שכם, 26 ביולי 2025 – אלימות המתנחלים וההשתלטות ההולכת ומעמיקה על מקורות מים מהווים את הרקע למשבר מים הולך ומחריף בשטחי הגדה המערבית. כך קובע דו"ח שפרסמה היום (שבת) הרשות להגנה על אדמות ולמאבק בהתנחלויות, המתמקד בפגיעה החמורה בתשתיות המים באזור עין סמיה שבצפון־מזרח רמאללה, אך מתייחס גם לדפוס שיטתי של מתקפות ממוסדות מצד מתנחלים, בגיבוי כוחות הכיבוש, שמובילות להדרה מתמשכת של הפלסטינים מהמרחב ומהמשאבים החיוניים ביותר.
עין סמיה, אחד ממקורות המים המרכזיים בצפון־מזרח הגדה, כוללת חמש בארות פעילות בעומק של בין 100 ל־500 מטרים, עם תפוקה כוללת של כ־12,000 קוב מים ביום – המהווים כ־17 אחוזים מהמים היומיים שמסופקים במחוז ירושלים. הבארות הללו מזינות באופן ישיר 19 כפרים פלסטיניים, ובנוסף מחוברות ל־14 כפרים נוספים באמצעות תחנת חלוקה מרכזית ברמאללה. לפי הדו"ח, כ־110 אלף תושבים תלויים ישירות באספקת מים מעין סמיה, שקרסה לחלוטין בשבוע שעבר בעקבות מתקפות שיטתיות מצד מתנחלים שפגעו בתשתיות, הרסו ציוד שאיבה, השחיתו קווי חשמל, שיבשו את התקשורת ופגעו במצלמות האבטחה. כתוצאה מהנזקים, הודיעה רשות המים של מחוז ירושלים על אובדן שליטה מוחלט על המערכת והפסקה כוללת של אספקת המים לעשרות כפרים.
הדו"ח מתאר כיצד התקפות אלה הגיעו זמן קצר לאחר גירוש של עשרות משפחות בדואיות משבט אל־כעבנה, שחיו במקום במשך ארבעה עשורים על אדמות פרטיות של תושבי כפר מאלכ, מכוח הסכמות רשמיות. המתנחלים, שהקימו תחילה ארבעה מאחזים רועים בלתי חוקיים מסביב לתחום הבדואי, פתחו במסע מאורגן של רדיפה, איומים, הגבלות על שטחי המרעה, וחסימות שהקשו אפילו על תנועת עוברי אורח. בהיעדר כל הגנה מצד כוחות הכיבוש, הפכו המאחזים לעשרות, ורבים מהם זכו להסדרה בפועל בתיאום בין הצבא, המשטרה והגורמים האזרחיים המיישבים. הדו"ח מדגיש כי אף לא אחד מהמאחזים נהרס, אף שרבים מהם הוקמו ללא אישור אפילו לפי חוקי הכיבוש, וההסדרה בפועל התבצעה תוך שיתוף פעולה בין מוסדות המדינה לחבורות המתנחלים.
הרשות מתארת את המצב ככשל שיטתי ועמוק, שמביא לכך שבכל קיץ מתפשטת מחדש מצוקת מים קשה, במיוחד במחוז רמאללה־אל־בירה, שבו לא חלה כל הגדלה בהקצאות המים לפלסטינים למרות גידול האוכלוסייה. כל ניסיון לחידוש השאיבה או הרחבת השירותים נתקל בעיקשות מצד רשויות הכיבוש, תוך התעלמות מוחלטת מהצרכים של האוכלוסייה המקומית. לפי הדו"ח, המצב הנוכחי לא רק שמונע מהתושבים את זכותם הבסיסית למים, אלא גם מקבע הבדל מובנה בין האוכלוסייה הפלסטינית למתנחלים, על בסיס שליטה במקורות ובתשתיות.
על רקע זה, מפנה הדו"ח זרקור גם לעובדות השטח הנרחבות של גירוש אוכלוסייה מאז תחילת 2023. לפי נתוני משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), 2,895 פלסטינים גורשו מ־69 קהילות בגדה מאז תחילת אותה שנה, כתוצאה מסביבת חיים כופה שמקורה בעליית מפלס האלימות מצד מתנחלים. 45 אחוזים מהמגורשים הגיעו ממחוז רמאללה, והיתר מהאזורים הסובלים מהתנחלות אינטנסיבית: חברון, בית לחם, שכם, טובאס, סלפית, ירושלים ויריחו. מאז תחילת 2025 בלבד, נאלצו 636 תושבים לעזוב את בתיהם, מהם שליש בבקעת הירדן.
הדו"ח מרחיב גם על הפעולות המתרחשות בשטח בעשרות מוקדים. בירושלים, משפחות פלסטיניות נאלצו להרוס את בתיהן בעצמן בעקבות צווים שהוציאו רשויות הכיבוש, בין היתר בשכונות בית חנינא, ג'בל מוכאבר והצוואנה. בבניין בשכונת הצוואנה, שבו חיות 17 משפחות ובהן כ־100 תושבים, ניתן צו פינוי תוך שלושה ימים בלבד, בשל טענות לבנייה ללא היתר. בין המשפחות המתגוררות בבניין – משפחתו של שייח' עכרמה סברי, לשעבר הדרשן הראשי של מסגד אל־אקצא.
במקביל, דווח על תקיפות חקלאים ברכושם בסוואחרה, שם הושחתו כלים חקלאיים, נגרם נזק לרכוש, ופוזרו עשרות ראשי צאן. בחברון, תועדו פריצות לשטחי מרעה ופעולות הריסה באזור מסאפר יטא, לצד גירוש חקלאים ממטעים וליווי צבאי לפעולות של מתנחלים. בבית לחם נמסרו צווי הריסה לשבעה בתים באל־ח'דר, הוקמו קראוונים חדשים באזור ואדי אל־מח'רור ובאזור חמאר, והושמדו מתקנים חקלאיים בקיסאן. ברמאללה, דווח על סלילת דרך חדשה בשטחי כפר מכמס – מהלך שנועד לחבר בין מאחזים וליצור רצועה טריטוריאלית רציפה של התיישבות. בעיר נעלין הותקף בית בבנייה, בעליו הוכה קשות, והמבנה הוצת. בכפרים נוספים נרשמו תקיפות, גניבת ציוד חקלאי, זריקת רימונים והצתת כלי רכב.
גם בצפון הגדה ובבקעת הירדן נמשכת מגמת ההשתלטות. בג’נין דווח על כריתת עשרות עצי זית בג’לבון סמוך לגדר ההפרדה, ובקלקיליה התקבלה הודעה על הפקעת שבעה דונמים להרחבת דרך צבאית בין ההתנחלויות נווה מנחם ורמת גלעד. בבקעה עצמה הוכרז על קידוח חדש בעומק 600 מטרים לטובת חברת "מקורות" בשטחי ח’ירבת אל־חדידיה, תוך איום ישיר על קרקעות בבעלות פרטית של תושבים מטובאס. כמו כן נמסרו צווים להפסקת בנייה לשבע משפחות בתעתוע אל־פארסייה, ובאזורים עין אל־חילווה ועין אל־ביידה נהרסו מבנים למגורים ולחקלאות. דווח גם על מתנחלים שפרצו לתוך קהילת אל־מאלח וגנבו עדר של 200 ראשי צאן.
בירושלים עצמה נמשכת ההשתלטות על נכסים. הדו"ח מתייחס להחלטתו האחרונה של שר ירושלים היוצא, מאיר פורוש, על תפיסת נכסים בפאתי שער השלשלת בעיר העתיקה, תוך הישענות על צו תפיסה מתקופת הכיבוש ב־1967. מדובר, לדברי הרשות, במהלך שתכליתו העברת בעלות אל חברת פיתוח הרובע היהודי, כחלק מתהליך מתמשך של טיהור אתני ושליטה על נכסי נדל"ן.
הדו"ח מסכם כי כלל הפעולות המתועדות – מתקיפות בשטח ועד חקיקה ומדיניות – אינן מנותקות זו מזו. להערכת הרשות, מדובר במערך שלם, מתוזמן ומתואם, שבו פועלים כוחות הכיבוש, גורמי ממשל מקומיים, מערכת הביטחון, גורמים משפטיים וכנופיות מתנחלים כדי לעצב מרחב גיאוגרפי, משפטי ודמוגרפי שבו הנוכחות הפלסטינית הופכת בלתי אפשרית. לא מדובר רק בהפרות, אלא בתשתית אסטרטגית שמטרתה נישול כולל, הדחקה שיטתית ומחיקת זכויות.
