ראמאללה, 29 בספטמבר 2025, וואפא – יאמין נובאני

אל־על מתנופף דגל פלסטין מעל גגות, חלונות ומרפסות בתים ברחבי העולם, בידיהם של מפגינים ברחובות, ועל ספינות בים הנעות ממניעים הומאניים, מוסריים וצודקים לעבר עזה.

אין כמעט מקום על פני האדמה שלא הניף את דגל פלסטין. החל מהארגונים הבינלאומיים הוותיקים ביותר והגופים הפוליטיים, המשפטיים והחברתיים, ועד לרשויות מקומיות, כניסות שגרירויות, אוניברסיטאות, משחקי ספורט רחבי היקף ומצעדי מחאה המוניים – כולם העניקו תמיכה לפלסטין מול פשעי ההשמדה שמבצעת ישראל.

ימים ספורים לפני "יום הדגל הפלסטיני", שיצוין מחר, 30 בספטמבר, הכירו מדינות נוספות בעולם בפלסטין כמדינה בעלת שטח, עם וגבולות, ובמאבקם של בני העם הפלסטיני מול ניסיונות הכיבוש לגרשם. בין המדינות שהכריזו על הכרה: צרפת, בריטניה, בלגיה, אנדורה, מלטה, לוקסמבורג, מונקו, אוסטרליה, קנדה, פורטוגל וסן מרינו.

בשנתיים האחרונות זכה דגל פלסטין לנראות אדירה, מאז פתיחת מלחמת ההשמדה בעזה. הדגל נישא בידי אזרחים פשוטים ברחובות ערי העולם, והגיע עד לראשי מדינות. נשיא קולומביה, גוסטבו פטרו, נשא אותו על פרק ידו בנאומו בעצרת הכללית של האו״ם. דגל פלסטין אומץ גם בידי איגודי עובדים, צוותים רפואיים, מוסדות אקדמיים וקהל אוהדי הספורט בליגות האירופיות, במיוחד במגרשים בספרד ובסקוטלנד, כמו גם במדינות ערב, באפריקה, באסיה וביבשת אמריקה.

21 רשויות מקומיות בצרפת הניפו את הדגל הפלסטיני מעל בנייני העירייה, במקביל להכרה הרשמית של פריז במדינת פלסטין, ומגדל אייפל הואר באורו של הדגל לרגל המאורע.

ביום זה בשנת 2015 הניף נשיא מדינת פלסטין מחמוד עבאס לראשונה את דגל פלסטין במטה האו״ם בניו יורק, לצדם של דגלי המדינות החברות. החלטת העצרת הכללית (A/Res/67/320) מ־10 בספטמבר אותה שנה קבעה כי גם מדינות משקיפות שאינן חברות יורשו להניף את דגליהן במטה.

עבאס אמר אז כי "זהו רגע היסטורי במסע המאבק של עמנו; הדגל הוא סמל לזהות הלאומית שלנו ומחווה לשהידים ולאסירים". באותו יום הכריז כי התאריך יהפוך ל"יום הדגל הפלסטיני".

רקע היסטורי

דגל פלסטין מלווה את בני העם הפלסטיני מראשית המאה ה־20 כביטוי לשאיפות הלאומיות. הוא מורכב משלושה פסים אופקיים – שחור, לבן וירוק – שעליהם משולש אדום שראשו במרכז הדגל.

העיצוב הנוכחי נוצר בידי השריף חוסיין כדגל המהפכה הערבית בשנת 1916. הפלסטינים אימצו אותו לראשונה כסמל לתנועה הלאומית ב־1917. ב־1947 פירש מפלגת הבעת׳ את הדגל כסמל לחירות ולאחדות ערבית.

בכינוס הפלסטיני בעזה ב־1948 אומץ הדגל באופן רשמי על ידי הליגה הערבית. המועצה הלאומית הפלסטינית כללה אותו במגילת היסוד שלה בשנת 1964, ומאז שימש כסמלה של אש״ף ושל המאבק הפלסטיני. ב־15 בנובמבר 1988 אימצה אש״ף את הדגל כדגלה הרשמי של מדינת פלסטין.

דגל פלסטין איננו רק צירוף צבעים; הוא תולדות של מאבק, הקרבה ועקביות. כל אחד מצבעיו מספר סיפור של זהות, חירות ועמידה איתנה של עם שלם.