ראש ועדת ההתנגדות להתנחלויות ולגדר, מעאיד שעבאן, הודיע כי מאז תחילת השנה הפקיעו רשויות הכיבוש הישראליות כ-40 אלף דונם של אדמות פרטיות בבעלות פלסטינית.

במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום במטה הוועדה ברמאללה, ציין שעבאן כי 24 אלף דונם מהאדמות המופקעות הוכרזו כ"אדמות מדינה", בהפקעת האדמות הגדולה ביותר מזה יותר מ-30 שנה תוך שימוש בתירוץ זה. לדבריו, "רשויות הכיבוש התמקדו באופן שיטתי בשמורות טבע כדי להפקיע סך של יותר מ-15,000 דונם".

באותה תקופה הקימו רשויות הכיבוש 20 מאחזים קולוניאליים חדשים, הציעו תוכניות ליותר מ-19,000 יחידות קולוניאליות חדשות, הפכו 11 מאחזים להתנחלויות ואישרו את הגברת פעולות ההריסה באזורים המסווגים כשטח B ושטח C. שעבאן ציין כי "הכיבוש הסית את המתנחלים ליישם תכניות פינוי כפוי, על ידי פינוי 26 קהילות בדואיות וביצוע יותר מ-1,300 תקיפות ו-23 הצתות בכפרים ובעיירות". הוא הדגיש כי נתונים אלו מצביעים על כך ש"הכיבוש שולט כעת על 43% מכלל שטח הגדה המערבית".

שעבאן הוסיף כי "צעדים אלו אינם רק איום על פתרון שתי המדינות, אלא הם הורסים לחלוטין את האפשרות של השגת פתרון זה". לדבריו, "ישראל כבר לא מתמקדת רק בשטח C, אלא גם בשטח B, בהכרזות המבטלות את מה שנותר מההסכמים הפוליטיים ומאתגרות את החלטות מועצת הביטחון של האו"ם ואת העמדה העולמית המגנה את הקולוניזציה ואת פעולות הכוח הכובש, ישראל". הוא הדגיש את הצורך במתן "הגנה בינלאומית שתבלום את הברוטליות של הכיבוש ותצמצם את הטרור של המתנחלים".

במקביל, עיסאם ערורי, מנכ"ל מרכז הסיוע המשפטי בירושלים, ציין את העלייה המסוכנת בהריסות בכל רחבי הגדה המערבית מאז תחילת התוקפנות הישראלית על הגדה המערבית, כולל ירושלים. ערורי הדגיש כי שנת 2023 הייתה הגרועה ביותר מזה כמעט 30 שנה, וציין כי במחצית הראשונה של 2024 נרשמה עלייה של 43% בהריסות בהשוואה לשנת 2023, ועלייה של 65% בהשוואה לשנת 2022.

הוא הוסיף כי "פרקטיקות אלו מהוות הפרות חמורות של המשפט הבינלאומי ושל המשפט ההומניטרי הבינלאומי, במיוחד אמנת ז'נבה הרביעית להגנת אזרחים, האוסרת על העברה כפויה וגירוש של אוכלוסייה אזרחית, ועל הפקעת או הרס רכוש".