ירושלים, 14 בספטמבר 2026, וואפא – מחוז ירושלים הזהיר מפני ניסיונותיהם של מה שמכונה "ארגוני המקדש" לבסס מוקד דתי יהודי חדש בסביבת מסגד אל־אקצא ולהפוך את אזור באב א־רחמה למקום תפילה קבוע.
לפי המחוז, הטקסים שקיימו מתנחלים בשבועות האחרונים בבית הקברות באב א־רחמה, הצמוד מצדו החיצוני לחומה המזרחית של אל־אקצא, הם חלק ממהלך מאורגן החורג מטקסים עונתיים הקשורים לחגים היהודיים.
בהודעה שפרסם היום (שני) מסר מחוז ירושלים כי "ארגוני המקדש" מפיצים ברשתות החברתיות חומרי תעמולה המציגים את החלק המזרחי של חומת אל־אקצא, ובייחוד את באב א־רחמה, כאתר בעל קדושה וחשיבות מיוחדות ביהדות.
הארגונים הקימו גם קבוצת ווטסאפ בשם "שערי הרחמים, היפתחו לנו". לפי המחוז, פעילות זו נועדה לקשור את המקום למה שמכונה "המקדש", ל"שכינה" או ל"רוח האל", וכן לאמונות הנוגעות ל"משיח" ול"שיבת השכינה".
במחוז ירושלים אמרו כי מטרת התעמולה היא להציג מחדש את באב א־רחמה כאתר דתי יהודי שניתן להגיע אליו ולהתפלל בו.
קריאות לקיום תפילות שבועיות
לפי ההודעה, הפעילות עברה משלב התעמולה לצעדים מעשיים, ובהם קריאות לקיים במקום תפילות סליחות מדי שבוע.
במחוז קשרו את המהלך לאורי אוחיון, קצין לשעבר בצבא הכיבוש. לפי המעקב שערך המחוז, אוחיון החל לקדם את היוזמה ב־16 באוגוסט וארגן את ההתכנסות הראשונה ב־27 באוגוסט.
התכנסויות נוספות נערכו ב־3 וב־10 בספטמבר. המשתתפים קיימו תפילות וטקסים קבוצתיים ותקעו בשופר סמוך לקברי מוסלמים.
"לאזור כולו מעמד של הקדש אסלאמי"
מחוז ירושלים הדגיש כי מסגד אל־אקצא, על מלוא שטחו המשתרע על פני 144 דונם, הוא מקום פולחן המיועד למוסלמים בלבד.
לדבריו, מעמד ההקדש האסלאמי חל על כל רחבות המסגד, אולמות התפילה, החומות, השערים והאתרים הנכללים בו. באב א־רחמה הוא אחד משערי אל־אקצא ונמצא בחומתו המזרחית.
המחוז הדגיש כי לרשויות הכיבוש אין ריבונות על ירושלים הכבושה ועל המקומות הקדושים בה, ואין להן סמכות לשנות את זהותו, אופיו, שימושיו או אתריו של מסגד אל־אקצא.
אזהרה מפני קביעת עובדות בשטח
מחוז ירושלים הזהיר כי מתן אפשרות להפוך את הטקסים לשגרה, או הצגתם כאירועים דתיים חולפים, יעודדו את "ארגוני המקדש" להרחיב את פעילותם ולהפוך מוקדים נוספים בסביבת אל־אקצא לאתרי התכנסות, תפילה וטקסים.
לפי המחוז, המתרחש בבאב א־רחמה הוא מהלך מאורגן שנועד לכפות מציאות דתית יהודית חדשה בסביבת אל־אקצא. המהלך מתחיל בקיום חוזר של טקסים, ממשיך בהפיכתם לנוכחות קבועה ולמנהג שגרתי, ונועד לקבוע עובדות חדשות בשטח ולשנות את זהותו ואת אופיו הדתי של המקום.
במחוז הגדירו את המהלך הפרה חמורה ומכוונת של הסטטוס־קוו ההיסטורי והמשפטי במסגד אל־אקצא.


