מרכז מדאר ללימודים ישראליים חושף בדו"ח חדש כי ענקית הטכנולוגיה האמריקאית מיקרוסופט, בשיתוף OpenAI, סיפקה שירותים מתקדמים של בינה מלאכותית לצבא הישראלי – ובראשם את GPT-4 – במסגרת מה שהוגדר בדו"ח כ"מלחמת השמדה" נגד רצועת עזה. המרכז מדגיש כי מאז ה־7 באוקטובר 2023, הפכה טכנולוגיית ה-AI לכלי מרכזי במערך ההרג ההמוני של הצבא.
לפי הדו"ח, נעשה שימוש גובר, חריג וחסר תקדים בטכנולוגיות של למידת מכונה ובינה מלאכותית לניתוח כמויות אדירות של מידע חדש וישן, במטרה להזין את "בנק המטרות" של הצבא באופן אוטומטי ומהיר בהרבה מהיכולת האנושית. הדו"ח מכנה זאת "מעבדה להרג המוני", ומציין כי המערכות האלו מאפשרות פגיעות מדויקות אך חסרות הבחנה באוכלוסייה אזרחית – ובמיוחד בנשים וילדים.
לטענת מדאר, מיקרוסופט הפכה לשחקן מפתח במאמץ הזה, בעיקר דרך שירותי הענן שלה, Azure, ובמסגרת עסקאות של למעלה מ־10 מיליון דולר עם הצבא הישראלי. לפי התחקיר המשותף של הגרדיאן, +972 ו"שיחה מקומית", שירותי Azure שימשו את חיל האוויר, חיל הים ואמ"ן לניהול מערכות מייל, מעקב, עיבוד מידע והפעלת מערכות שליטה. צריכת Azure על ידי הצבא הישראלי זינקה ב־60% במחצית הראשונה של המלחמה.
בנוסף, נחשף כי לראשונה הועמד לרשות יחידות מודיעין כמו 8200 ו-9900 גם מודל ה־GPT-4 של OpenAI, לצורך תרגום, עיבוד טקסטים, ניתוח קולות והצלבות נתונים, כחלק ממערכת המעקב אחרי תושבים פלסטינים בגדה ובעזה. לפי הדו"ח, צריכת כלי ה-AI בצבא עלתה פי 64 עד מרץ 2024.
הדו"ח מדגיש שמדובר בתפנית – השימוש בכלים טכנולוגיים עבר מ"סיוע תומך" לכלי ליבה בתפיסת הביטחון: בינה מלאכותית, מעקב ביומטרי, זיהוי פנים, איסוף מידע, ניתוח התנהגויות – כל אלו הפכו, לדבריו, לאבן יסוד במדיניות ניהול אוכלוסייה תחת כיבוש.
ההכרה של מיקרוסופט בשיתוף הפעולה עם הצבא הישראלי הגיעה רק לאחר חודשים של מחאה פנימית. בקמפיין "No Azure for Apartheid", שהגיע לשיאו באפריל במהלך חגיגות היובל לחברה, פוטרו שתי מהנדסות לאחר שהביעו התנגדות פומבית למעורבות החברה במלחמה. בעקבות הלחץ, הודתה החברה לראשונה כי היא מעניקה שירותים טכנולוגיים לצה"ל, אך טענה שמדובר בקשרים "מסחריים בלבד", וכי נעשה שימוש תחת "מדיניות שימוש מוסרי", מבלי לדעת בדיוק כיצד משמשות המערכות בשטח.
עוד ציינה מיקרוסופט כי פתחה בחקירה פנימית – בשיתוף גוף חיצוני – שמצאה "אין ראיות לשימוש בטכנולוגיה נגד אזרחים", אך הודתה שסיפקה "תמיכה חירומית" לממשלה אחרי ה־7 באוקטובר, לצורך מאמצי איתור וחילוץ חטופים. גם כאן טענה החברה כי לא סייעה לצה"ל באופן מבצעי, וכי כל בקשה נבחנה לגופה.
מדאר קובע כי ההשלכות של שיתוף הפעולה הזה חורגות ממישור טכני – מדובר בכניסת תאגידים רב-לאומיים לחזיתות הלחימה עצמן. לדבריו, מדובר במגמה מסוכנת של שיתוף פעולה סמוי בין תאגידי טכנולוגיה גלובליים לבין ממשלים וצבאות, לרבות משטרים קולוניאליים, תוך התמסרות למטרה אחת: רווח, גם אם על חשבון חיי אזרחים.
לסיכום, מציין המרכז כי הגילויים שהתפרסמו עד כה אינם סוף פסוק. ככל שיתגברו הלחצים מבפנים – מצד עובדים, חוקרים וארגוני זכויות – ייחשפו עוד ועוד עדויות לשותפות המלאה של תאגידי ענק כמו מיקרוסופט במנגנוני השלטון, הדיכוי וההשמדה בעזה, וייפלו טענות ה"חדשנות למען האנושות" תחת כובד המציאות – חדשנות למען שליטה, מלחמה ורווחים.
