תחקיר: מייסא עומר 

בלב הגדה המערבית, במרחק של תשעה קילומטרים בלבד ממזרח לקלקיליה, 22 קילומטרים דרומית לטולכרם ו-23 קילומטרים דרומית לשכם, שוכנת העיירה עזון. העיירה משתרעת על פני 27,000 דונם, ומאכלסים אותה כ-11,000 תושבים. למרות קרבתה לערים מרכזיות, מצבה של עזון הפך לבלתי נסבל עקב המצור שמטיל עליה הכיבוש הישראלי.

המצור והמחסומים: עזון תחת מצור

הכיבוש כיתר את עזון בשערי ברזל, מחסומים צבאיים קבועים וזמניים, קוביות בטון ומגדלי תצפית. גדר ההפרדה וההרחבה עוטפת את העיירה, בולעת 770 דונם מאדמותיה ומבודדת 3,500 דונם נוספים שאותם בעלי הקרקע לא יכולים להגיע אליהם. חמש התנחלויות מקיפות את עזון מדרום, ממערב וממזרח: "מעון שומרון", "אלפי מנשה", "קרני שומרון", "גינות שומרון" ו"צופים".

תושבי עזון נאלצים לעזוב את בתיהם בשעות הבוקר המוקדמות כדי להגיע למקומות עבודתם בערים הסמוכות, אך לעיתים הם ממתינים שעות ארוכות במחסומים רק כדי להיאלץ לחזור הביתה מבלי שיוכלו לעבור.

חיי היומיום תחת כיבוש: סבל והטרדות

מוחמד שביטה, תושב עזון, מספר כי הוא יוצא מביתו מוקדם בבוקר ומחכה בתור ארוך בכניסה המערבית של העיירה. כשהוא מגיע למחסום הצבאי, חיילי הכיבוש מעכבים אותו ובודקים את תעודת הזהות שלו במשך שעה או יותר, לפני שהוא ממשיך בדרכו למקום עבודתו בטולכרם. "הדרך לטולכרם שלקחה בעבר כ-40 דקות, אורכת היום יותר משעתיים וחצי בגלל המחסומים וההפרעות שמטיל הכיבוש", הוא אומר. "החיילים מתעללים באזרחים ומונעים מהם לעבור ללא כל סיבה".

מאז תחילת המתקפה הכללית של הכיבוש באוקטובר, הוא קטע את הגדה המערבית לרסיסים באמצעות מחסומים צבאיים ושערי ברזל, מצור שמבודד את עזון וסוגר את דרכי הגישה לעיירות ולכפרים הסמוכים.

חקלאות תחת איום: נזק כלכלי כבד

המצור שמטיל הכיבוש מעכב את החקלאים בעזון מלהגיע לאדמותיהם. רזיק סלימאן, חקלאי בן שישים, נאלץ להמתין עם עגלתו החקלאית זמן רב במחסום הצבאי כדי להגיע לאדמתו בשטח של חמישה דונם באזור "גשר חלילים" מזרחית לעיירה. הכיבוש סגר את הדרך החלופית "עזון - כפר לאקף" בעזרת סוללות עפר, ובכך מנע מיותר מ-50 חקלאים גישה ל-2,000 דונם אדמות חקלאיות באזור.

סלימאן מספר כי הכיבוש מבודד את העיירה מכל האזורים הסמוכים, והכניסה המערבית המובילה לכפר עזבת א-טביב היא הדרך היחידה שנותרה לתושבי עזון להגיע לאדמותיהם. "הכיבוש מנסה לשבור אותנו ולהקשות על חיינו, אך אנחנו נמשיך לעמוד איתן ולהתמודד עם כל האתגרים כדי להגיע לאדמותינו ולעבודתנו", הוא אומר.

תוקפנות מתמשכת: מחסומים, הרס ואיומים

יאסר מראבע, המתעד את הפרות הכיבוש במגזר החקלאי מטעם משרד החקלאות בקלקיליה, מדגיש כי עזון נמצאת תחת מתקפה ישירה של הכיבוש. הכיבוש הציב מגדל צבאי בשטח של שני דונם מאדמות התושבים ליד הכניסה הצפונית של העיירה, והרס 30 דונם נוספים לטובת סלילת כביש התנחלויות ליד כביש "קלקיליה - שכם" (כביש 55), באורך של 3 קילומטרים וברוחב של 10 מטרים, לצורך אבטחת כוחותיו. נוסף על כך, נהרסו שני בתים, נאסר על תושבי שני בתים נוספים גישה למבנים החקלאיים שלהם באזור, ונעקרו למעלה מ-100 עצי זית.

לדברי מראבע, מחנה הכיבוש ממוקם במרחק של כמה קילומטרים בלבד מבתי התושבים והחנויות באזור הצפוני של העיירה, ומעורר עימותים מתמשכים בין החיילים לצעירים. חיילי הכיבוש אינם פוסקים מלהתנכל לתושבים, לפרוץ לבתיהם, לערוך חיפושים ולהשתלט על גגותיהם, תוך ירי של כדורים חיים, רימוני הלם וגזים רעילים לעבר התושבים ובתיהם, דבר שמעמיד בסכנה מתמדת את חייהם של יותר מ-200 תושבים המתגוררים באזור.

הידרדרות כלכלית וחברתית

המצור החונק שמטיל הכיבוש על עזון הוביל להידרדרות במצב הכלכלי של התושבים. ראש המועצה המקומית, אחמד רדואן, מציין כי סגירת הכניסה הראשית של העיירה פגעה קשות במצב הכלכלי. מתוך 50 חנויות בכניסה לעיירה, עשר נסגרו לחלוטין, ושאר החנויות נאלצות להיסגר בהתאם ל"מצב הרוח" של החיילים.

רדואן מוסיף כי הכיבוש לא הסתפק במחסומים צבאיים, שערי ברזל ופלישות חוזרות ונשנות לאיים על חיי התושבים ולהתנכל להם, אלא התקין רובה אוטומטי המופעל באמצעות חיישנים תרמיים לירי על תושבים.

לדבריו, הרובה, המצויד במערכת לייזר הלוכדת קרינות חום וממירה אותן לתמונות ויזואליות, מזהה מטרות באמצעות תמונות המאוחסנות במאגר שלו. במידה והרובה מזהה צעיר המתקרב למגדל הצבאי ודומה לתמונה במאגר, הוא יורה בו מיד.

רדואן מזהיר כי רובה זה מותקן על המגדל הצבאי ומכסה את האזור הצפוני של העיירה, דבר שמעמיד בסכנה ממשית את חייהם של התושבים.

הכיבוש, במלחמת ההשמדה שלו נגד העם הפלסטיני בעזה ובגדה המערבית, כולל ירושלים, משתמש בכל סוגי הנשק, הטכנולוגיות והאמצעים, בהם מטוסי קרב, מל"טים, ארטילריה, רובים אוטומטיים, רימונים, פצצות וגזים רעילים, וכן בטכנולוגיות המבוססות על בינה מלאכותית, רובן אסורות על פי חוקי המלחמה הבינלאומיים ואמנות האו"ם.