רמאללה, 6 בנובמבר 2026, וואפא – הרשות לאיכות הסביבה מסרה כי כוחות הכיבוש הישראליים ומתנחלים ביצעו 760 פגיעות סביבתיות שיטתיות בגדה המערבית מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר. הפגיעות כוונו נגד אדמות חקלאיות, צמחייה, מקורות מים ותשתיות, במסגרת מה שהרשות הגדירה "השמדה סביבתית".

בהודעה שפרסמה לציון היום הבינלאומי למניעת ניצול הסביבה במלחמות ובעימותים צבאיים, החל ב־6 בנובמבר, מסרה הרשות כי הפגיעות כללו חישוף אדמות חקלאיות ושמורות טבע, הרחבת התנחלויות, השחתת עצים וצמחייה, הרס מקורות מים ורשתות השקיה וביוב והשלכת פסולת מסוכנת.

הרשות תיעדה 203 פגיעות באדמות חקלאיות ובשמורות טבע. אלה כללו חישוף מטעי זיתים, פריצת דרכים להתנחלויות, השתלטות על אלפי דונמים בתואנות צבאיות או מכוח מה שכינתה "חוק העתיקות הישראלי", גידור אדמות להקמת מאחזי רועים, וכן הצתת חממות והריסתן.

עוד תיעדה הרשות 178 פגיעות בעצים ובצמחייה, ובהן עקירת אלפי עצי פרי ועצים עתיקים. לפי ההודעה, עד סוף ספטמבר נעקרו כ־100 אלף עצי זית, והנזק הוערך בכ־67 מיליון דולר. הפגיעות כללו גם הצתת שדות חיטה ושעורה באמצעות רימוני גז ובקבוקי תבערה.

בתחום הפסולת ופסולת ההריסה המסוכנת נרשמו 185 פגיעות, הקשורות להצטברות אלפי טונות של פסולת בניין והריסות המעורבות במתכות ובפלסטיק בעקבות הריסות ופיצוצים. הדבר בלט במחוזות ג'נין וטול כרם ובמחנות הפליטים שבהם, לצד הרס מבני מגורים, מסחר, תעשייה וחקלאות במחוזות נוספים.

הרשות הוסיפה כי צוותי הפיקוח שלה סיכלו ניסיונות להבריח פסולת מסוכנת משטחי 1948 לצורך הטמנתה במחוזות קלקיליה וטול כרם. הפסולת כללה 40 אלף קילוגרם של שאריות אספלט ו־1,816 קילוגרם של פסולת רפואית מסוכנת וחומרים שפג תוקפם.

הרשות תיעדה גם 52 פגיעות בביטחון התזונתי ובמשק החי, ובהן גניבת מאות ראשי מקנה, שילוח עדרי מתנחלים לשדות כדי להשחיתם ורדיפת רועים.

נוסף על כך נרשמו 37 פגיעות במקורות מים ובבארות. אלה כללו סתימת בורות לאיסוף מים ובארות ארטזיות וחקלאיות בבטון או באמצעות דחפורים, הרס מעיינות ומכלי מים והשתלטות על מעיינות.

עוד תועדו 35 פגיעות בקווי הולכת מים וברשתות השקיה, ובהן הרס קווי מים בד'נבה, במחנה הפליטים נור שמס ובטובאס. הרס הקו הראשי המזין את אזור בירין בח'לת אל־פורן הותיר כ־450 תושבים ללא מים, וניתוק הקו לכפר א־דקייקה במחוז חברון שלל מים מ־700 תושבים.

הרשות דיווחה על חמש פגיעות ברשתות ביוב, שגרמו להרס הרשתות ולהפסקת ניקוז השפכים במחנות הפליטים במחוזות ג'נין וטול כרם. במקביל הוזרמו שפכים לא מטופלים מההתנחלויות שערי תקווה ואורנית לעבר אדמות וחצרות בתי ספר בעזון עתמה ובקלקיליה. חישוף בורות ספיגה גרם גם הוא לזיהום הקרקע ומי התהום ולהפצת ריחות רעים.

ברצועת עזה, מסרה הרשות, מתפתח אסון סביבתי והומניטרי נרחב בעקבות ההרס שגרמה התוקפנות הישראלית. לפי נתוניה, הצטברו ברצועה בין 61 ל־68 מיליון טונות של הריסות, שהם 107 קילוגרם למטר רבוע. אלה כוללים כארבעה מיליון טונות של פסולת מסוכנת, לפחות 50 אלף טונות אסבסט ויותר מ־100 אלף טונות של שאריות חומרי נפץ, תחמושת וזרחן לבן.

לפי ההודעה, התוקפנות גרמה לחישוף ולהרס של 82% מהאדמות החקלאיות, להשמדת 97% מעצי הפרי והזית ולאובדן 95% מהצמחייה. שמורת הטבע ואדי עזה, הנמצאת בנתיב נדידת ציפורים, הפכה לאזור מזוהם בשפכים.

עוד מסרה הרשות כי המלחמה הרסה 84% מתשתיות המים והביוב. כתוצאה מכך דולפים ומוזרמים מדי יום כ־120 אלף מטרים מעוקבים של שפכים לא מטופלים לרחובות ולגופי מים. לדבריה, נרשמה עלייה בתחלואה: מספר מקרי השלשול המימי גדל פי 36 ומספר מקרי הצהבת פי 384 לעומת התקופה שלפני המלחמה.

הרשות הגדירה את ההפרות המתועדות והשיטתיות כפשעי מלחמה סביבתיים, ואמרה כי הן מפרות את סעיף 8 לאמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, את הפרוטוקולים לאמנת ז'נבה הרביעית ואת הפרוטוקול הנוסף הראשון משנת 1977.

היא הדגישה כי הסביבה הפלסטינית הפכה למטרה ישירה למדיניות ההרס של הכיבוש, המאיימת על התנאים לקיום אנושי ומוחקת את מאפייניה הטבעיים וההיסטוריים של האדמה הפלסטינית.

הרשות קראה לקהילה הבינלאומית לשאת באחריותה המשפטית והמוסרית כלפי העם הפלסטיני, לפעול לסיום הכיבוש הישראלי ולאפשר לפלסטינים לממש את זכותם להגדרה עצמית, לשלוט במשאבי הטבע שלהם ולהגן עליהם.