רמאללה, 21 במאי 2026, וואפא – רשות איכות הסביבה מסרה היום, יום חמישי, כי ההגנה על המגוון הביולוגי ועל המערכות האקולוגיות בפלסטין היא מאבק עמידה לאומי להגנה על מורשת טבעית הנתונה לפגיעה שיטתית מצד הכיבוש. עוד נמסר כי "ההשפעה העולמית" המבוקשת מתחילה בהעצמת האדם הפלסטיני לממש ריבונות על אדמתו ועל משאביו הטבעיים, שהם זכותו וזכות הדורות הבאים.

רשות איכות הסביבה ציינה כי מדינת פלסטין מציינת היום עם הקהילה הבינלאומית את היום הבינלאומי למגוון הביולוגי, החל מדי שנה ב־22 במאי. השנה מתקיים היום תחת הסיסמה "פעולה מקומית בעלת השפעה עולמית", כדי להדגיש את המאמצים הלאומיים שמובילות רשות איכות הסביבה ומוסדות לאומיים נוספים, המהווים בסיס להשגת היעדים העולמיים בתחום ההגנה על הסביבה ושימור המגוון הביולוגי.

ברשות הוסיפו כי קיימותו של כדור הארץ מתחילה בהגנה על המערכות האקולוגיות המקומיות. לפי הרשות, פלסטין היא מאגר טבעי הכולל יותר מ־2,100 מיני צמחים, שחלקם אנדמיים לפלסטין ואינם גדלים בשום מקום אחר בעולם; כ־530 מיני ציפורים; 130 מיני יונקים; ויותר מ־85 מיני זוחלים ודו־חיים. ואולם, מורשת טבעית זו ניצבת בפני איומים ובהם התרחבות ההתנחלויות, המפוררת בתי גידול טבעיים וקוטעת מסדרונות של חיות בר באמצעות גדר הסיפוח וההתפשטות, הקמת התנחלויות ואזורים צבאיים וסלילת כבישים להתנחלויות. לכך מתווספים התפשטות בנייה עירונית, פעילות תעשייתית ומינים פולשים זרים הפוגעים באיזון האקולוגי המקורי.

רשות איכות הסביבה הדגישה כי איומי הכיבוש הישראלי הם חלק ממדיניות מתמשכת של דלדול משאבי הטבע הפלסטיניים וכפיית מציאות סביבתית. לפי דוח הרשות לרבעון הראשון של 2026, נרשמו 58 פגיעות ישירות בצמחייה. בשנת 2025 נרשמו 168 פגיעות שכללו עקירה ושריפה של אלפי עצי פרי. נוסף על כך נמשכה התרחבות ההתנחלויות, עם הכרזה על הקמה והכשרה של 34 מאחזים חדשים על חשבון אזורים עשירים במגוון ביולוגי, וכן חזרה לאתרי התנחלויות שפונו בצפון הגדה המערבית.

הרשות מסרה כי מצב המגוון הביולוגי ברצועת עזה, כחלק מהמצב הסביבתי הכולל, מתואר בידי מומחים בינלאומיים ומשפטנים כ"השמדה סביבתית" – מצב של הרס מקיף ושיטתי של יסודות החיים הטבעיים. הרס זה לא פגע רק ביצורים חיים, אלא החריב מערכות אקולוגיות שנדרשו עשרות שנים להתגבשותן, תחת הפצצות מתמשכות ופעולות דחפור. שמורת ואדי עזה הפכה לאדמה חרוכה. ההרס הסביבתי התרחב גם לזיהום מאגר מי התהום והקרקע החקלאית, והוא מאיים על הביטחון התזונתי. מצב זה הופך את תהליך ההתאוששות הסביבתית לאתגר המחייב מאמצים בינלאומיים בשטח שמשאביו נפגעו באופן חסר תקדים. בכך מסוכלים יעדיה של המסגרת העולמית קונמינג־מונטריאול, ובייחוד היעד להגנה על 30% מהיבשה ומהמים עד שנת 2030.

במסגרת חיזוק הניהול המקיים של המגוון הביולוגי, אישרה ממשלת פלסטין ב־28 באפריל 2026 את ממצאי המחקר שערכה רשות איכות הסביבה לעדכון האזורים העשירים במגוון ביולוגי בגדה המערבית. במקביל פועלת הרשות להשלמת הדוח הלאומי השביעי בנושא המגוון הביולוגי, שיוגש למזכירות האמנה למגוון ביולוגי.