רמאללה, 14 בספטמבר 2026, וואפא – ישראל פועלת באופן שיטתי לפירוק התנאים המאפשרים לפלסטינים לקיים חיים אישיים, קהילתיים ולאומיים בגדה המערבית, ובמקביל מרחיבה את שליטתה בשטח ואת מפעל ההתנחלויות. כך קובע דו"ח חדש של ארגון זכויות האדם בצלם.

הדו"ח, שכותרתו "פרויקט המחיקה – ביטול הקיום הפלסטיני בגדה המערבית בידי ישראל", מצביע על האצה חדה במדיניות זו מאז הקמת הממשלה הנוכחית בסוף 2022, וביתר שאת מאז אוקטובר 2023.

ממצאי הדו"ח מבוססים על יותר מ־2,000 עדויות שגבה בצלם מפלסטינים מאז תחילת המלחמה ועל תיעוד של הפרות זכויות אדם שאסף הארגון במשך יותר משלושה עשורים.

לפי בצלם, אין לראות במתרחש בגדה אוסף של אירועים נקודתיים ונפרדים. הרחבת ההתנחלויות, אלימות המתנחלים, הריסת הבתים, הפקעת הקרקעות, החסימות, הפגיעה הכלכלית והפעילות הצבאית הן חלק ממערכת אחת. מטרתה, לפי הדו"ח, היא לדחוק את הפלסטינים מהמרחב ולבסס בו את השליטה הישראלית.

אלימות, הגבלות תנועה וחנק כלכלי

הדו"ח מצביע על חמישה מנגנונים מרכזיים המופעלים במקביל: אלימות והטלת אימה, הגבלת התנועה, חנק כלכלי, פירוק החיים הפוליטיים והחברתיים וטיהור אתני באמצעות השתלטות על המרחב.

בבצלם טוענים כי כל אחד מהמנגנונים פוגע בחיי הפלסטינים, אך השפעתם העיקרית נובעת מהשילוב ביניהם. הם מגבילים את יכולתם של פלסטינים להתפרנס, לנוע, לקיים מסגרות חברתיות ופוליטיות ולהישאר על אדמתם.

לפי הדו"ח, צעדים שהוצגו בעבר כזמניים או כחריגים מופעלים כיום בהיקף רחב ובאופן גלוי. במקביל התהדק שיתוף הפעולה בין מוסדות המדינה, הצבא, המתנחלים והמיליציות החמושות שהקימו.

דחיקת הפלסטינים והרחבת השליטה הישראלית

בצלם מגדיר את המדיניות הישראלית בגדה כחלק ממיזם קולוניאלי־התנחלותי המבקש לבסס שליטה ונוכחות יהודית באמצעות נישול הפלסטינים ופירוק קיומם הקולקטיבי.

לפי הדו"ח, ישראל מעצבת מחדש את המרחב באמצעות העברת קרקעות ומשאבים לשליטתה, הרחבת התנחלויות, הקמת מאחזים וחוות והפניית מערכות החוק, התכנון, התשתיות והתקציבים לטובת העמקת ההתיישבות.

שני התהליכים תלויים זה בזה. דחיקת הפלסטינים מאפשרת להרחיב את השליטה הישראלית, והרחבת השליטה מעמיקה את הנישול ומחלישה עוד יותר את הקהילות הפלסטיניות.

האצה מאז הקמת הממשלה הנוכחית

בצלם מדגיש כי המדיניות אינה חדשה וכי ישראל פיתחה את מנגנוניה במשך עשרות שנים. עם זאת, מאז הקמת הממשלה בסוף 2022 הועברו סמכויות, תקציבים והשפעה פוליטית לגורמים המקדמים התנחלויות, סיפוח ודחיקת פלסטינים.

הדו"ח מצביע על "תוכנית ההכרעה" של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כביטוי פוליטי ומעשי מובהק למדיניות זו. לטענת הארגון, מרכיבים מהתוכנית כבר הוטמעו במדיניות הממשלה ובפעולותיה בשטח.

שיטות לחימה מעזה הועברו לגדה

לפי הדו"ח, מאז אוקטובר 2023 החלו כוחות הכיבוש להפעיל בגדה שיטות צבאיות שננקטו ברצועת עזה. אלה כוללות תקיפות מהאוויר, הרס נרחב של שכונות ותשתיות, שימוש מוגבר בכוח צבאי ועקירה המונית של תושבים.

בצלם קובע כי המתרחש ברצועת עזה ובגדה המערבית הוא שני ביטויים שונים של אותו מיזם, המבקש לפגוע ביכולתם של הפלסטינים להתקיים כעם.

לפי הארגון, ברצועת עזה הגיע "היגיון המחיקה" לכדי רצח עם. בגדה הוא מתבטא בנישול, בטיהור אתני, באלימות, בהגבלות תנועה, בחנק כלכלי ובפירוק החיים החברתיים והפוליטיים.

"משטר אפרטהייד" ופשעים בינלאומיים

בצלם מגדיר את המשטר הישראלי בגדה המערבית "משטר אפרטהייד", המבסס עליונות יהודית ודיכוי שיטתי של הפלסטינים באמצעות חלוקה מפלה של זכויות, הגנה, משאבים וכוח פוליטי.

הדו"ח מדגיש כי המשפט הבינלאומי אוסר את פשע האפרטהייד וכי חלק מהפעולות המתוארות בו עשויות להיחשב, בהתאם לנסיבות, לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות.

הארגון מפנה גם לחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק מיולי 2024. בית הדין קבע כי המשך נוכחותה של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש אינו חוקי וכי עליה לסיימו במהירות האפשרית.

בצלם: לא די בצעדים נקודתיים

בצלם קובע כי הגברת האכיפה נגד מתנחלים, הסרת מחסומים בודדים או הקפאה חלקית של הבנייה בהתנחלויות לא יפסיקו את הדיכוי השיטתי. צעדים אלה, לפי הדו"ח, אינם משנים את המערכת שמייצרת את האלימות, הנישול והדיכוי.

הארגון קורא לסיים את השליטה הצבאית ואת משטר האפרטהייד ולהבטיח לכל בני האדם החיים במרחב זכויות אישיות, פוליטיות וקולקטיביות שוות.

בצלם מטיל על הקהילה הבינלאומית אחריות משפטית ומוסרית לפעול להגנת הפלסטינים ולמנוע את המשך ההפרות. הארגון מותח ביקורת על מדינות המתייחסות לכל אירוע בגדה בנפרד, במקום לזהות את המדיניות הכוללת העומדת מאחוריו.

בדו"ח נכתב כי כל הסדר מדיני עתידי חייב להכיר בפלסטינים כעם בעל זכויות קולקטיביות וזכות להגדרה עצמית, ולא כאוכלוסייה שאפשר לנהל את חייה ולהכריע את עתידה באמצעות כפייה ושליטה צבאית.

בצלם מסכם כי הזכות הפלסטינית להגדרה עצמית ולקיום קולקטיבי חייבת להיות נקודת המוצא לכל פתרון צודק.