רמאללה, 4 ביוני 2026, וואפא — המתקפה הישראלית ברצועת עזה גרמה לפליטה של 33.2 מיליון טונות של שווה ערך לפחמן דו־חמצני — היקף חריג השקול לפליטות השנתיות הכוללות של כמה מדינות. כך נמסר היום, יום חמישי, בהודעה משותפת של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה והרשות הפלסטינית לאיכות הסביבה, שפורסמה לרגל יום הסביבה העולמי.
לפי ההודעה, היקף הפליטות שנגרמו עקב המלחמה שווה לפליטות השנתיות של כ־7.6 מיליון מכוניות בנזין, או לכמות הפחמן הדו־חמצני שיכולים לספוג במשך שנה יערות המשתרעים על פני 133 אלף קמ"ר. עוד נמסר כי העלות הפחמנית מתחלקת בין הפעולות הצבאיות הישירות, שגרמו לפליטה של כ־1.9 מיליון טונות, לבין העלות הסביבתית הנלווית לפני המתקפה ולאחריה — בעיקר פינוי ההריסות ושיקום המבנים והבתים שנהרסו.
ההודעה מציירת תמונה קשה של קריסה סביבתית כמעט מלאה ברצועה. הרס רשתות המים הוביל לזינוק חד במחירי המים, בעיקר אלה שמחולקים באמצעות מכליות. מחיר קוב מים הגיע בשנת 2025 לכ־211 שקלים, לעומת כ־30 שקלים בשנת 2023 — עלייה של יותר מ־600%. לפי ההודעה, הנתון משקף לא רק את החרפת משבר המים, אלא גם את הנטל הכלכלי הכבד שהוטל על התושבים.
גם מערכת הביוב ברצועה קרסה כמעט לחלוטין. יותר מ־90% מתשתיות הביוב נפגעו, כל מתקני הטיפול בשפכים נהרסו, וכ־1,545 ק"מ של רשתות ביוב ו־47 תחנות שאיבה יצאו מכלל שימוש. בשל המחסור המתמשך בחשמל ובדלק הושבתו השירותים, מי שפכים זרמו לרחובות, והסכנות הבריאותיות והסביבתיות החריפו, לצד התפשטות מחלות.
משבר הפסולת וההריסות מוסיף להחמיר את המצב. לפי ההודעה, ברצועת עזה הצטברו כ־710 אלף טונות של פסולת ביתית ויותר מ־60 מיליון טונות של הריסות, בעקבות הרס של יותר מ־330 אלף יחידות דיור. במקביל, מערך איסוף הפסולת כמעט חדל לפעול, לאחר ש־90% מציוד הרשויות המקומיות נהרס. כתוצאה מכך התרחבו מוקדי הזיהום, גברו הסיכונים הבריאותיים, ומאמצי השיקום נעשו מורכבים יותר.
הפגיעה הקשה ניכרת גם בענף החקלאות. דוח עדכני של מרכז הלוויינים של האו"ם, UNOSAT, שפורסם עד סוף יוני 2025, קבע כי כ־86% מהאדמות החקלאיות ברצועת עזה נהרסו בעקבות הפצצות, יישור קרקע ותנועת כלי רכב צבאיים. בצפון הרצועה הגיע שיעור ההרס ל־94%. לפי ההודעה, קריסת המרחב החקלאי מציבה איום ישיר על הביטחון התזונתי של יותר משני מיליון תושבים.
בהודעה נמסר עוד כי בשנת 2025 נרשמה עלייה חדה בהפרות הסביבתיות הישראליות בגדה המערבית. לפי הנתונים, באותה שנה תועדו 685 הפרות, לעומת 535 בשנת 2024. עד סוף אפריל 2026 תועדו 310 הפרות נוספות. ההפרות כללו יישור אדמות חקלאיות, השחתת עצים, הזרמת שפכים, השלכת פסולת ופגיעה בתשתיות. לפי ההודעה, פעולות אלה מאיצות את הידרדרות המערכות האקולוגיות ומסכנות את קיימות המשאבים הטבעיים.
הרשות הפלסטינית לאיכות הסביבה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הדגישו כי פלסטין ממשיכה לעמוד בהתחייבויותיה במסגרת אמנת האו"ם לשינויי אקלים והסכם פריז. בין היתר, נמסר כי היא מקדמת את הכנתם ויישומם של דוחות לאומיים, ובראשם דוח התרומות הלאומיות שנקבעו, NDCs, המשמש כלי מרכזי לעיצוב מדיניות אקלים, לחיזוק ההיערכות לשינויי אקלים, לקידום מדיניות לאומית ולמשיכת השקעות ירוקות.
לפי ההודעה, תרומתה של פלסטין לפליטות גזי החממה העולמיות נותרת מזערית — פחות מ־0.01% מכלל הפליטות בעולם. עם זאת, פלסטין נמנית עם האזורים הפגיעים ביותר להשלכות שינויי האקלים. בהודעה נכתב כי מצב זה משקף "אי־צדק אקלימי": פלסטין נושאת במחירו של משבר אקלים עולמי, אף שחלקה בגרימתו שולי ביותר.
בסיום ההודעה נמסר כי הרשות הפלסטינית לאיכות הסביבה חתמה על חוזים לתמיכה ביוזמות סביבתיות וחקלאיות של כמה מוסדות, במטרה לחזק חוסן קהילתי ופיתוח בר־קיימא, להגן על המגוון הביולוגי, לסייע בהסתגלות לשינויי האקלים ולהעצים קהילות מקומיות.
לפי ההודעה, תשעה מוסדות זכו לתמיכה במסגרת היוזמות. נוסף לכך, מספר המועדונים הסביבתיים בבתי הספר בגדה המערבית עלה בשנת הלימודים 2025/2026 ל־851, לעומת 591 קודם לכן — תוספת של 260 מועדונים, או עלייה של 44%. ברשות ציינו כי הנתון משקף התחזקות של המודעות הסביבתית בקרב תלמידים.
עוד נמסר כי ההספק המותקן של תאים סולאריים בפלסטין הגיע בסוף 2025 ל־400 מגה־ואט, לעומת 300 מגה־ואט בשנת 2023, והוא מהווה כ־8% מכלל ייצור החשמל. לפי ההודעה, מדובר בחלק ממדיניות שנועדה להרחיב את השימוש באנרגיה נקייה ולחזק את ביטחון האנרגיה.
בהקשר זה מומן גם מיזם משותף בתחומי המים והאנרגיה, בהיקף של 620 אלף דולר, שנועד להכין בדיקות היתכנות ולגבש מפת דרכים להשקעה במערכות אנרגיה סולארית במתקני מים בעלי עדיפות.
ההודעה התייחסה גם להמשך העבודה במסגרת מיזם התאומות עם קואליציה ליטאית־אוסטרית, הכולל הכנת טיוטה לחוק סביבה חדש בשם "חוק הסביבה במסגרת פיתוח בר־קיימא". החוק נועד לחזק את המערכת הסביבתית בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים. במקביל מקודם מדריך לשילוב שיקולי סביבה ושינויי אקלים במגזרים שונים, בהם חקלאות, שלטון מקומי ומים.
עוד נמסר כי בשנת 2026 הוכר הקרן לפיתוח ולהלוואות לרשויות המקומיות כגוף לאומי בעל גישה ישירה למימון מקרן האקלים הירוקה. לצד זאת, פלסטין הצטרפה לאחרונה לקרן ההסתגלות, מנגנון מימון בינלאומי שנועד לחזק חוסן אקלימי.
