סוכנות הידיעות הפלסטינית "וואפא" מפרסמת, בשיתוף עם איגוד סוכנויות הידיעות הערביות (פאנה), דו"ח שהוכן על ידי העמית ג'עפר צדקה, במסגרת העלון הכלכלי של איגוד "פאנה", תחת הכותרת: "מלחמה גם בגדה... גניבת אדמות, כספי מסים ומשאבים". להלן עיקרי הדו"ח:
בעוד שהעולם מזועזע מהתמונות המחרידות של גופות ילדים, נשים וזקנים ומההרס הנרחב שמביא עמו הכיבוש הישראלי בעזה מאז ה-7 באוקטובר 2023, בגדה המערבית מתנהלת מלחמה שאינה פחות אכזרית. מלחמה זו מתמקדת בהשתלטות על אדמות פלסטיניות, גניבת כספי מסים ושליטה במשאבים טבעיים. באזורים מסוימים אף חוזר הדפוס ההרסני של עזה, כמו במחוזות ג'נין, טולכרם, שכם וטובאס, הכל במטרה להצר את מרחב המחיה של העם הפלסטיני ולגרום לו לעזוב את אדמתו.
ב-1948, היו אלה מעשי טבח שהשתמשו בהם הכנופיות הציוניות כדי לגרום לעקירה כפויה של הפלסטינים, והם הובילו לגירוש של יותר מ-700 אלף פלסטינים. לאחר 1967, עברו ממשלות ישראל לשיטה חדשה המבוססת על שינויים תכופים בחוקי "האזרחות/תושבות" ללא הודעה מוקדמת, מה שהפך מאות אלפי פלסטינים לנעקרים חדשים במדינות העולם.
מאז תחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, עבר הכיבוש לשיטה חדשה של עקירה באמצעות דיכוי הפלסטינים והגבלת יכולתם לחיות בארצם תוך שלילת אמצעים מינימליים למחיה. שיטה זו הגיעה לשיאה בימים אלה, כאשר אחד מהשרים הישראלים התבטא בעבר באמירה: "נביא את הגיהינום אל סף חדרי השינה שלהם (הפלסטינים)".
גניבת כספי המסים:
מאז תחילת המלחמה הישראלית בעזה, גבר קצב הניכויים מכספי המסים הפלסטיניים (כספי הפיצוי), כספים שהפלסטינים משלמים מראש בצורת מכסים ומע"מ על יבוא מישראל ומהעולם. ניכויים אלו, שנעשו בניגוד לחוק הבינלאומי ולהסכמים דו-צדדיים, הובילו להפסדים כספיים אדירים עבור הרשות הפלסטינית, שכעת נמצאת בסכנת קריסה כלכלית, כפי שהזהיר לאחרונה הבנק העולמי. עד לספטמבר 2023, עמד סך כספי הפיצוי שהעבירה ישראל לרשות הפלסטינית על כ-270 מיליון דולר לחודש, אך בשל הניכויים הנוספים, צנח סכום זה לכ-50 מיליון דולר בלבד, כ-15% בלבד מההוצאות הכלליות של הרשות.
פיטוריהם של 200 אלף עובדים:
מלבד ניכוי כספי המסים, מאז תחילת המלחמה נמנעת כניסתם של כ-200 אלף עובדים פלסטינים לשטחי 1948, מה שמוביל להפסדים כלכליים משמעותיים לפלסטינים ומחמיר את המצב הכלכלי הקשה.
גניבת אדמות:
עד לכניסת ממשלת ישראל הנוכחית בראשות בנימין נתניהו בשנת 2021, שהיא הקיצונית ביותר בתולדות מדינת הכיבוש, עמד שטח ההתנחלויות בגדה המערבית על כ-3.5% משטח הגדה, בנוסף לכ-9.5% שטחים שהיו בשימוש ההתנחלויות. עם זאת, תחת ממשלת נתניהו הנוכחית, במיוחד לאחר ה-7 באוקטובר 2023, קצב ההשתלטות על קרקעות הפלסטינים התגבר בצורה חדה, וישראל השתלטה על מאות אלפי דונמים תחת תירוצים שונים, כגון הפיכתם ל"אדמות מדינה", ואישרה הקמת מאות אלפי יחידות התנחלותיות.
בנוסף לשטח שעליו שולטות ההתנחלויות ישירות, קיימים כ-62% משטחי הגדה, המסווגים כשטחי (ג') לפי הסכמי אוסלו, המהווים את שטח המדינה הפלסטינית העתידית, שם נאסר על הפלסטינים לבנות, להשקיע או לנצל את המשאבים הטבעיים, כגון מאגרי המים התת-קרקעיים ומשאבי ים המלח. לפי הערכת ארגון הסחר והפיתוח של האו"ם (אונקטאד), ההפסדים לכלכלה הפלסטינית עקב איבוד הזדמנויות להשקעה באזורי (ג') מגיעים לכ-4 מיליארד דולר בשנה.
שליטה במשאבים:
השטחים המסווגים כשטחי (ג') מהווים את מאגר המשאבים הטבעיים העיקרי של פלסטין, ומכילים את רוב מאגרי המים, שעליהם שולטת ישראל. בעוד שהמתנחלים בגדה המערבית נהנים מכ-400 ליטר מים ליום, חיי הפלסטינים מסתכמים בפחות מ-20 ליטר מים ליום באזורים מסוימים וכ-80 ליטר באזורים אחרים. שליטה זו בולטת במיוחד בתחום המים, בו הפלסטינים סובלים ממחסור חמור, בעוד שמאגרי המים שלהם נשלטים ומנוצלים על ידי ישראל.
