות בעליהם, אף שהאזור כולל בעלויות פלסטיניות היסטוריות מן התקופות האיובית, הממלוכית והעות'מאנית.

לפי המלצת פרוש, החברה לפיתוח הרובע היהודי בירושלים תוסמך לבצע את הליך ההפקעה והרכישה, מתוקף היותה הגוף המופקד על ניהול הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים הכבושה.

במחוז ירושלים אמרו כי ההחלטה הנוכחית נשענת על מדיניות השתלטות ישנה שהחלה ב־1968, אז השתלטו רשויות הכיבוש על כ־116 דונם מאדמות העיר העתיקה בטענה של "צורכי ציבור". לדבריהם, צעד זה שימש בסיס להרחבת הרובע היהודי על חשבון שכונות ונכסים פלסטיניים.

בהודעה נמסר כי שטח הרובע היהודי לא עלה על חמישה דונמים לפני 1948, אך בהמשך התרחב לכ־133 דונם. רוב ההרחבה, לפי המחוז, נעשתה באמצעות השתלטות על נכסים פרטיים, הפיכתם למה שמכונה "נכסי מדינה", והעברתם לעמותות ולגורמים יהודיים התנחלותיים. המחוז הוסיף כי המידע הקיים מצביע על כך שמספר הנכסים המיועדים כיום להפקעה נע בין 15 ל־20.

מחוז ירושלים הדגיש כי חומרת התוכנית אינה מסתכמת בעקירת תושבים ובהשתלטות על רכוש. לדבריו, היא מאיימת גם על אתרים ומבנים אסלאמיים היסטוריים מן התקופות הממלוכית והעות'מאנית, המהווים חלק מרכזי בזהות התרבותית של ירושלים.

לפי ההודעה, באזור המיועד להפקעה נמצאת מדרסת א־טשתמוריה, אחת המדרסות ההיסטוריות החשובות בעיר העתיקה. בעבר פעלו בה מוסדות דת וחינוך, ובהם כותאב ללימוד ושינון הקוראן לילדים, בית ספר ללימודי דת, וכן קבריהם של האמיר הממלוכי טשתמור אל־עלאי ובנו איברהים.

המחוז מסר כי כיום המדרסה אינה ממלאת עוד את תפקידיה החינוכיים המקוריים. החלק ששימש ככותאב הפך לחנויות, בקומות העליונות מתגוררות משפחות ירושלמיות, והקומה התחתונה משמשת מטה לוועדה האסלאמית העליונה בראשות השייח עכרמה סברי. הקבר ההיסטורי עדיין עומד במקום.

לפי מקורות היסטוריים, האזור כלל גם את ח'אן אל־פחם, את סוק א־שוואיין, הידוע כשוק הבישול, את דרג' אל־חראפיש, את סוק אל־מוביידין, וכן מבנים והקדשים אסלאמיים רבים שהוקדשו בעבר לכיפת הסלע ולמסגד אל־אקצא.

מחוז ירושלים מסר כי המהלך מהווה הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי ושל החלטות הקהילה הבינלאומית הנוגעות לירושלים הכבושה. לדבריו, הוא חלק ממדיניות ישראלית שיטתית שנועדה לכפות שליטה מלאה על העיר העתיקה ולשנות את המרחב סביב מסגד אל־אקצא, באמצעות קביעת עובדות בשטח והטלת שינויים חד־צדדיים הפוגעים במעמדה ההיסטורי והמשפטי של העיר.

בסיום ההודעה קרא המחוז לאו"ם, לאונסק"ו ולמוסדות הבינלאומיים הנוגעים בדבר למלא את אחריותם המשפטית והמוסרית, ולפעול בדחיפות לעצירת המדיניות המכוונת נגד הנוכחות הפלסטינית בעיר העתיקה ובסביבת מסגד אל־אקצא.