מאת: מוחמד דהמאן
רצועת עזה שוקעת באסון סביבתי ובריאותי חסר תקדים, על רקע המשך המתקפה הישראלית מאז 7 באוקטובר 2023 והיעדר כל אופק להפסקתה. התשתיות קרסו, המים מזוהמים, פסולת מצטברת, וגופות עדיין קבורות תחת ההריסות. בתוך כך, מוסדות הרפואה והרשויות המקומיות ניצבות חסרות אונים מול קריסה כוללת שמאיימת על עצם החיים בעזה הנצורה.
מומחה המים והסביבה, ד"ר איימן רמלוואי, מסר לוואפא כי שיעור הזיהום הבקטריאלי במקורות המים זינק מ־4% בשנת 2023 ל־25% במהלך המתקפה. התוצאה: התפשטות של מחלות כמו שלשולים, ובעיקר בקרב ילדים, ומחלות עור מידבקות במוקדי הפליטים כמו מוואסִי ח'אן יונס. לדבריו, רק 119 מתוך 252 בארות מים פועלות כיום; בעיר עזה — 39 מתוך 78 בלבד. כל הבארות בבית חנון ואום א-נאסר בצפון חדלו מלפעול. אספקת המים מ"מקורות" הופסקה ברוב האזורים, ורק כמויות זעומות מגיעות לתושבים. מתקני ההתפלה הנותרים אינם עומדים בצרכים המינימליים, וסובלים מזיהום בשל טיפול לקוי ושינוע לא בטוח.
ד"ר בשאר מוראד, מנהל תוכניות הבריאות בבית החולים של הסהר האדום, התריע כי המחלות הקשות ביותר כיום הן מחלות מידבקות שמקורן בזיהום מים: דלקות מעיים, שלשולים ודלקת כבד נגיפית מסוג A, שמועברת במזון ומים מזוהמים. מוראד הסביר כי משאיות המים, שמחלקות מים באזורים נגועים בשפכים, הפכו בעצמן למוקד הפצת מחלות. לדבריו, "חזרו לעזה מחלות שכבר נכחדו", ובראשן נגיף הפוליו (שיתוק ילדים) שנמצא בשפכים. אם לא תועבר לעזה מנת החיסון הרביעית — שנמנעת בשל המצור — צפויות להופיע הדבקות ממשיות. בשלב זה טרם דווח על מקרים קליניים.
רמת ההיגיינה האישית בירידה מסוכנת: הצריכה היומית לנפש נעה סביב 5 ליטר בלבד — כמות שאינה מספיקה לצרכים בסיסיים. מצב זה מוביל להתפשטות חריגה של מחלות עור, במיוחד בקרב ילדים. כל זאת לצד הצטברות פסולת, ריבוי חרקים וריחות חריפים. הצוותים הרפואיים פועלים ללא ציוד מגן, בתנאים מזוהמים, וללא תרופות בסיסיות. רוב החולים מטופלים בבתים, לעיתים עם תרופות דרך הפה בלבד, בשל עומס אדיר על בתי החולים. "הקריאות לעזרה נותרות ללא מענה", אמר מוראד, "והעולם צופה באדישות בטבח ההמוני המתרחש בעזה".
מערכת הביוב ברצועה קרסה כמעט לחלוטין. תחנות הטיפול אינן פועלות, ו־70% מקו החוף מזוהם — במיוחד בעזה ובח'אן יונס. שפכים מוזרמים ישירות לים, ומים מזוהמים מציפים רחובות ואזורים מאוכלסים, יוצרים ביצות מזוהמות ומגבירים את תפוצת היתושים והזבובים. רמלוואי התריע כי חדירת שפכים לרשתות המים עלולה להוביל למחלות חמורות כמו דלקת קרום המוח ושיתוק ילדים.
כיוון שלא ניתן לגשת לאתרי הפסולת המרכזיים, הוקמו 141 אתרי הטמנה זמניים. 80% מרכבי האיסוף ו־82% מהפחים יצאו מכלל שימוש. ציוד הדחיסה נהרס. פסולת רפואית מתערבבת עם פסולת ביתית, ונזרקת יחד, ללא טיפול. אתרים אלו הפכו למוקדים של כיני גוף, עכברים ויתושים. מחפשי מחסה בחניונים ובמחנות נחשפים למחלות מועברות דרך פסולת.
רמלוואי הזהיר מפני מגמה מדאיגה של ייצור דלק מחומרי פלסטיק שרופים. התהליך מפיץ רעלים קטלניים כמו דיוקסינים ופורמלדהיד, שגורמים לסרטן, פגיעות בכבד ובכליות וזיהום של הסביבה החקלאית.
פרופ' עבד אל-פתאח עבד רבו מהאוניברסיטה האסלאמית התריע כי בין 10% ל־20% מהפצצות הישראליות לא התפוצצו. הן מפוזרות בשדות ובין ההריסות, ומהוות סכנה מיידית. חלקן מכילות חומרים רדיואקטיביים או מתכות כבדות — שמזהמות קרקעות ומי תהום וחודרות לשרשרת המזון. כבר אירעו פיצוצים שבהם נהרגו ילדים ואזרחים, ואין ברצועה כוחות מקצועיים שיודעים לטפל במוקשים ובפצצות הללו.
עבד רבו ציין כי תחנות הטיהור חדלו מלתפקד, מה שהביא להזרמה ישירה של ביוב לים. צבע המים וריחם בחופים השתנו בצורה מורגשת. דיג באזורים אלו הפך למסוכן: חלק מהדגים שנמשו מזוהמים ואינם ראויים לאכילה. בשדות, מי שפכים מחלחלים לקרקע, מזהמים את האדמה ומרעילים את היבול. בכך גובר גם האיום על ביטחון המזון ברצועה.
הערכות מדברות על כ־280,000 יחידות מגורים שנהרסו, ביניהן אלפי בניינים שקרסו כליל. לפחות 10,000 גופות קבורות עדיין תחת ההריסות, מבלי שאפשר להגיע אליהן. הגופות עוברות תהליך ריקבון מהיר, במיוחד בתנאי החום הקיצוני. התוצאה: זיהום ביולוגי וכימי, משיכה של כלבים משוטטים ומזיקים, והדבקות בקרב פליטים ואזרחים. הזיהום חודר גם למי התהום, ומאיים על הבריאות לדורות קדימה.
עבד רבו סיכם באזהרה חמורה: "רצועת עזה נושמת את נשימותיה הסביבתיות האחרונות". לדבריו, יש לפעול בדחיפות להצלת התושבים. לא די בהפסקת האש — נדרשת תוכנית חילוץ סביבתית והומניטרית רחבת היקף: פתיחת מעברים, הכנסת ציוד וטיפול בתשתיות. לדבריו, רק פעולה מיידית תמנע את "ההתמוטטות הבריאותית הקרובה".
