מחר, יום רביעי, תציין תנועת השחרור הלאומי הפלסטיני "פת"ח" את יום השנה ה-60 ל"המהפכה הפלסטינית המודרנית", שהחלה בראשון בינואר 1965.

התנועה נוסדה בשנת 1958 על ידי קבוצה של צעירים פלסטינים, שחלקם השתתפו בפעולות לוחמה בעזה ב-1953 או בהדיפת "המתקפה המשולשת" על מצרים ב-1956. בין המייסדים נמנו יאסר ערפאת, חליל אל-וזיר, מחמוד עבאס, עדל עבד אל-כרים, עבדאללה אל-דנאן, יוסף עמידה, תופיק שדיד ואחרים. מייסדים אלה נפגשו בכווית ובבירות נוספות, והתחייבו לפעול למען "שחרור פלסטין". כך הוקם הבסיס הארגוני הראשון של פת"ח, שהתפשט לאזורי "הגדה המערבית", "רצועת עזה", מצרים, ירדן, סוריה, לבנון, כווית וקטאר. בתחילת דרכה פעלה התנועה בסודיות, ולא הוצבו תנאים מיוחדים להצטרפות, מלבד מחויבות ל"שחרור פלסטין", וטוהר ביטחוני ומוסרי.

ב-1 בינואר 1965 יצאה לפועל הפעולה הראשונה של התנועה: חוליה של פת"ח חדרה לשטח הפלסטיני הכבוש ופוצצה את "מנהרת עלבון", שדרכה נשאבו מי נהר הירדן להובלה לנגב לצורך הקמת "יישובים" למהגרים יהודים. במהלך הפעולה נהרג אחמד מוסא סלאמה, שנחשב ל"שהיד" הראשון של התנועה.

בהודעה הצבאית הראשונה נכתב:

"מתוך אמונה באלוהים, בזכות עמנו להילחם להשבת מולדתו, ובתמיכת המהפכנים הערבים מכל עבר, פתחה זרוע התקיפה שלנו בלילה שבין 31 בדצמבר 1964 ל-1 בינואר 1965 במבצעי פעולה מלאים בשטח הכבוש. אנו מזהירים את האויב מפני פגיעות באזרחים ערבים, ומתחייבים להשיב בכל פגיעה כזו בפעולות דומות. אנו מזהירים גם מדינות אחרות מלתמוך באויב, משום שנגיב בפגיעה באינטרסים שלהן בכל מקום."

ביוני 1967, לאחר תבוסת "הצבאות הערביים" במלחמת ששת הימים, השתלטה ישראל על יתר שטחי פלסטין ועל אזורים נרחבים נוספים במדינות ערב. פת"ח הגיבה בהקמת "תאי לוחמה" בשטחים הכבושים וביצעה יותר מ-130 פעולות בחודש הראשון לאחר המלחמה.

"קרב כראמה", שהתחולל ב-21 במרץ 1968, היה נקודת מפנה משמעותית במאבק הפלסטיני. קבוצת לוחמים קטנה, בתמיכת הצבא הירדני, הצליחה להדוף מתקפה ישראלית גדולה. בקרב זה ספג צה"ל אבדות כבדות.

ב-1982 ניהלה המהפכה הפלסטינית קרב הירואי נגד כוחות הכיבוש בלבנון. לאחר 88 ימי מצור והפצצות בלתי פוסקות בביירות, נאלצה אש"ף לצאת מהעיר, וכ-12 אלף לוחמים פונו למדינות ערביות אחרות. הנהגת אש"ף עברה לתוניס.

ב-1987 פרצה "אינתיפאדת האבנים" (1987), בהובלת פת"ח. אחד ממנהיגיה, חליל אל-וזיר ("אבו ג'יהאד"), נרצח על ידי המוסד בתוניס. אך ההתקוממות נמשכה, וב-15 בנובמבר 1988 הוכרזה "עצמאות פלסטין" על ידי יאסר ערפאת.

בתחילת שנות ה-90 פתחה פת"ח חזית מדינית והשתתפה ב"וועידת מדריד" ב-1991. ב-1993 נחתם "הסכם אוסלו", ובעקבותיו חזרו מנהיגי המהפכה לשטחי פלסטין. יאסר ערפאת נבחר לנשיא הראשון של "הרשות הפלסטינית" ב-1996, ופת"ח זכתה ברוב מושבי "המועצה המחוקקת".