רמאללה, 19 באוגוסט 2026, וואפא – רשויות הכיבוש הישראליות פעלו להשתלט על כ־29,335 דונם של אדמות פלסטיניות בין 7 באוקטובר 2023 ל־18 באוגוסט 2026, באמצעות הכרזתן כ"אדמות מדינה". כך מסרה היום, רביעי, הרשות למאבק בגדר ההפרדה ובהתנחלויות.
לדברי הרשות, זהו אחד מגלי ההשתלטות הנרחבים ביותר על אדמות פלסטיניות מאז החתימה על הסכמי אוסלו.
הנתון המעודכן כולל את ההכרזה שמספרה ה־ק/04/26, שפורסמה ב־18 באוגוסט וחלה על כ־1,152 דונם מאדמות סינג'יל שבמחוז רמאללה ואל־בירה, וא־לובן א־שרקייה וקריות שבמחוז שכם.
לפי הרשות, ההכרזה האחרונה נועדה לאפשר את הרחבת ההתנחלות כרמי עוז ולחבר אותה לשאר מוקדי ההתנחלות בגוש שילה.
הקרקעות שנכללו בהכרזות מאז 7 באוקטובר נמצאות במחוזות ירושלים, שכם, רמאללה ואל־בירה, בית לחם, קלקיליה וסלפית.
הרשות הדגישה כי אין מדובר בהחלטות נפרדות, אלא בשלבים הקשורים זה לזה במסגרת מדיניות שנועדה להרחיב התנחלויות, להכשיר מאחזים, ליצור רצף בין גושי ההתנחלויות ולהדק את השליטה בצמתים גיאוגרפיים מרכזיים בגדה המערבית.
בשנת 2024 נרשם היקף ההכרזות הגדול ביותר. במהלך אותה שנה פרסמו רשויות הכיבוש שמונה הכרזות שחלו על כ־24,597 דונם, רוב השטח שהוכרז מאז 7 באוקטובר.
בין היתר הוכרזו כ"אדמות מדינה" 2,640 דונם מאדמות אל־עיזרייה ואבו דיס, במטרה לחבר בין ההתנחלויות מעלה אדומים וקידר. כמו כן נכללו בהכרזות כ־8,160 דונם ממזרח לעקרבא, ובהמשך יותר מ־12,700 דונם נוספים באותו אזור. הכרזות אחרות חלו על אדמות בבית לחם, קבלאן, ביתא, הכפרים שממערב לרמאללה ובורין.
בשנת 2025 חלו ההכרזות על כ־1,925 דונם. בין השטחים שנכללו בהן היו 262 דונם מצפון לירושלים, 744 דונם מאדמות אל־מוע'יר וג'בעית שמצפון־מזרח לרמאללה וכ־455 דונם מאדמות ג'ית, פרעתא ותל שבמחוזות קלקיליה ושכם.
ההכרזה על אדמות ג'ית, פרעתא ותל נועדה להכשיר את המאחז חוות גלעד ולהפוך אותו להתנחלות שאפשר לקדם עבורה תוכניות בנייה והתרחבות.
מתחילת 2026 ועד 18 באוגוסט חלו ההכרזות על כ־2,312 דונם. שטחים אלה כוללים כ־694 דונם מאדמות כפר ת'ולת, דיר איסתיא ובדיא, שנועדו לשרת את מפעל ההתנחלות הקשור להתנחלות דורות.
עוד נכללו כ־464 דונם מאדמות סינג'יל וא־לובן א־שרקייה, שנועדו להכשיר את המאחז גבעת הרואה, וכן 1,152 הדונם שנכללו בהכרזה האחרונה להרחבת כרמי עוז.
הרשות הסבירה כי הכרזה על קרקע כ"אדמת מדינה" מעבירה בפועל את השליטה בה לידי הממונה הישראלי על הרכוש הממשלתי. לאחר מכן אפשר לצרף אותה לשטחי השיפוט של ההתנחלויות, לקדם בה תוכניות מתאר, לסלול כבישים ולהקים תשתיות ולהקצותה למועצות ההתנחלויות ולמתנחלים.
מניתוח מיקומן של הקרקעות עולים שלושה יעדים מרכזיים: יצירת רצף בין התנחלויות קיימות, הכנת הקרקע להכשרת מאחזים ולהפיכתם להתנחלויות עצמאיות, והשתלטות על המעברים הגיאוגרפיים המחברים בין היישובים הפלסטיניים.
לדברי הרשות, יעדים אלה באים לידי ביטוי בתוכנית E1 שממזרח לירושלים, במדרונות המזרחיים סביב עקרבא ובקעת הירדן, בגוש שילה שבין צפון מחוז רמאללה לדרום מחוז שכם ובמסדרונות ההתנחלויות במערב הגדה.
הרשות מסרה כי מאז 7 באוקטובר 2023 הפכו ההכרזות על "אדמות מדינה" לכלי מרכזי במפעל הסיפוח. לדבריה, ממשלת הכיבוש מנצלת את המתקפה כדי לשנות את מעמדן המשפטי ואת מצבן הגיאוגרפי של האדמות הפלסטיניות ולהפוך את העובדות שקבעו המתנחלים בשטח להתנחלויות קבועות הנהנות מתכנון, ממימון ומהגנה.
הרשות הדגישה כי למדינת הכיבוש אין ריבונות בשטח הפלסטיני הכבוש. לדבריה, השימוש בצווים צבאיים כדי לסווג מחדש קרקעות ולהקצותן למתנחלים אינו מעניק לצעדים תוקף חוקי, אלא מעמיק את הפרת המשפט הבינלאומי ואת ההתעלמות מההחלטות הבינלאומיות הקובעות כי ההתנחלויות אינן חוקיות.
