סלפית, 16 ביולי 2025 — הרשות לאיכות הסביבה הפלסטינית התריעה היום מהסלמה בפעולות כוחות הכיבוש בוואדי אל-מטווי ובאזור שממערב לעיר סלפית. על פי הדו"ח שפרסמה, מדובר באיומים ישירים על מקורות מים, מערכות אקולוגיות ואתרי טבע רגישים, כחלק ממדיניות לייהוד הקרקע והרחבת ההתנחלויות הבלתי חוקיות.
מהדו"ח עולה כי מזה מספר חודשים פועלים כוחות הכיבוש והמתנחלים לביצוע עבודות חפירה, סלילת דרכים והקמת מאחזים, תוך השתלטות על אלפי דונמים של קרקע חקלאית, פגיעה חמורה במרקם הביולוגי המקומי, וניסיון להפוך את השטח למרחב עוטף עבור ההתנחלות "אריאל".
ואדי אל-מטווי, המשתרע לאורך כ־12 ק"מ, יושב על אחד ממקורות המים התת-קרקעיים המרכזיים בגדה המערבית (האגן המערבי), וידוע בעושרו הביולוגי ובמבנים גאולוגיים נדירים. לפי הדו"ח, שפכים בלתי מטופלים מהתנחלות "אריאל" מוזרמים לנחל הוואדי, ומתערבבים עם מים מטוהרים מהמתקן בסלפית, דבר שגרם לזיהום מעיינות מרכזיים כמו "עין אל-מטווי" ו"נבעת אל ינבוע", המשמשים מקור שתייה והשקיה עיקרי לתושבי פרחה וסלפית. בדיקות מעבדה מצאו רמות חריגות של חמצן ביולוגי נצרך (BOD), החורגות מהתקן הפלסטיני.
עוד דווח כי מאז אוקטובר 2024 החלו כוחות הכיבוש לסלול דרך התנחלותית דרך הוואדי והרי פרחה, במטרה לחבר את "אריאל" למאחזים סביב. לשם כך הופקעו כ־1,400 דונם מאדמות פרחה, נעקרו עצי זית עתיקים ונפגעו אזורי טבע ייחודיים. הדרך המיועדת תבודד את סלפית והעיירות פרחה וברוקין מסביבתן.
התרחבות התנחלויות והצתות רכוש בדואי
באזורי אל-ראס והר פרחה החלו כוחות הכיבוש בפרויקט התנחלות נוסף להרחבת "אריאל", הכולל סלילת דרך באורך 2.2 ק"מ והשתלטות על כ־1,300 דונם נוספים. המתנחלים תועדו מציתים חמש אוהלים של קהילת הבדואים אל-עזאזמה בוואדי אל-מטווי — מהלך שנועד לגרשם. ההצתות גרמו לזיהום אוויר ולהשארת פסולת בשטח.
כמו כן, הוצתה חדר חקלאי בשטח של 12 מ"ר באזור אל-ראס, כ־200 מטר בלבד מאחד המאחזים — אירוע שמתפרש כמאמץ שיטתי להרתעת חקלאים מגישה לאדמותיהם.
תקיפות ישירות על קרקעות פרטיות וכיסוי צומח
בדו"ח תועדו פגיעות חוזרות ונשנות בקרקעות חקלאיות פרטיות, כולל של משפחת עאמר מוסלח והחקלאי בסאם רזאקאללה — שם נעקרו גידולים, הושחתה מערכת השקיה והופקעה קרקע. בנוסף, נעקרו 37 עצי זית עתיקים בבעלות משפחות איוב וזהד, מבלי להשאיר כל זכר.
הרשות התריעה גם על סכנת חורבן לאתר הארכאולוגי ח'רבת ג'לאל א-דין, המשתרע על יותר מ־100 דונם בגדה המערבית של הוואדי. המתנחלים מבקשים להשתלט על המקום ולמחוק את עקבותיו — חלק ממדיניות ברורה לטשטוש המורשת הפלסטינית.
השלכות הרסניות
הדו"ח קובע כי ההשתלטות ההולכת ומתרחבת על אזור ואדי אל-מטווי נועדה לחסום את גישת החקלאים למקורות המים ולקרקעותיהם, כולל קידוחי מים חדשים להתנחלויות, תוך סיכון אספקת המים ליותר מ־20 אלף תושבים בעיר סלפית וביישובים הסמוכים — ברוקין, כפר א-דיק ופרחה.
הרשות לאיכות הסביבה מתריעה כי סלפית מנותקת מסביבתה והופכת ל"גטו גאוגרפי", מצב העלול להוביל להגירה כפויה שקטה בשל השליטה הישראלית באדמה, במים ובמגוון הביולוגי.
לסיכום, הדו"ח מצביע על כך שהפרקטיקות הישראליות באזור מובילות לפירוק החקלאות המסורתית, אובדן שווי משקל אקולוגי והכחדה הדרגתית של מיני צומח מקומי — ובעיקר עשבים רפואיים וריחניים הגדלים באזורים טבעיים.


